לציון יום המודעות למחלות נדירות (29.2), הקדיש נמרוד לוז את פינתו בתוכנית שלושה שיודעים להפרעות אכילה נדירות והקשר בין אוכל לבעיות נפשיות לרובנו אוכל הוא לא רק מקור האנרגיה לחיים ומעל ומעבר להיותו מרכיב לסיפוק צרכים ביולוגיים הוא מרחב מענג. אוכל הוא מקור של הנאה משלל סיבות ובראש ובראשונה מבחינה נויורביולוגית אבולוציונית. מוחנו מכוון לחוות
סיגל עוזרי-רוייטברג, כתבה במיוחד לבחברת האדם לקראת סבב הבחירות השני, על עליתה, ירידה ושוב עליתה של הסוציאל דמוקרטיה במפלגת העבודה וגם על האנתרופולוגיה של המערכת המפלגתית והפוליטית בישראל. מחקרה של עוזרי-רוייטברג, כיום במכון מופ"ת ובסמינר הקיבוצים, התמקד במפלגת העבודה בשנים 2006-2009, אך רלוונטי מאוד גם להבנת התהליכים של הבחירות הקרובות. חלק מהמחקר, יתפרסם בקרוב גם
סמינר מחלקתי בבר אילן – 4.3.20
אורי דורצ'ין, 'שליחנו' בלוס אנג'לס, כותב על האבל בעקבות מותו של קובי בריאנט ומשרטט את הקשר שקיים כיום בין תחושת האבל והצער לתרבות הצריכה ולחומר אבל כבד ירד על לוס אנג'לס עם היוודע דבר מותו של יקיר העיר, שחקן הכדורסל קובי בריאנט. משפט נאה, אבל האם נכון? תאונת המסוק שבה נספו בריאנט, בתו ועוד שבעה
הפרק הראשון מתוך ספרו החדש של האנתרופולוג טל שמור – "תקווה ומלנכוליה בשולי העיר: אתניות, מרחב ומגדר בשכונת התקווה בתל אביב". מסע אתנוגרפי של ארבע שנים שערך שמור בשכונת התקווה ושבמהלכו הכיר מקרוב את תושביה הוותיקים. הספר מראה כי למרות שמה האופטימי של השכונה, וקרבתה ל"עיר הלבנה" ולמרכזה התוסס, תושביה מרגישים שהם חיים בשוליים של
תאיר קרזי-פרסלר מנתחת את הפעולה של העברת פתקים בישיבות בצבא כ'פרקטיקות ממוגדרות של עמימות פומבית' המשמשת גברים להפחית מערכן של נשים, אך באותו הזמן מאפשר לנשים לשנות את זרימת הכוח ולשוות לעצמן ערך גם אם באופן זמני ומקומי מאד מאמר חדש של הסוציולוגית תאיר קרזי-פרסלר, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (ורכזת הכנס הסוציולוגי שהתקיים
פורסם בתוכנית שלושה שיודעים ב- 19.2.20 מי מאיתנו לא מכיר את הקשר שמתקיים בין הורים לצאצאיים שבא לידי ביטוי בשיתוף המזון וחלוקת המזון כחלק מהפגנת אהבה? אבל מה הפך את המזון לביטוי כה מובהק של אהבה ופעמים רבות לתחליף לה? נמרוד לוז מתאר את מערכות היחסים שנבנות סביב המזון בקרב קופי האדם, ומציע שיתכן ובעולם
אריאל כנפו-נעם צולל אל תוך רשמית החוקים בפרשת משפטים, מתמקד במקרים של היעדר האב ומה שישי למחקרים בפסיכולוגיה לספר על זה – מחוקים לגבי עבד וילדיו, דרך ההפרדה בין הורים לילדיהם מהגרים ועד המחקרים העכשווים בנושא — פרשת "משפטים", עמוסת החוקים המשפטיים והפולחניים שלפעמים נראים כמו רשימת מכולת של כללים, נוגעת בדרכה בנושא של הורות
בן בלק עם תשעה כללי אצבע שאיתם ניתן לנווט בתוך עולם הפרסומיים המדעיים ולדעת מתי אפשר לסמוך על המחקר ומתי ממש לא. "מחקר מצא כי…". הפתיחה הזו מהלכת קסם על הרבה אנשים. כנראה שעם כל הספקנות שלנו, בכל זאת הפנמנו איזושהי יראת כבוד לשיטה המדעית. שזה כמובן מצוין וחשוב. ואף על פי כן, חשוב גם
ברכות לאלעד בן אלול על אישור עבודת הדוקטורט שעסקה בפרקטיקות של פרטיות בגאנה האורבנית. אלעד כתב את הדוקטורט שלו, Privacy in urban Ghana: an ethnographic exploration of nightlife, housing, and social media, במחלקה לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב בהנחייתן של פרופ׳ עפרה גולדשטיין גדעוני ופרופ׳ גליה צבר. כיום אלעד מרצה לאנתרופולוגיה דיגיטלית, אנתרופולוגיה יישומית, ואנתרופולוגיה
מאמר של האנתרופולוג מתן קמינר, כיום פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת חיפה, אשר זכה בפרס השלישי של תחרות פרס גוטמן למאמר הצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית (ראו קישורים למאמרים הזוכים במקום הראשון ושני). במאמר At the zero degree / Below the minimum: Wage as sign in Israel’s split labor market , אשר פורסם ב-2019 בכתב העת Dialectical Anthropology
יום עיון מיוחד, 12 במרץ, אוניברסיטת בן גוריון בהשתתפות: מתן קמינר, פנינה מוצרפי האלר, גדעון קונדה, אורלי בנימין, גדי ניסים, שחר שלוח, יוסי לוס, רגב נתזנון, נטע אבנון, שי סתרן, ענת בן יונתן, עלמה כץ, אילת מעוז ולירון שני לתוכנית הכנס המלאה:
במהלך השבוע הקרוב נפרסם מספר קטעים מתוך הספר "מפגשים מסביב לטקסט, אתנוגרפיה של יהדויות" של שלמה גוזמן כרמלי אשר פורסם לאחרונה בהוצאת פרדס ואוניברסיטת חיפה. לחלק הראשון. הספר המבוסס על מחקר אתנוגרפי מקיף בחמש זירות של יהדות זמננו, מוביל אותנו במסע מרתק בין מוסדות וקהילות בניסיון להבין את הכמיהה היהודית למילים, לספרים, לטקסטים ולפרשנויות. זירות
במהלך השבוע הקרוב נפרסם מספר קטעים מתוך הספר "מפגשים מסביב לטקסט, אתנוגרפיה של יהדויות" של שלמה גוזמן כרמלי אשר פורסם לאחרונה בהוצאת פרדס ואוניברסיטת חיפה. הספר המבוסס על מחקר אתנוגרפי מקיף בחמש זירות של יהדות זמננו, מוביל אותנו במסע מרתק בין מוסדות וקהילות בניסיון להבין את הכמיהה היהודית למילים, לספרים, לטקסטים ולפרשנויות. זירות המחקר נטועות
ברכות לגיל חיזי על אישור עבודת הדוקטורט שעסקה בסדנאות לשיפור עצמי בסין. חיזי כתב את הדוקטורט שלו, The Affective Medium and Ideal Person in Pedagogies of 'Soft Skills' in Contemporary China" ", במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת סידני בהנחייתם של טרי וורונוב (Woronov)וידרן מימיקה (Mimica). כיום חיזי הוא עמית קרן הומבולדט במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קלן. מחקריו של
עידן ירון בוחן מהי בדיוק האמפתיה במחקר האנתרופולוגי. האם האנתרופולוג נדרש אמנם "להיכנס לנעליים" של נחקריו, "לחוש את מאווייהם ורגשותיהם"? האם הוא צריך להזדהות איתם? בעזרת דוגמאות ממחקריו בקרב הימין הקיצוני והשמאל האנרכיסטי, מציע ירון גישה צרה וזהירה למושג אמפתיה בעבודה האנתרופולוגית – כזו המאפשרת קירבה ואף יחסי חיבה כלפי פרטים מסויימים, אך בלי הזדהות
אריאל כנפו-נעם על פרשת יתרו, על קבלת עשרת הדברות, ועל הקשר בין כבוד לאהבה בדיבר "כבד את אביך ואת אימך". דרך מחקרים על ערכים בתרבויות שונות ובחינת סגנונות הורות, כנפו-נעם מנסה להבין את המשמעות הפסיכולוגית והסוציולוגית של הציווי לכבד את ההורים. — במעמד הנשגב ביותר שניתן להעלות על הדעת, עת האל בכבודו ובעצמו מדבר אל
האם יחסים אינטימיים בעידן המודרני באמת עוברים שינוי, או שמא מדובר בראייה מוגבלת המשוקעת בנוסטלגיה וגעגוע לעבר מיתי שבו הקשרים האנושיים היו הדוקים יותר? מחשבות על אהבה רומנטית לציון וולנטיינ'ס דיי.
ברכות לשלמה גוזמן כרמלי, אנתרופולוג במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן, על פרסום ספרו "מפגשים מסביב לטקסט: אתנוגרפיה של יהדויות", בהוצאת פרדס. הספר זכה בפרס בהט של אוניברסיטת חיפה. הספר בוחן את "הטקסטואליות היהודית"' כלומר, את הפנייה לטקסט ואת השימוש והמשמעות הסמלית המיוחסת לטקסט הדתי , בחמש זירות של תרבות יהודית בת זמננו. עוד על הספר
מאמר של עמרי גרינברג אשר זכה בפרס השני של תחרות פרס גוטמן למאמר הצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית (למאמר הזוכה במקום הראשון, ראו כאן). המאמר, Facsimileing the State: The Bureaucracy of Document Transmission in Israeli Human Rights NGOs, פורסם ב- Anthropologica, כתב העת של האגודה האנתרופולוגית הקנדית. גרינברג, כיום פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בתל
ברכות לטל שמור על פרסום ספרו החדש "תקווה ומלנכוליה בשולי העיר אתניות, מרחב ומגדר בשכונת התקווה בתל אביב" על הספר שכונת התקווה שבדרום תל אביב נתפסת בעיני רבים בישראל כמקום מגוריהם של יהודים מזרחים מסורתיים ודלי אמצעים. שמה הפך במרוצת השנים שם נרדף לעוני ולהזנחה, ודומה שהסטיגמה שנקשרה לשמה, דבקה גם בתושביה הוותיקים. מי הם
לכבוד יום דרווין שצויין אתמול, 13.2, הקדיש נמרוד לוז את פינתו בתוכנית 'שלושה שיודעים', לאחד התהליכים האבולציונים המופלאים ומעורר השתאות לדעתו, יצירתו והתפתחותו של הלחם. כיצד מרכיבים שונים ובהם קמח, שמרים, מים, ידע, טכנולוגיה, יצירתיות וזמן, התלכדו ליצירת פריט המזון הנפוץ ביותר בתולדות האנושות. לתוכנית המלאה ספרו של צ'רלס דרוין, מוצא המינים, שפורסם ב-1859 שינה
על חלב אם ומגע אנושי ספר "שמות" אמנם מתחיל בשמותיהם של אנשים פרטיים אך מהר מאד הופך לסיפורה של אומה. ועם זאת, הוא עדיין מספק מדי פעם רגעים אנושיים פרטיים שמספרים לנו על משפחת האדם. עם תחילת הספר הופכים בני ישראל לעבדים ובהמשך פרעה נותן את הפקודה "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן".
על היחס בין גברים ונשים במקרא ובמחקר הפסיכולוגי והאם ניתן לראות שינוי פרשת "וארא" אינה עוסקת ישירות בהורות, לכן שקלתי לא לכתוב על הנושא, אבל קריאה חוזרת בפרשה טרדה את מנוחתי. אחרי פתיח שבו האל מזכיר למשה את מחויבותו לצאצאיהם של אברהם, יצחק ויעקב, נשלחים משה ואהרן אל פרעה. כאן עוצר הכתוב ומתחיל לפרט את
אריאל אפל מציע מבט אנתרופולוגי מעמיק על הקשר שבין האדם לטבע. דרך הצגת האנימיזם בתרבויות ,שונות וכיצד השתנתה ההבנה האנתרופולוגית על היחסים עם הסביבה מציע אפל שט"ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת ללכת לשאול עץ איך זה להיות עץ, וכמו אנתרופולוגים טובים לנסות לראות מה קורה כשמנסים להבין אותו בתנאים ובמונחים שלו-עצמו. פעם שאלתי עץ –
על מכת בכורות וטראומה בין דורית – כיצד הזכרון עובר בין הדורות – תרבותית וביולוגית בפרשת "בא" המצרים מקבלים את שלוש המכות האחרונות שלהם, עד שהם מגרשים לבסוף את בני ישראל. לכאורה, הנושא הוא יציאת מצרים, אך מבנה העומק של הפרשה עוסק כולו בהעברה בין-דורית – של מורשת, ערכים וזכרון. במכה האחרונה פרעה וכל עמו
במסגרת המסורת הדו-שנתית שלנו, החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה שמח להודיע שהשנה שוב נקיים סדנת מחקר אתנוגרפית בת יומיים, לסטודנטים/ות לתארים מתקדמים מכל הדיסציפלינות. מטרתה להקנות למשתתפים היכרות מעמיקה עם המחקר האתנוגרפי. הסדנא מיועדת לתמידות ותלמידי תואר שני ושלישי, אנתרופולוגים ומדיסציפלינות אחרות, העוסקים במחקר איכותני. הסדנא תידרש למגוון שאלות אפיסטמולוגיות, מתודולוגיות, ואתיות שעולות בעבודה האתנוגרפית. בכל סדנא אנו מתמקדות
במיוחד לט"ו בשבט סוקר לירון שני כיצד אנתרופולוגים רואים את הקשר הפוליטי בין אנשים ועצים, ומראה כיצד פעולות של נטיעה ועקירה יכולות להיות חלק ממאבקים פוליטיים, לאומיים, אתניים, ואף אקולוגיים — חגיגות ט"ו בשבט, חג הנטיעות, הן הזדמנות טובה לנסות ולהבין כיצד אנתרופולוגים ואחרים חקרו וניתחו את הקשר הפוליטי בין אנשים לעצים, ובעיקר כיצד פעולות
האם ט"ו בשבט, כחג שהסיפור שלו עבר תהפוכות והתאים את עצמו לרוח הזמן, יכול לספר כיום את הסיפור של הסביבה? את הסיפור של שינוי האקלים? שחר שלוח סוקרת את הסיפורים המשתנים של ט"ו בשבט לאורך השנים – מחג זניח יחסית ביהדות, דרך הפיכתו לאחד החגים המרכזים של הציונות ועד, אולי, לחג של הסביבה אחד מהיבטיו
אריאל כנפו-נעם מנתח את יחסי העם הצעיר ישראל מול העם המצרי בפרשת בשלח, לתאוריות וגישות פסיכולוגיות להורות ותקשרות לא בטוחה – מה ההשפעה על הילד והעם ? לרוב לא חושבים על פרשת "בשלח" כפרשה שעוסקת בהורות. בני ישראל יוצאים ממצרים ביד רמה, פרעה רודף אחריהם, הים נפתח ובני ישראל עוברים, והמצרים טובעים בים. לכאורה יש
עידן ירון חוזר לרצח פעיל השמאל אמיל גרינצוויג, היום לפני 37 שנה. ירון בוחן מה היו המנעים של הרוצח, מה היה תפקיד ההסתה ברצח והאם משהו השתנה מאז? בעזרת סקירה מקיפה של התבטאויות אנשי ימין קיצוני ושל פסקי הדין על הסתה, טוען ירון שיש צורך להגביל את חופש הביטוי על מנת למנוע את הרצח הבא
לחוש אמפתיה כלפי מישהו שפגע בך הוא אחד הדברים הכי קשים בעולם. בפרשת "ויגש" ניצב יוסף בפני ברירה לא פשוטה – האם להחזיר לאחיו, שמכרו אותו לעבד, כגמולם? או שמא לחשוף את עצמו בפניהם, אולי אפילו לסלוח להם? הסיפור המקראי מלמד אותנו על כוחה של האמפתיה, ועל השימוש העדין והמורכב בה על ידי שני בניו
יעקב ממשיך את המסורת המשפחתית ובוחר לברך לא את הבכור – אריאל כנפו-נעם על המחקרים שמראים למה המשכיות בין-דורית נמשכת בכמעט כל תכונה התנהגותית שנבדקה: בערכים, בתכונות אישיות ואינטליגנציה, ואפילו בדפוסי הצבעה ובבחירת מקצוע. רגע לפני שספר בראשית מגיע לסיומו מתוארת סצינה תמוהה במיוחד. יעקב מתבקש על ידי יוסף לברך את בניו, ולמורת רוחו של
אורלי ניטיס יעקובי תוהה למה השפה המשפטית כל כך מסובכת ומוזרה, ואיך הסרבול שלה קשור לפוליטיקה, מעמד ותרבות המקצוע — שפת עורכי הדין, שרובנו מתאמצים לרוב כמיטב יכולתנו להתעלם מקיומה, פרצה לחיינו בסערה בשבוע האחרון עם פרסום הודעות ששלחה השופטת אתי כרייף לשר האוצר משה כחלון עת ישב בוועדה שדנה בין השאר במינויה: "אני לבד
איך אפשר להעדיף, בגלוי, את אחד הילדים על פני אחיו? אחר כל התלאות שעבר יעקב, אחרי הבריחה מחרן, העימות שכמעט היה עם עשיו, האונס של דינה והטבח באנשי שכם, ופטירתה בלא עת של רחל אהובתו, הוא סוף סוף מתיישב. לכאורה הכול כפי שהיה פעם: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו", אבל השקט הזה הוא רק השקט
בן בלק על על המחקרים האנתרופולוגים סביב שינה של תינוקות, מתי ולמה התחלנו להפריד בין התינוק להוריו, ומה זה אומר על התרבות שלנו? כבר עם הולדת תינוקם, ההורים התשושים והנרגשים נדרשים להתעמת עם אחת האפשרויות המבהילות ביותר שניתן להעלות על הדעת – התופעה המכונה מוות בעריסה. עוד בטרם ישברו את הראש איך חוגרים את בנם
ניצן רותם על הזמן והמרחב של הקונפליקט המתמשך ב"שיח לוחמים צוק איתן" דומה שציבורים רחבים בחברה הישראלית התרגלו לסבבי הלחימה בעזה ואינם מוטרדים במיוחד מדיווחים על מתקפות במסגרת המב"ם, אותה מערכה שבין המלחמות. אבל מה באשר לחיילים? כיצד הם תופסים את השיבה ממלחמה כאשר הקונפליקט שבמסגרתו הם לחמו טרם הסתיים? התרבות הישראלית מבררת את השאלות
אנסטסיה גורודזייסקי ואינה לייקין במאמר הזוכה בפרס גוטמן של האגודה הסוציולוגית לשנת 2020, ועם דוגמא לניתוח סוציולוגי כמותני ואנתרופולוגי איכותני ברכות חמות ל אנסטסיה גורודזייסקי מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ולאנתרופולוגית אינה לייקין מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, על זכייתן במקום הראשון בפרס המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית ע"ש אליהו לואי גוטמן.
נמרוד לוז עם אתנוגרפיה קולינרית של 'זמנים מודרניים', 86 שנה להקרנתו הראשונה. צ'פלין כנביא הסלוא פוד וביקורת מתוחכמת על האדם במלכודת המודרניות-קפיטליזם. שודר בתוכנית שלושה שיודעים ב 5.2.2020 סרטו של צ'רלי צ'פלין זמנים מודרניים הוא ביקורת שנונה ומתריסה על המצב המודרני. צ'פלין הוא מתבונן חד אבחנה וביקורתי מאוד ביחס להשלכות ההרסניות של תהליכי התיעוש והמיכון
תוכנית הכנס הסוציולוגי אשר יתקיים ב 25-26 בפברואר בבר אילן, בנושא "תרבות, כח, וכח התרבות'.
מה משמעות סדר הלידה בחיינו? אריאל כנפו-נעם על המחקרים העכשווים על השפעת המיקום במשפחה על האישיות מה משמעות סדר הלידה בחיינו? בכל שנה לפחות אחד/ת מתלמידיי מציע לכתוב עבודה סמינריונית על סדר לידה, ועל האופן שבו הוא משפיע על ההתפתחות האישיותית של האדם. הנושא מעסיק רבים מאיתנו: האם הבכור הוא הצייתן יותר והצעיר מרדן? או
מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין והפעם: "דיאספורה", מרכז מול פריפריה או קהילה של נוודים? הדיון על דיאספורה, או על גלויות לאומיות, התבסס במשך השנים על "מודל השמש": המולדת ההיסטורית, קרי מקומו הטבעי של עם נתון, נתפס כמרכז שלו חברות לווין גלותיות השואפות תמיד לשוב למקומן. מחקרים אנתרופולוגיים עכשויים על הגירה ולאומיות מערערים
איך מגיבים כשהילד שגידלת מתנהג בניגוד לערכים שלך? בפרשת "וישלח" מתמודד יעקב עם כמה זוועות, ביניהן האונס של דינה בתו ותגובתם של בניו. יעקב לא מגיב אלא מעביר את ההחלטה לילדיו: "וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ, וּבָנָיו הָיוּ אֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה. וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם." בני יעקב, בכעסם, מציעים ברית מדומה לתושבי שכם, בתנאי
למה אנשים רוצים להיות הורים? האם זה תלוי בהם בכלל? או אולי זהו דחף טבעי, ביולוגי, בלתי נשלט? אריאל כנפו-נעם בעקבות הקנאה של רחל בלאה כמה אהבה, כמה כעס ויריבות, וכמה תסכול, יש בפסוק קטן אחד שמופיע בפרשת "ויצא". "וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ. וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב: הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם
מה גורם לאדם מסוים לפנות לטרור? ואיך אנתרופולוגים יכולים לחקור אנשים שמציגים מבחינתם את הרע והדוחה? פוסט ראשון לאנתרופולוג עידן ירון בבלוג "לרעות בשדות זרים" שבו הוא משרטט את הקושי אך גם את החשיבות לחקור את אנשי הימין הקיצוני, וטוען, דרך מחקריו על אנשי 'מחתרת בת עין', שעל מנת להבין ולזהות אנשים שפונים לטרור יש
את הפסוק הבא שמעתי עשרות ומאות פעמים, אבל רק כשנהייתי חוקר תאומים הקשבתי לו לעומק: "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו, וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב". זהו בלי ספק אחד הפסוקים העצובים במקרא. בניגוד לבעלי חיים אחרים, המין האנושי מאופיין בהיריון לא קצר, שלאחריו תקופה ארוכה מאוד של טיפול הורי. לידת תינוק מפעילה אצל האמהות
אורלי ניטיס יעקובי על ההבדל בין המחקר לכתיבה ועל החשיבות הקניית מיומנות הפיכת הטיעון והתיאור לטקסט לפני כמה שנים עבדתי במחקר סוציולוגי שהתקיים בבית חולים. המחקר לא היה אתנוגרפי, אבל התקיימו בו תצפיות: המטרה שלנו הייתה להבין את תהליך ההטמעה של מערכת חדשה לרישום מידע שנכנסה באותם ימים לבית החולים, ואחד הכלים לכך היה התבוננות
מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין. הפעם הם מארחים את ד"ר לירון שני על אנתרופולוגיה של הסביבה והחקלאות. מה הקשר בין פלפלים לתרבות? ולמה השיטים בערבה מייצגים בעבור פעילים סביבתיים את הטבע הבתולי, "הבלתי נגוע"? ואיך כל זה קשור לתיאוריה הקלאסית של לוי שטראוס בנוגע ליחסים הבינאריים שבין טבע לתרבות, על מגוון
פורסם לראשונה ב 23 בנובמבר 2019 העניין שלי בהורות כתופעה שאני חוקר מביא אותי לעתים קרובות לחשיבה על האבות והאמהות המיתולוגיים שלנו, בספר הספרים. פרשת "חיי שרה" העלתה בי כמה מחשבות בהקשר של ההורות במקרא. אני שואל – למה כל כך חשוב לאברהם לקבוע עם מי יתחתן בנו? האם זה קשור לכך שהקטע מתחיל בתיאורו
אורי שוורץ טוען שבין פייסבוק למשתמשיה שוררים יחסי משילה (governance) אשר מופעלים על חלק הולך וגובר מהיחסים החברתיים, ומראה כיצד פייסבוק מסדירה את היחסים החברתיים בין משתמשיה בין השאר באמצעות מסמכים חוקתיים, כללים, והכרעות כמו-משפטיות במעל מיליון תלונות שהיא מקבלת מדי יום פורסם לראשונה ב-15.3.2019 מאמר של הסוציולוג אורי שוורץ, מרצה בכיר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
בעקבות האיסור על מחאה באולימפיאדה, כותבת שלומית גיא על הפוליטיקה שבספורט ומערכת (והצביעות) הערכים שמאחוריו הועד האולימפי הבינלאומי הכריז לפני מספר שבועות כי החל מהמשחקים האולימפיים בקיץ הקרוב ייאסר על ספורטאים למחות על סוגיות פוליטיות במהלך התחרויות וטקסי הענקת המדליות. בכך, מקווה הוועד האולימפי להפסיק את המסורת רבת השנים שבה ספורטאים מנצלים את הבמה הגדולה
נגה קידר מתמקדת בגישת "המעמד היצירתי", אחת הפרדיגמות הפופולריות להתחדשות עירונית בשנים האחרונות, וטוענת שיש לבחון כיצד המשימה הלאומית לשמר את ירושלים כעיר ציונית השפיעה על סינון הרעיונות ותרגומם פורסם לראשונה ב-7.12.2018 מאמר של נגה קידר, דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת טורונטו, אשר התפרסם בכתב העת City & Community. בעבודת הדוקטורט שלה, קידר בוחנת כיצד רעיונות אורבניים
אורי כץ ויעל השילוני-דולב מראים כיצד בשני העשורים האחרונים מתנהל ויכוח ציבורי ומשפטי ביחס לשימוש בזרע של מת לצורכי הפריה פורסם לראשונה ב-15.2.2019 במאמר שפורסם בכתב העת Medical Anthropology Quarterly בוחנים אורי כץ, דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, ויעל השילוני-דולב, פרופ' לסוציולוגיה במכללה האקדמית תל אביב יפו, את הדיונים על אודות הפריה לאחר
פורסם לראשונה באוגוסט 23, 2018, בבלוג אריאל אפל מלאכת שבט מזה כעשור שאני משתתף-צופה בתופעה חברתית ותרבותית מרתקת (לטעמי):עולם היפר-טכנולוגי, סופר-וירטואלי, רב-תרבותי, בין-לאומי – של קפיטליזם גלובאלי וציביליזציה מתועשת – הולך וגובר העניין (בעיקר בקרב תושבי מדינות מפותחות, דווקא) במלאכות מסורתיות, וביכולות ובכישורי חיים של חברות ילידיות קדם-תעשיתיות. יותר ויותר אנשים לומדים, חוקרים, מתרגלים ומלמדים