"> על הגירה, לאומיות והפוליטיקה של קטגוריות סטטיסטיות – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

על הגירה, לאומיות והפוליטיקה של קטגוריות סטטיסטיות

אנסטסיה גורודזייסקי ואינה לייקין במאמר הזוכה בפרס גוטמן של האגודה הסוציולוגית לשנת 2020, ועם דוגמא לניתוח סוציולוגי כמותני ואנתרופולוגי איכותני

ברכות חמות ל אנסטסיה גורודזייסקי מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ולאנתרופולוגית אינה לייקין מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, על זכייתן במקום הראשון בפרס המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית ע"ש אליהו לואי גוטמן. המאמר הזוכה, When Borders Migrate: Reconstructing the Category of ‘International Migrant פורסם בכתב Sociology.

מאמרן של גורודזייסקי ולייקין בוחן את מאפייניה הסוציולוגיים של הקטגוריה הסטטיסטית של ״מהגר בינלאומי״ (international migrant), בה משתמשים מסדי נתונים אגרגטיביים רבים כגון Eurostat, OECD ו-World  Bank Indicators , כאשר הם עוסקים בהפקת הנתונים על היקף ודינמיקת ההגירה באירופה. באמצעות הדוגמא האמפירית של המדינות הבלטיות הפוסט-סובייטיות (אסטוניה, לטביה וליטא) שקיבלו עצמאות בעקבות התפרקות ברית המועצות, גורודזייסקי ולייקין דנות בסוגיות התיאורטיות שקשורות לתפקידם של קטגוריזציה וסיווג בחיים החברתיים.

באופן די נדיר יחסית כיום, המאמר הינו פרי מחקר אינטרדיסציפלינרי מובהק והוא מבוסס על התובנות התיאורטיות ועל הכלים המתודולוגיים הלקוחים הן מן המחקר האנתרופולוגי והסוציולוגי האיכותני על ידע וניהול האוכלוסין והן מן המחקר הסוציולוגי ההשוואתי הכמותני על דינמיקת ההגירה באירופה. כך עבודותיה של גורודזייסקי על הגירה ויחס כלפיה, המושתתות על ניתוח סקרים, נתונים ממאגרי מידע נרחבים וניתוחים סטטיסטים מורכבים; המשתלבות עם מחקריה האתנוגרפים של לייקין על הבירוקרטיה, הגנאלוגיה ודמוגרפיה ברוסיה הפוסט סוביטית, ויוצרות מחקר עשיר ומשכנע .

גורודזייסקי ולייקין טוענות שלמרות שהקטגוריה הסטטיסטית של "מהגר בינלאומי" נתפסת כניטרלית מבחינה פוליטית, למעשה היא מושתתת על ההגדרה האתנו-לאומית של המדינה. לקטגוריה זו הטיה מובהקת לטובת הגדרת מדינת הלאום בגבולותיה העכשוויים והיא מתעלמת כמעט לחלוטין מהמימד ההיסטורי של השינויים הטריטוריאליים שמדינות עוברות. דבר זה גורם לכך שבאיזורים שראו שינויים גיאופוליטיים משמעותיים בעשורים האחרונים (כמו המדינות הבלטיות), אנשים שבעת ההגירה לא חצו את גבולותיה הריבוניים של המדינה, בה התגוררו, מסווגים כיום כמהגרים בינלאומיים.

כמו כן, גורודזייסקי ולייקין טוענות שבהקשרים פוליטיים מסויימים, הגדרות אלה משרתות את האינטרסים הפוליטיים של אליטות פוליטיות הדוגלות באידאולוגיה אתנו-לאומית ומעניקות לגיטימציה לחוקי ומדיניות האזרחות המדירים.