מה משותף לאמריקאים שמרנים הפונים לכנסייה האורתודוכסית הרוסית, טורקים ממוצא ארמני המבקשים לחזור לשורשים, וקבוצות בודהיסטיות לאומניות בסרי לנקה המתנגדות למיסיון זר? התשובה לכך פשוטה ואינטואיטיבית – המרת דת. במאמר סקירה בכתב העת Annual Review of Anthropology מנתחת מיכל קרבאל טובי (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בתל אביב), את הספרות האנתרופולוגית על המרת דת כתופעה פוליטית. מה
היום מתחילות חגיגות עיד אל אדחא (חג הקורבן) שמהוות רגע שיא בתקופת החג' (מסורת מוסלמית של עליה לרגל למכה). בעוד בחדשות בישראל אנחנו נשמע בעיקר על חסרונות החג' כמו זיהום אוויר עקב שריפת הבשר המוקרב כמנחה לאלוהים, אנתרופולוגים רבים כמו זקי סריטופרק (אוניברסיטת ג'ון קרול באוהיו) תיארו את העליה לרגל כמסורת שיוצרת תחושה עמוקה של
פרשת העלמות וחשד לחטיפה של אנתרופולוגית שבעבודתה שימרה את זכרה של קהילה יהודית בסין הביאה את עובדת קיומה של קהילתה בקאיפנג לכותרות. ד"ר גדעון אלעזר (אריאל ובר אילן) כותב לבחברת האדם על המחקר שביצע במקום, שהחל לפי מספר שנים עם הגעתו לקהילת קאיפנג שבמוז הנאן שבמרכז סין, לרגל חגיגת חג הסוכות. בביקור ראשון זה הוא פגש
היום, ד' בשבט, התקיימה כמידי שנה בשנה הילולת ר' ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי (1984-1889). וזו הזדמנות לחזור למחקריו של פרופ' אמריטוס יורם בילו (האוניברסיטה העברית) על פולחן המקומות הקדושים. יהונתן הרשברג, דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון כותב על כך בהקשר להילולה ולבבא סאלי עצמו, על בסיס מחקריו של יורם בילו. הבבא סאלי נודע בשל פעילותו
האם ניתן לייחס עלייה לרגל למי שתופס את מעשיו כפעילות תיירותית? האם יש רגע או פעולה שניתן לסמן כגבול הממקם את התייר/המטייל כעולה לרגל? והאם העובדה שהפולחן הדתי המבוצע במקום השייך לדת אחרת משל התייר, מסמנת את הגבול בינו לבין העולה ומותירה את החוויה כתיירותית בלבד? יהונתן הרשברג כותב לבחברת האדם על טקס הדלקת הנרות
מהבערת מדורות והקרבת קורבנות במדורה להדלקת נרות בכנסייה ובחנוכיה, אש היא נוכחת קבועה בטקסים ופולחנים רבים. משה בלידשטיין מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה כותב לבחברת האדם על המעבר מטקסי בערה שכללו הקרבת קורבנות ושריפת מזון בדתות העתיקות לשימוש עדין יותר בנרות כפרקטיקה רוחנית בתפילה הנוצרית וגם ביהדות. הבערת אש הייתה במוקד של פולחנים עתיקים רבים. הבעירה
במסגרת הקורס של ד"ר יעל עשור "רגשות ועיצובם התרבותי" באוניברסיטה העברית כותב חיים צבי נאור על חיברות לרגשות קדושה בחברה הדתית ועל תפקידם של ההורים בתהליך. נאור הוא סטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית במסלול טיפול ישיר באוניברסיטה העברית, גדל במשפחה בעלת שורשים חסידיים וליטאיים ולמד בישיבות. את התיזה שלו הוא כותב בחממת נבט בנושא הדרכת הורים. דוד
לציון הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל נחזור למחקרו של מיכאל פייגה ז"ל, שהיה סוציולוג פוליטי מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. פייגה חקר את תנועות שלום עכשיו וגוש אמונים, וכתב על רצח רבין ועל הרקע של יגאל עמיר במאמר "רצח רבין והשוליים האתניים של הציונות דתית". המאמר פורסם לראשונה ב"תיאוריה וביקורת", עשרים שנים
מאמר של האנתרופולוגית ליאה טרגין זלר, אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist. טרגין זלר, חברת סגל במחלקה במחלקה למדיניות ציבורית ובתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית, מפרקת במאמר את דיכוטומיה המדומיינת בין חירות לסמכות. בעזרת מחקר אתנוגרפי סביב סוגיות הפריון בקרב יהודים אורתודוקסים בישראל, מראה טרגין זלר את חשיבות האתיקה על מנת לבחון סמכות דתית. היא
פרק בפודקאסט ״המצב הפוסט אנושי״ של ד״ר כרמל ווייסמן בוא היא מארחת את האנתרופולוג ד״ר אדם קלין-אורון על בתנועות דתיות חדשות והקשר בינן לבין תיאוריות קונספירציה. האנתרופולוג אדם קלין אורון (מכון ון ליר) – העוסק בחקר חוויות רוחניות ותנועות דתיות חדשות – מתארח בפודקאסט ״המצב הפוסט אנושי״ של ד״ר כרמל ווייסמן לשיחה על האפשרות שהתנועות
רחל ורצברגר ודנה קפלן בטקסט אישי על שיתוף הפעולה בין אנתרופולוגית לסוציולוגית במחקר על המימדים המעמדיים בעידן החדש, לרגל פרסום המאמר השלישי בטרילוגיית דת ומעמד שלהן לפני מספר שבועות התפרסם בכתב העת מגמות גיליון מיוחד בנושא דת ומעמד בעריכתם של שלמה פישר ונסים ליאון. הגיליון כולל גם מאמר משותף שלנו, שכותרתו "קוסמופוליטיות רוחנית ואותנטיות יהודית:
מאמר של ציפי עברי ואלי תימן על הורים, רבנים ורופאים המתחבטים בהחלטות סביב אבחון טרום לידתי של מומים עובריים, ובהמשך לו תובנות לגבי חלוקת העבודה המוסרית בקבלת ההחלטות בזמן הקורונה — מאמר של ציפי עברי (אוניברסיטת חיפה) ואלי תימן (המרכז האקדמאי רופין) אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist מתמקד בדינמיקה של קבלת ההחלטות לגבי הפסקת
אריאל אפל מציע מבט אנתרופולוגי מעמיק על הקשר שבין האדם לטבע. דרך הצגת האנימיזם בתרבויות ,שונות וכיצד השתנתה ההבנה האנתרופולוגית על היחסים עם הסביבה מציע אפל שט"ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת ללכת לשאול עץ איך זה להיות עץ, וכמו אנתרופולוגים טובים לנסות לראות מה קורה כשמנסים להבין אותו בתנאים ובמונחים שלו-עצמו. פעם שאלתי עץ –
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם. פורסם לראשונה ב-20.11.2014 ליאה טרגין-זלר כותבת על החוקרת שייסדה את אנתרופולוגיה של אי-פריון מרסיה אינהורן (Marcia Inhorn) היא פרופסור לאנתרופולוגיה וליחסים בין־לאומיים באוניברסיטת ייל. פרופ' אינהורן היא אחת המומחיות הגדולות לסוגיות של מגדר, פריון, בריאות וביו־אתיקה במזרח התיכון. איך ממציאים תחום מחקר? במהלך לימודי דוקטורט
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם. פורסם לראשונה ב-31.12.2015 מתן קמינר על מייקל טאוסיג והכוחות מסתוריים שמעצבים את החיים מייקל טאוסיג (Taussig) הוא לא האנתרופולוג המרכזי בתחום שלי (אני לא ממש יודע מה התחום שלי) אבל הוא בהחלט מספק לי השראה ביכולת של הכתיבה שלו לגלוש באנרכיות ממקום לזמן, להפר את
מאמר חדש של האנתרופולוגית מיכל קרבאל טובי מאוניברסיטת תל אביב, אשר ספרה החדש When the State Winks התפרסם לאחרונה בהוצאת קולומביה. במאמר החדש, אשר פורסם בכתב העת Ethnos, מתחקה קרבאל טובי אחרי תפקיד ההביטוס היהודי בתהליך הגיור. בניגוד לרוב המחקרים על הגיור בישראל, אשר עוסקים בעיקר בתליך הפוליטי הקשור לאליו, קרבאל טובי בוחנת כיצד אנשי
פורסם לראשונה ב-2.12.2016 מאמר טרי של מיכל קרבאל-טובי מאוניברסיטת תל אביב פורסם בכתב העת סוציולוגיה ישראלית. במאמר, עובדי מדינה: הציונות הדתית ומשא הגיור הממלכתי, מנתחת קרבאל-טובי כיצד סוגית הגיור משמשת את הציבור הציוני-דתי, אשר הקים את פרויקט הגיור הממלכתי ומְתחזק אותו כמשימה לאומית, בעבודת הזהות הקהילתית שלו. בעזרת מחקר אתנוגרפי בזירות מוסדיות וציבוריות שבהן ציונים-דתיים
בחיפוש אחר אפשרויות "אחרות" לתכנון, חקרו מירב אהרון-גוטמן מוריאל ורם בתי כנסת לא רשמיים שהוקמו בישראל על ידי חברי קהילות מזרחיות בעכו פורסם לראשונה ב-13.10.2017 מאמר חדש של מירב אהרון-גוטמן, מרצה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ומוריאל רם, כיום פוסט-דוקטורנט בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, פורסם בכתב העת Journal of Urban Design. במאמר, משתמשים אהרון-גוטמן
פורסם לראשונה ב-7.6.2019 פרויקט מחקרי מתמשך שבו מנתחות דנה קפלן, סוציולוגית של תרבות מהאוניברסיטה הפתוחה ורחל ורצברגר, אנתרופולוגית של הדת מאוניברסיטת אריאל, את מה שניתן לכנות "יהדות ישראלית". נקודת המוצא לפרויקט היא העניין הגובר והמופגן של ישראלים חילוניים ממעמד הביניים ביהדות בעלת מאפיינים ודגשים רוחניים. קפלן וורצברגר שואלות: האם היהדות הרוחנית מחליפה או דווקא ממשיכה
פורסם לראשונה ב-29.3.2019 מאמר חדש של ליאה טרגין זלר, כיום חוקרת במכון וולף ובמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת קיימברידג', אשר פורסם בכתב העת Medical Anthropology, מתאר כיצד היכולת לנהל באופן מלא את תחום הפריון מכילה מתחים ופרדוקסים ייחודיים עבור אנשים מאמינים. באמצעות ניתוח אתנוגרפי של תכנון משפחה בקרב זוגות אורתודוקסים בישראל, בוחנת טרגין-זלר את הדרכים השונות שבהן
פורסם לראשונה ב-6.4.2018 בתזמון מצויין פורסם החודש הגליון החדש של כתב העת Israel Studies, ובו, בין השאר, גם המאמרו של אנדרה לוי Happy Mimouna. לוי, אנתרופולוג במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון, חוקר בשנים האחרונות את מקומה של המימונה בישראל. במאמר זה הוא מראה כי אף שהמימונה הפכה להיות מקובלת בתרבות הישראלית, היא ממוסגרת כחג לא
פורסם לראשונה ב-15.11.2019 מאמר של מריאנה רוח־מדבר שפירא, מייסדת החוג ללימודי מיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת, ועדי ששון, סטודנטית לתואר שני מאוניברסיטת תל אביב, אשר פורסם בכתב העת The Pomegranate. במאמר The Most Powerful Portal in Zion מתארות רוח־מדבר שפירא וששון כיצד הפך כורסי, אתר ארכיאולוגי עם היסטוריה נוצרית, לאתר אשר מנוכס בידי קבוצות רוחניות-אלטרנטיביות,