כיצד החיפוש אחר האהבה הפך למרכזי בנסיון לפתור את ״בעיית הרווקות" בציונות הדתית? מדוע השתנה הייעוץ לרווקים דתיים בשנים האחרונות ואיך זה יכול ללמד אותנו על ערכי המשפחה העכשווים? מאמר חדש לארי אנגלברג (המכללה האקדמית הדסה) בכתב העת "עיונים". המאמר דן בתמורות שחלו בייעוץ לרווקים בחברה הציונית דתית לאורך השנים. אנגלברג משווה בין תוכן הייעוץ שנותנים
כורסאות עור חום כהה, מעט משופשף, דלפקי עץ, כיסאות מספרה מתכתיים בסגנון נוסטלגי וסמלילים מוקפדים של גברים משופמים עם בלורית, אלו לא סתם מספרות, זה הברברשופ. שירה סער משתפת את בחברת האדם במחשבות מתוך התזה שכתבה באוניברסיטת חיפה על המרחב הגברי החדש המשלב בין טרנדיות, גבריות ואינטימיות: התזה שלי עוסקת בתופעה שצמחה בעשורים האחרונים בעולם
דיה מנשרוף מאוניברסיטת בן גוריון כותבת לבחברת האדם על עבודת התזה שכתבה בהנחיית ד"ר רפי גרוסגליק, בה היא חקרה פרקטיקות ייעוץ תזונתי המותאם אישית עבור נשים המתמודדות עם מחלות ותסמונות נשיות בישראל. מחקרה של דיה חושף כיצד, למרות ההבטחה הגלומה בפרקטיקת ההתאמה האישית בתזונה ל"ייחודיות", יישומה המעשי אינו מצליח לתפוס את הצרכניות כאינדיבידואליות, וזו נותרת
כיצד נשים מוסלמיות קרייריסטיות מפרשות ופועלות אל מול הצפיות של עצמן, של בעליהן ושל סביבתן? עמליה סער כותבת על מאמר חדש שלה ושל ערין הווארי ונור פלאח, אשר פורסם בסוציולוגיה ישראלית, כסנונית ראשונה לגליון מיוחד על קריירה בקרב נשים דתיות. במאמר ״הפרנסה היא האחריות של בעלי: אלקוואמה (القوامة) והאדפטציה של תסריט החוזה המגדרי בקרב נשים מוסלמיות קרייריסטיות״,
בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הייתה השתתפות שיא של נשים חרדיות כמועמדות ברשימות השונות. האם זה חלק משינוי פוליטי של נשים חרדיות? ואיך זה קשור למחאה נגד הרפורמה? במאמר שפורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות, מצביעות תהילה גאדו, שרי ורדי, יהודית מילצקי ומיכל פרנקל, על השפעת המחאה על אוריינות פוליטית של נשים חרדיות ובמידה פחותה, גם
משה בכר כותב על עבודת התזה שלו בנושא סגנון הלבוש החרדי. העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' תמר אלאור וד"ר גילי המר מהאוניברסיטה העברית. בכר מראה כיצד האחידות וה'כעין מדים' שמאפיינים את הבגד החרדי-גברי לא מבטלים את ההתלבשות, אלא מעצימים אותה. הגברים החרדים אינם 'מוותרים' על ההתלבשות אלא מתנהלים בתוך החוקים וההגבלות שהטילה עליהם החברה. בנוסף הלבוש משמש כדרך בו הם יכולים לפגוש את גופם ולצמצם את החומריות שלו.
לכבוד יום הנשים הבינלאומי, רותם קליגר חליוא כותבת על "תסריט מגדרי" בפינת #סמלי מפתח ומסבירה על הסתירות הפנימיות המאפיינות את הציפיות מנשים. "את צריכה להיות רזה, אבל לא רזה מדי. ואסור לך להגיד שאת רוצה להיות רזה, את צריכה להגיד שאת רוצה להיות בריאה. אבל את גם צריכה להיות רזה. את צריכה שיהיה לך כסף,
ברכות לאסתר הרצוג על צאת ספרה החדש, "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטים"! הרצוג כותבת לבחברת האדם על ספר זה, המקבץ מאמרים שלה שפורסמו במקומות שונים, ועוסק במגוון סוגיות מגדריות בישראל אותן חקרה – מהמרחב האקדמי, פוליטיקה פמיניסטית בישראל, היררכיות מגדריות, הקשר בין נשים, משפחה ומדינת הרווחה ועוד ועוד. הספר "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים
האם יש הידרדרות במעמדן של נשים בחברה הישראלית העכשווית? מה מקור ההתנגדות לדרישות לשיווין מגדרי ואיך זה מתבטא בתרבות ובחברה הישראלית? במאמרן של תאיר קרזי־פרסלר ואורנה ששון־לוי, אשר פורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות על המהפכה משטרית ומלחמה הנוכחית, הן מראות כי תהליכי ההתקדמות במעמדן של נשים אינם ליניאריים, אלא לעתים קרובות גל של התקדמות
תפקידן של נשים במערך הצבאי במלחמה הנוכחית הפך לבולט כל כך, עד כדי שרבים טוענים ש״תם הדיון על שילוב נשים ביחידות הלוחמות״. חלק מרכזי בדיון תופס תפקידן של נשים בחמ"לים (חדרי המלחמה) השונים, בעיקר בקידמיים שבהם. מחקריה של אילת הראל, פרופ׳ בתכנית לניהול וישוב סכסוכים ובמחלקה לפוליטיקה וממשל בבן גוריון, התמקדו בנשים ששירתו בחדרי מלחמה
כיצד חוו נשים דתיות אורתודוקסיות את מרחבי התפילה החדשים שנוצרו בשנה הראשונה למגיפת הקורונה כמו מנייני רחוב ומנייני מרפסות? כיצד דווקא המשבר והשינוי מסייע לאתר מבנים חברתיים סמויים, ואף לחשוף בעיות סמויות ואי נחת? ומה יש בנקודת המבט של אנתרופולוגיה של משבר שרלוונטי לא רק בזמן מגיפה אלא גם היום, בימי מלחמה? מאמר חדש של אופירה
לפני כשבועיים התפרסם מאמר חדש של קבוצת חוקרות אמריקאיות בהובלת קארה וול שפלר (אוניברסיטת סיאטל-פסיפיק) אשר סקרו מחקרים אנתרופולוגים בקרב 63 תרבויות של ציידים לקטים מכל העולם ובחנו באילו מהן נשים השתתפו באופן מכוון ועקבי בציד. מבין 63 החברות נמצא כי ב-50 לפחות הנשים השתתפו בציד בעקביות, עם או ללא ליווי הגברים. רק ב-45 מהמחקרים
אחת הדרישות כיום בדיון האקדמי והסוציולוגי הוא ״להחזיר את הידע שלנו לקהילה״ או ״לשמור על קשר עם הציבור״. אבל האם יש באמת קהילה אחת שחוקרות וחוקרים עומדים מולה? האם הציבור או הקהילות השונות רוצות בכלל לשמוע אותנו? ואיזה שימוש עושים בידע שאנחנו ״מחזירים לציבור״? אורנה ששון-לוי, פרופ׳ לסוציולוגיה בבר אילן, משרטטת את הניסיון שלה כסוציולוגית
מלגת עזריאלי נחשבת לאחת התחרותיות והיוקרתיות במלגות למדעי החברה בארץ. אחת הזוכות לשנה זאת, והאנתרופולוגית היחידה הפעם, היא אורית הורוביץ בר-עם – דוקטורנטית לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון. מחקרה עוסק בחוויית הפונדקאות בראייה הוליסטית, מפרספקטיבה של זמן דרך נרטיבים של פונדקאיות בדימוס בישראל, במטרה לתרום להבנת המשמעות האישית והקולקטיבית של תהליך הפונדקאות. מחקרה מתבצע בהנחייתן של
לכבוד מצעד האקלים שמתקיים היום, אנחנו משתפים על מאמרם החדש של קרני קריגל, ענת צ'צ'יק, ניר כהן ואורלי בנימין אשר פורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות על משבר האקלים בראי מדעי החברה והרוח. במאמרם, ׳פרספקטיבה מגדרית בהיערכות של רשויות מקומיות למשבר האקלים, מציגים קריגל ובנימין (מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן) וצ'צ'יק וכהן (מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה
האנתרופולוגית וחוקרת המגדר ד"ר עדי מורנו כותבת על "הספר פמיניזם ל-99% מניפסט", שהיא תרגמה לאחרונה. בספר, שיצא בהוצאת הספרים החדשה ׳נמלה׳, טוענות המחברות צ'ינציה ארוצה, טיטהי בהאטצ'ריה וננסי פרייזר, שפמיניזם חייב להתמקד באלו שנמצאות בתחתית הסולם החברתי, תוך איחוד מאבקים מלא. מורנו מתארת את הרעיון המרכזי וחשיבותו של הספר ומשרטטת את הקשר בין עולם התרגום
ברכות לתאיר קרזי-פרסלר, על מינויה כחברת סגל בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן. קרזי-פרסלר היא סוציולוגית של מגדר וארגונים המתמחה בניתוח פנומנולוגי של כוח וסוגיות של ערך במרחבים ארגוניים מפרספקטיבה השוואתית. במחקריה מציעה קרזי-פרסלר נקודת מבט חדשה כדי לענות על אחת השאלות הבוערות כיום בהגות הסוציולוגית הפמיניסטית הנוגעות לסיבות לכך שהמהפכה המגדרית לא הושלמה בשוק העבודה, כשהמוקד שלה
לרגל יום בריאות הנשים העולמי אשר צויין השבוע, חוזרת האנתרופולוגית טל ניצן לעבודת השדה שלה בגוואטמלה ב2010, ולהתמודדות של המדינה עם התפרצות הר געש קטלנית יחד עם סופה טרופית הרסנית. הנפגעים הקשים ביותר, מראה ניצן, היו בתים ומשפחות בראשן עמדו נשים. כמו במקומות אחרים בעולם, גם כאן נשים הן אלו שהיו חשופות העיקריות לאסונות, מגפות
שלומית ליר (משוררת וחוקרת תרבות) ברשימה מתוך ערב על נשים כותבות בעולם גברי שנערך לקראת יום הנשים הבינלאומי 2022. בעזרת ניתוח יצירות רבות של נשים, מציגה ליר את חשיבות חילוצן של נשים מעמדת הדמות המסופרת לעמדת הדמות המספרת. רשימה זאת נערכה בעקבות ערב ספרותי אותו הנחיתי בבית הסופר לקראת יום הנשים הבינלאומי 2022, בהשתתפות הסופרות
ספרה החדש של נורית שטדלר Voices of the Ritual התפרסם החודש בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (יולי 2020). הספר מסכם עבודת שדה של שטדלר (פרופ׳ לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) שהחלה בשנת 2003 ובמרכזו השאלה הנצחית באנתרופולוגיה על מהותם, משמעותם וביטויים של טקסים במרחב האנושי -תרבותי. הספר מתמקד בטקסיות ופולחן במקומות הנבנים סביב דמותן של נשים קדושות במסורות היהודיות
אורי דורצ'ין חוזר לשדה המחקר שלו על היפ-הופ בישראל, שנים אחרי שחשב שהוא סיים איתו, ובוחן את השינויים שחלו בשדה, בעיקר סביב דימוי הגבריות של הראפרים, אשר יוצרים שילוב של היפ הופ ישראלי, המאתגר את דימוי הגבריות הלאומי והגלובלי של הראפר מכירים את זה שהשדה רודף אחריכם? לא? לי זה קרה. עדיין קורה. אחרי שסיימתי
לציון יום האישה הבינלאומי, אורלי ניטיס יעקובי כותבת על שפה מגדרית, על הניסיונות לשנות את העברית ועל ניצני ההצלחה — בקורס שאני לומדת בימים אלה יש 26 נשים וגבר אחד. בקורס מלמדים מרצות ומרצים שונים, וכמעט בכל מפגש חדש כזה חוזרת על עצמה גרסה כלשהי של הסיטואציה הבאה: המרצה שואלת "כולן יושבות?", מישהי מתקנת "יושבים"
תאיר קרזי-פרסלר מנתחת את הפעולה של העברת פתקים בישיבות בצבא כ'פרקטיקות ממוגדרות של עמימות פומבית' המשמשת גברים להפחית מערכן של נשים, אך באותו הזמן מאפשר לנשים לשנות את זרימת הכוח ולשוות לעצמן ערך גם אם באופן זמני ומקומי מאד מאמר חדש של הסוציולוגית תאיר קרזי-פרסלר, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (ורכזת הכנס הסוציולוגי שהתקיים
פורסם לראשונה ב-24.4.2015 לשמחתנו, פנינה מוצפי-האלר נרתמה לסייע בידנו למען המשכת פרויקט החשיפה לספרות אנתרופולוגית עדכנית. והפעם אנו משתפים את הפרק משמעות ההצלחה: גלית חזרה להיות גילה מספרה של מוצפי-האלר בקופסאות הבטון: נשים מזרחיות בפריפריה הישראלית. ביקשנו מפנינה לכתוב עבורנו מספר מילים שילוו את הפרק, וכך כתבה: ההדים שקיבל הספר "בקופסאות הבטון" עלו על כל
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם. פורסם לראשונה ב-20.11.2014 ליאה טרגין-זלר כותבת על החוקרת שייסדה את אנתרופולוגיה של אי-פריון מרסיה אינהורן (Marcia Inhorn) היא פרופסור לאנתרופולוגיה וליחסים בין־לאומיים באוניברסיטת ייל. פרופ' אינהורן היא אחת המומחיות הגדולות לסוגיות של מגדר, פריון, בריאות וביו־אתיקה במזרח התיכון. איך ממציאים תחום מחקר? במהלך לימודי דוקטורט
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-24.12.2015 תמר קנה-שליט על כריסטיאנה ג'יורדאנו ותרגום תרבותי כריסטיאנה ג'יורדאנו סיימה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה בשנת 2006. במסגרת לימודיה ערכה אתנוגרפיה בעיר טורינו שבאיטליה בנושא טיפולה (care) של המדינה במהגרות (בעיקר מהגרות) שהן לרוב קורבנות סחר בנשים. ג'יורדאנו מתארת את
פורסם לראשונה ב-2.2.2018 ברכות חמות לדפנה הירש, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, על זכיתה בפרס המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית לשנת 2018. זוהי הזדמנות נהדרת לשתף שוב את המאמר הזוכה מי גבר? תיאוריות של גבריות במבט ביקורתי, אשר פורסם ב-2017 בכתב העת תיאוריה וביקורת. הירש בוחנת במאמר את שתי התאוריות
פורסם לראשונה ב-11.9.2015 מאמר של עמליה סער מכתב העת תיאוריה וביקורת מגיליון אביב 2014 שוחרר כעת לגישה חופשית. סער, ראש החוג לאנתרופולוגיה בחיפה, שכתבה בנושא זה גם את הספר Economic Citizenship: Neoliberal Paradoxes of Empowerment, מציגה במאמר ניתוח של המושג ה"עצמה כלכלית של נשים" כפי שהוא משמש בשדה הכלכלה החברתית בישראל. מתוך התקציר "המושג –
(פורסם לראשונה ב4.11.19) מאמר של מלכה גרינברג רענן, עמיתת מכון טרומן באוניברסיטה העברית ונופר אבני, עמיתת מארי קירי במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת Political Geography– . במאמר,"(Ad)dressing Belonging in a Contested Space: Embodied spatial practices of Palestinian and Jewish women in Jerusalem, גרינברג-רענן ואבני מנתחות את לבושן של נשים פלסטיניות וישראליות כפרקטיקה מרחבית
פורסם לראשונה ב-8.3.2019 לקראת ההשקה החגיגית של האסופה מגדר בבסיס, המאגדת 15 מאמרים שמציעים פרספקטיבות חדשות על המפגש בין שירות צבאי ומגדר, ביקשנו מעורכות הספר – אורנה ששון-לוי מאוניברסיטת בר-אילן ועדנה לומסקי-פדר מהאוניברסיטה העברית – לכתוב קצת לדף בחברת האדם על הספר, המאמרים שבו ובכלל על מחקר על צבא ומגדר. אנו מודים לעדנה ואורנה על
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-5.2.2015 אירה ליאן על לילה אבו-לועיוד: הצלת נשים מאסלאם וכתיבה נגד תרבות לילה אבו-לועיוד (Lila Abu Lughod) היא פרופסורית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קולומביה הכותבת על הנשים בעולם הערבי במטרה לשנות את המבט המערבי המרחם על נשים מוסלמיות. אבו-לועיוד היא בת לשני פרופסורים, אב פלסטיני
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-17.10.2013 תמר אלאור כותבת על האנתרופולוגית פורצת הדרך שרי אורטנר איזה כיף שאינני צריכה לכתוב את תולדות חייה, לספר על מקורות ההשראה שלה, לפרוס את מגוון המחקרים והפרסומים שלה. הידד! יש לנו אינטרנט. הכול נמצא שם ברשת, מדויק ומתוארך. החל מוויקיפידיה, דרך אתר
פורסם לראשונה ב-13.7.2019 מאמר של יעלה להב רז, כיום פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת לסטר באנגליה, פורסם בכתב העת Feminist Media Studies. במאמר Narrative struggles in online arenas: the Facebook feminist sex wars on the Israeli sex industry בוחנת להב-רז את תפקידו של אקטיביזם רשתי סביב סוגיות הנוגעות לתעשיית המין הישראלית. ב-31 בדצמבר 2018 אישרה מדינת ישראל את