ברכות לחמדת גולדברג על אישור עבודת התזה שלה שנכתבה בהנחיית רפי גרוסליק במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. התזה עוסקת בדרך שבה פרקטיקות קולינריות משמשות לבניית שייכות קולקטיבית החוצה גבולות ובאופן שבו "אנו – מוזיאון העם היהודי" מקדם באמצעות השימוש באוכל תפיסות של "ניאו-עמיות יהודית" – מודל המשלב עמיות יהודית ולאומיות ישראלית. . לאחר יותר
פרופ' גודמן המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית הוא אנתרופולוג חברתי העוסק בשאלות של דת, חילון, פסיכיאטריה, רפואה, אזרחות וזהות יהודית. הוא ותלמידיו הרבים חקרו ופרסמו על מתמודדי נפש בחברה החרדית, טיפולים מותאמי־תרבות, עובדות סוציאליות, זהות אתנית, ניתוחי הרזייה, חוסן תרבותי, הפרעות למידה ועוד ועוד. השאלה שמעסיקה את גודמן כבר בראשית דרכו המחקרית הייתה: כיצד מתהווה הסובייקטיביות
ד"ר אורי מאוטנר החל לאחרונה לשמש כעמית באקדמיית פולונסקי במכון ון ליר שבירושלים. לפני כן, מאוטנר היה עמית מחקר ומרצה לאנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטת קיימברידג'. מחקריו עוסקים במפגש שבין האנתרופולוגיה של הדת, האתיקה והפוליטיקה. פרויקט המחקר הנוכחי שלו מבוסס על עבודת שדה מתמשכת ברמלה, שם התגורר במשך כ־14 חודשים ב־2024–2023. המחקר בוחן יחסי שכנות בין יהודים
איך החג שבו נהוג לחגוג את הקולקטיב היהודי בו "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן" הפך לחג בו ילדים חוגגים את "האור הפנימי" שבתוכם ומתמקדים בעצמם? המאמר “The Light within Me”: Celebrating the Self through Jewish Holidays in Israeli State Education מאת שרי ר. אלפי-ניסן, שלמה גוזמן-כרמלי ורחל ורצברגר, שפורסם בכתב העת Journal
מקום "מחוץ לחוק" ו"שטח הפקר". שלמה גוזמן כרמלי ונסים ליאון כותבים לבחברת האדם על אסון מירון ועל המרחב כאקס טריטוריה, בעקבות מחקר חדש שפרסמו. ב-30 באפריל 2021 נמחצו למוות ארבעים וחמישה בני אדם, ומאות אנשים נפצעו בהר מירון במהלך חגיגות ל"ג בעומר ה'תשפ"א. האסון האזרחי הקטלני ביותר בתולדות המדינה לא היה תאונה בלתי נמנעת. ועדת
ד"ר רוית תלמי־כהן כותבת לבחברת האדם טקסט אישי־אתנוגרפי על שפה, הקשבה, והאפשרות להבין גם כשהמילים אינן מספיקות, בעקבות חוויותיה בכנס האנתרופולוגי העולמי שהתרחש לאחרונה בגואטמלה: לפעמים האנתרופולוגיה מתחילה דווקא במקום שאיש לא סימן אותו כמקום של ידע. לא במושב הראשון של הכנס, לא מול מצגת או רשימות ביבליוגרפיות, אלא ברגע שבו שני מבטים נפגשים. כך
ד"ר תהילה גאדו ופרופ' מיכל פרנקל (האוניברסיטה העברית) כותבות לבחברת האדם על מאמרן המבוסס על עבודת הדוקטורט של ד"ר גאדו שפורסם בכתב העת International Journal of Sociology and Social Policy. המאמר מרחיב את המבט על תופעת האלימות נגד נשים, ומציג צורה פחות נראית לעין של אלימות זוגית – אלימות דתית: שימוש בשפה, בסמלים ובמנגנונים דתיים
כיצד על האנתרופולוג לנהוג בסיטואציה של ריטאול דתי שמקיימת הקהילה הנחקרת? ד"ר אלעזר בן לולו עומד על האתגר של ביצוע עבודת שדה בזמן קיום ריטואל דתי ומציע את המושג "תצפית מתחמקת"; החושפת את המתח בין השתתפות לבין צפייה. בן לולו כותב לבחברת האדם לאחר פרסום מאמרו בנושא בכתה העת The Qualitative Report. לא מעט נכתב
איך נראה שוק ארבעת המינים מנקודת מבט אנתרופולוגית? מה הופך את האתרוג מפרי הדר פשוט לסמל חברתי, תיאולוגי וכלכלי? וכיצד נפגשים בשוק זה קפיטליזם, הון תיאולוגי ועקרון ההכבדה? תהילה גאדו ושמואל בן שלום כותבים לבחברת האדם על שוק ארבעת המינים החרדי כזירה תרבותית-דתית, שבה המפגש בין מצווה, סטטוס חברתי וכללי השוק יוצר מערכת מורכבת של
סוכת דוד הנופלת וזקיפות הלולב ד"ר עידן ירון, סוציולוג ואנתרופולוג המתמחה בימין קיצוני בישראל, כותב לבחברת האדם כחלק ממדור "צו השעה" על הדרכים שבהן סמלים פאליים, דימויי גבריות ועמדות פוליטיות-דתיות נשזרים בשיח הציבורי בישראל. במאמרו, "המלחמה בעזה – מדד 'מצב הפאלוס הלאומי': סוכת דוד הנופלת וזקיפות הלולב", הוא נשען על יותר מעשור של מחקר שדה
עבודת הדוקטורט ״להפוך לבהאיים באירלנד: משא ומתן על זהויות דתיות, לאומיות ואתניות״, נכתבה במסגרת המחלקה לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה בבן גוריון, ובהנחיית פרופ׳ גקי פלדמן. מהכני-בלקין עוסקת בעבודת הדוקטורט שלה בתהליך המרת דת לבהאית, או ב"בהאים דור ראשון" כפי שנחקריה מכנים עצמם, וקיימה את עבודת השדה שלה בקרב הקהילה הבהאית באירלנד. היא כותבת לבחברת האדם על עבודתה:
איך החברה היהודית בישראל מציינת את סוף השבוע? מה משמעויות זמן השבת בתרבות היהודית-ישראלית? מה משותף בסופי השבוע של יהודים שאורח חייהם ואמונותיהם שונות? סתיו שופן-ביטון כותבת לבחברת האדם על הדוקטורט שלה שעוסק בחווית סוף השבוע בחברה היהודית בישראל. עבודת הדוקטורט נכתבה בהנחיית פרופ' נסים ליאון ופרופ' חזקי שוהם במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן.
רעיה שירה כהן, דוקטורנטית בתוכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית, כותבת לבחברת האדם על תובנות ראשוניות מעבודת שדה בסליחות במירון. דרך התבוננות במרחבי תפילה, מחיצות מאולתרות ושילוב בלתי צפוי בין פיוטים מסורתיים לשיר הילדים ברבאבא, היא בוחנת כיצד פרקטיקות נאו־חסידיות מעצבות מחדש את טקסי הסליחות, ומציעה קריאה מחודשת גם לתפיסות נשיות במרחב המקודש: בתמונה הראשית: עזרת
ברחוב הראשי בבני ברק חנויות אופנה עם שמות אירופאים: אלגנט פאריז, אופנת מילאנו. הבגדים שנמכרים שם הגיעו ברובם מסין, ונמכרים לנשים פשניסטיות דתיות – יהודיות ומוסלמיות כאחד. זירת האופנה השמרנית מהווה מרחב של חציית גבולות, כשפשניסטה מוסלמית מזמינה "בגד ים חרדי", ופשניסטה יהודייה מתרגמת את אתר האופנה שלה לשפה הערבית. עמליה סער ודלית שמחאי כותבת לבחברת
צילום: הארולד לוין, קהילת בית שמחת תורה, ניו יורק בכניסות לבתיהם של אנשים שונים מקהילות יהודיות ליברליות בארצות הברית תלויה מזוזה בצבעי דגל הגאווה והצבעים הטרנסיים. כיצד מזוזות אלו מהוות ביטוי חומרי לקשר בין המסורת לבין חידושים ושינויים ביהדות? כיצד הקוויריות מתבטאת במזוזה – בצבע או בקלף הנמצא או לא נמצא בתוכה? במאמרו החדש של
הפרשות חלה, שמירת שבת וחזרה לטקסטים דתיים – מדוע הישראלים חוזרים אל הדת אחרי אירועי ה7 באוקטובר? רחל ורצברגר מהמרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים כותבת לבחברת האדם על התחייה הדתית שצברה תאוצה החל מ8 באוקטובר, לצד מבט כללי על דתיות ויהודיות עכשווית, יהדות שאינה היררכית ושוזרת בתוכה שמירת מצוות לצד ערכים כמו משפחתיות, לאומיות ולכידות
ד"ר ז'נט כהן מהמכללה האקדמית צפת כותבת לבחברת האדם על הילולת רבי יהודה בר עילאי ועל התמורות שחלו בה בשנים האחרונות, בין השאר בעקבות האסון במירון והשינויים באופי ההילולה בו. דרך כתיבתה של כהן על השתתפותה בהילולה ועבודתה האתנוגרפית, היא מתייחסת למבנים החברתיים בקהילה הדתית, ללוגיסטיקה של הקדושה, להתחדשות דתית ולחווית הקומוניטאס המאפשר תיקון ויצירת
רעיה שירה כהן, דוקטורנטית בתכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית באוניברסיטה העברית, כותבת לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית פרופ' הגר סלמון. עבודתה עוסקת בעלייה לרגל למירון, ומתמקדת בתיעוד ובניתוח של פרקטיקות, מופעים, שיחים ונרטיבים הקשורים באתר קברו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) במירון שבגליל העליון: בתמונה הראשית- ל"ג בעומר במירון בשנים (2006 או
בתמונה הראשית: טקס המילה של רועי זיוון, שדה בוקר, 1971. צלם: רפי גרוס יהודים רבים המגדירים עצמם אתאיסטים בוחרים למול את בניהם בהחלטה שמדגימה מה רב כוחה של התרבות והקונפורמיות החברתית, גם בהיעדר אמונה, ובאימוץ עמדות נגד התרבות הפופולארית. במאמרה החדש שהתפרסם בכתב העת Journal for Scientific Study of Religion, חוקרת תמר פרידמן (אוניברסיטת בר
ברכות חמות לדב גולדברג על הזכייה במקום הראשון בתחרות התזה המצטיינת מטעם האגודה הסוציולוגית הישראלית 2025! דב גולדברג כתב את עבודת התזה בהנחיית ד"ר מיכל פגיס ופרופ' נסים ליאון באוניברסיטת בר אילן, והיא בחנה קורסי NLP המועברים בחברה החרדית. במסגרת התזה הוא הציע את המונח התאורטי 'מפגש מתוח', כדי לתאר את היחס הבין־תרבותי שנוצר במפגש
מהי הישות האינטרנטית של מריה הקדושה? האם הדיגטיליזציה מרחיקה מהדת ומרדדת את אורחות החיים הדתיים – או דווקא מקרבת אליהם ומרחיבה את הפולחן הדתי? מה ההבדל החוויתי בין הזירות הדתיות הפיזיות לדיגיטליות? אורן גולן ונורית שטדלר כותבים לבחברת האדם על תהליך "הדיגיטליזציה של מרים" וכיצד המימדים המופשטים של האלוהות מתרגמים למרחבים האינטרנטיים והמדיה החברתית, לאור
ברכות לגיא ברוקר על אישור עבודת הדוקטורט שלו ״בין מקום למיקום: גברים וגבריות עולים לרגל לאומן בראש השנה", אשר נכתבה בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, בהנחית פרופ' עמליה סער. ברכות גם לברוקר וסער על פרסום מאמרם החדש "רבנו זה אבא": אבהות מטפלת כתסריט גבריות בקרב עולי רגל לאומן, שפורסם בכתב העת בכתב העת "ישראל". ברוקר כתב
אורלי טל ומיכל פגיס (אוניברסיטת בר אילן) כותבות ל"בחברת האדם" אנתרופולוגיה לשבת על מאמרן החדש שבחן את הפנייה של פסיכולוגים בישראל ובעולם אל עולם הדת, על רקע אכזבה מהגישות האקדמיות והחילוניות: תמונה ראשית: מימין- אורלי טל, משמאל: מיכל פגיס. שלושים וחמישה פסיכולוגים ופסיכואנליטיקאים יושבים על מגוון כריות, שרפרפים ומחצלות באולם שקט. על השולחן מונחים פסלוני
סנטה קלאוס, מזחלות שלג, עצי אשוח מקושטים – כרסימס הגיע! חג המולד, או כריסמס, הוא חג נוצרי המסמל את לידתו של ישו. למרות שהוא מזוהה בימינו עם סמלים ומסורות מסוימות, כמו קישוטים נוצצים או עץ מתנות משפחתי, גלגוליו ההיסטוריים והתרבותיים מגוונים. אבל מה לאנתרופולוגיה יש להגיד על החג? מיה פוגל מתחקה אחר האנתרופולוג הבריטי דניאל מילר, שכתב
כיצד החיפוש אחר האהבה הפך למרכזי בנסיון לפתור את ״בעיית הרווקות" בציונות הדתית? מדוע השתנה הייעוץ לרווקים דתיים בשנים האחרונות ואיך זה יכול ללמד אותנו על ערכי המשפחה העכשווים? מאמר חדש לארי אנגלברג (המכללה האקדמית הדסה) בכתב העת "עיונים". המאמר דן בתמורות שחלו בייעוץ לרווקים בחברה הציונית דתית לאורך השנים. אנגלברג משווה בין תוכן הייעוץ שנותנים
בין שמירת שבת הלכתית, לזמן למנוחה, לבילוי איכותי או לתחביב רציני, ולהקדשת זמן משמעותית למשפחה, מתארת סתיו שופן ביטון, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן כיצד השבת היהודית-ישראלית יוצרת שילובים יצירתיים בין ארגז כלים תרבותי, לבחירה והגשמה אישית. בתמונה הראשית: אסתי וראובן מארץ נהדרת (מתוך מערכון העוסק בדת ובהתאמתה לחיים המודרנייים). במאמר חדש שפורסם
טובה מהכני-בלקין מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון כותבת על מאמרה העוסק בהמרת דת ובחלומות בדת הבהאית שיצא בגיליון מיוחד העוסק בהמרת דת שערכה יחד עם חוקרים נוספים בכתב העת Entangled Religions. הטקסטים בגיליון המיוחד מבוססים על מאמרים שהוצגו בסדנת קיץ שעסקה בהיבטים של המרת דת (Religious conversion in plural societies past and present) שהתקיימה
שלמה גוזמן כרמלי, חבר צוות בחברת האדם וסגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן כותב על מורו וחברו, שמעון קופר, מדור המייסדים של האנתרופולוגיה בישראל שהלך לעולמו ביום שבת (24/08/24). שמעון או סם כפי שקראו לו חלק מחבריו, או ד"ר קופר כפי שאני קראתי לו שנים רבות, הרגל שנגמלתי ממנו מבחינתי רק לפני רגע, היה אנתרופולוג
בימים אלו יצא לאור בכתב העת Current Anthropology מאמר משותף של נורית שטדלר מהאוניברסיטה העברית, ואליסה פרינצ'י, מאוניברסיטת בולוניה באיטליה (תלמידת דוקטורט לשעבר של נורית). המאמר מבוסס על עבודת שדה של שתי החוקרות בשני צידי גדר הבטחון, במתחם המכונה קבר רחל. על מנת להבין את הקשר בין קדושה וגבול פיזי החוקרות העלו את השאלה: כיצד אזור
כיצד נשים מוסלמיות קרייריסטיות מפרשות ופועלות אל מול הצפיות של עצמן, של בעליהן ושל סביבתן? עמליה סער כותבת על מאמר חדש שלה ושל ערין הווארי ונור פלאח, אשר פורסם בסוציולוגיה ישראלית, כסנונית ראשונה לגליון מיוחד על קריירה בקרב נשים דתיות. במאמר ״הפרנסה היא האחריות של בעלי: אלקוואמה (القوامة) והאדפטציה של תסריט החוזה המגדרי בקרב נשים מוסלמיות קרייריסטיות״,
מדוע נוצר פער בין הרטוריקה הרשמית של המדינה האוסרת כל פעילות מסיונרית זרה והמצב בפועל בו אלפי מיסיונרים חיים ופועלים בסין? שאלה זו עומדת בבסיסו של ספרו החדש של גדעון אלעזר: "Christian Missionaries, Ethnicity and State Control in Globalized Yunnan". טענתו המרכזית של הספר היא כי בנסיבות של עידן הרפורמות, נוצרה התאמה מסוימת בין "פרויקט התירבות" הקומוניסטי והנוצרי, פרויקטים שעד כה נתפסו כמנוגדים זה לזה והביאו לכך שהשלטונות ביונאן מתייחסים לתופעה המיסיונרית בסובלנות יחסית. התאמה זו נוגעת לנושאים כמו תרבות וזהות אתנית, כלכלה ושוק חופשי והיחס לבעיות החברתיות הרבות של מחוז יונאן של העידן הגלובלי ופירוקה של מדינת הרווחה. טענתו היא שבתחומים אלה משחקים המיסיונרים תפקיד משמעותי בקידום שילובם של המיעוטים במערכת הסינית.
בחג השבועות מספרים את סיפורה של רות הגיורת הראשונה, דרך נרטיב הצטרפותה לקולקטיב שהלך והתגבש לעם היהודי. בהקשר הזה ודווקא בשבועות, מתבקש לעיין בגיור בימינו ממגוון פרספקטיבות. נתמקד בזווית של נשים מהגרות שעברו גיור באמצעות התנועה הרפורמית בישראל.
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Politics and Religion Journal ד"ר עינת ליבל-הס (אוניברסיטת בר-אילן ומהאקדמית רמת-גן) וד"ר אלעזר בן לולו (אוניברסיטת אריאל) מציעים ניתוח אתנוגרפי של חוויותיהן המורכבות של נשים שעברו גיור רפורמי בישראל. המאמר, שכותרתו "האם אתן אחיותינו? התנגדות, שייכות והכרה בקרב נשים ישראליות מתגיירות בתנועה הרפורמית", מציג בחינה מעמיקה של הממדים הפוליטיים, המגדריים והרוחניים של ההמרה הדתית, תוך התמקדות בנשים שהיגרו מברית המועצות לשעבר ומהפיליפינים.
לכבוד יום ירושלים צליל טורם, סטודנטית לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית כותבת לבחברת האדם על סינדרום ירושלים ועל הדרך שבה תרבות וסוכני תרבות כמו מדריכי טיולים משפיעים על תפיסת התופעה.
ברכות חמות למנדי יעקובוביץ על הגשת עבודת התזה שעסקה בניהול קדושה ומקום קדוש מול הפילוג בתוך חסידות חב"ד. העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' נורית שטדלר מהמחלקה לסוציולוגיה אנתרופולוגיה מהאוניברסיטה העברית. יעקובוביץ כותב לבחברת האדם על תהליך המחקר "בבית" והפילוג בחסידות חב"ד שהוביל למחקר.
ברכות ליובל רוטמן (החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב) על ספרו החדש ״עצים ורוחות: מסע אל מיאנמר״. זהו סיפור קורותיו של מסע הרפתקני אל עולם קסום, עלום ובלתי מובן. עולם שבו הטבע חי ובעל נפש, לרבות עצים. מדענים אולי יפקפקו בעצם השאלה אם לעצים יש נפש, נשמה או רוח, אבל יש תרבויות שמתייחסות
עדי מרר, סטודנטית לתואר שני במדעי הדתות והאנתרופולוגיה שעובדת בימים אלה על התואר שלה בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ ברוריה ביטון-אשקלוני, כותבת לבחברת האדם על "שבת האור"- אירוע הפסחא של הכנסיות המזרחיות ועל תחושותיה כמשתתפת בטקס.
כיצד מיעוט קטן ונכחד מצליח לשמור על מרחבים אקסקלוסיביים אל מול הרוב? כיצד פועל "כוחו של החלש"? ואיך יצא שכל מי ששומר כיום על המקומות היהודים במרוקו הם מוסלמים? מאמר של אנדרה לוי (בן גוריון) שפורסם בכתב העת Religions מתמודד עם השאלה כיצד קורה שמי שאחראי באופן ישיר על הדרתם של מוסלמים ממרחבים המוגדרים כיהודיים
איך מגשרים על הפער בין הציווי "ונשמרתם מאד לנפשתיכם", לבין תמונות ילדים המעשנים סיגריה ראשונה בפורים ברחובות מאה שערים? מדוע מרשה לעצמו ראש עיריית אלעד לחלק בפורים סיגריות לבני נוער חרדים משל מדובר במשלוח מנות? במחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Religion and Health, בוחנים ד"ר שלמה גוזמן כרמלי (חבר צוות העורכים של בחברת
משה בכר כותב על עבודת התזה שלו בנושא סגנון הלבוש החרדי. העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' תמר אלאור וד"ר גילי המר מהאוניברסיטה העברית. בכר מראה כיצד האחידות וה'כעין מדים' שמאפיינים את הבגד החרדי-גברי לא מבטלים את ההתלבשות, אלא מעצימים אותה. הגברים החרדים אינם 'מוותרים' על ההתלבשות אלא מתנהלים בתוך החוקים וההגבלות שהטילה עליהם החברה. בנוסף הלבוש משמש כדרך בו הם יכולים לפגוש את גופם ולצמצם את החומריות שלו.
ניתוח אתנוגרפי של אלעזר בן לולו, במסגרת הגליון המיוחד של ׳קריאות ישראליות, של טקס ההבדלה של הקהילה הרפורמית שהתקיימה במסגרת המחאה כנגד הרפורמה המשפטית, בכל רחבי הארץ. בן לולו (אריאל) מתחקה אחר המשמעויות המגוונות בביצוע הטקס כחלק מהמחאה: כיצד מתבצעת הבדלת המחאה הלכה למעשה בהפגנה; אילו שינויים מוטמעים בריטואל, מהן הפרשנויות שמעניקים המשתתפים לביצוע, וכיצד הם
עבודתה של בר-דרור ״מחשבות שניות: עבודת הקונברסיה של חוזרים בתשובה חרדים בישראל״, נכתבה בהנחייתו של ד״ר יהודה גודמן במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. המחקר עוקב אחר עבודת הקונברסיה (המרה) של חוזרים בתשובה בישראל לאורך השנים שבהן עברו מהחברה החילונית לחברה הדתית-חרדית. מחקרה של בר-דרור נעשה באמצעות אתנוגרפיה בקרב בעלי תשובה ותיקים, עם הילדים שלהם שגדלו כחרדים,
כיצד מטפלים דתיים שעובדים עם הומוסקסואלים דתיים בוחרים להתמודד עם התשוקות, הנטיות, התנהגויות וזהות הומוסקסואלית? מאמרם של עינת בר דרור ויהודה גודמן (האוניברסיטה העברית) שפורסם לאחרונה בכתב העת Culture, Medicine, and Psychiatry בוחן כיצד מטפלים יהודים דתיים בישראל שעובדים עם הומוסקסואלים דתיים מתמודדים עם שאלות מוסריות שעולות בעבודתם. יחד עם מטופליהם, המטפלים מחוייבים לאיסורים ההלכתיים
ליאה טרגין-זלר (האוניברסיטה העברית) נולדה בארה"ב ועברה לארץ בגיל שמונה. מאז ועד היום היא נעה על הציר בין שתי המדינות ושתי השפות – אנגלית ועברית. מחקריה עומדים בצומת בין מגדר, דת ורפואה. בין היתר היא חקרה פריון בחברה הדתית והחרדית; השפעות מגפת הקורונה על קבוצות מיעוט דתיות בישראל; אנטישמיות ואיסלמופוביה באנגליה ועוד. בימים אלו יצא
ברכות חמות לארי אנגלברג על פרסום ספרו החדש ״רווקות ודת״ שיצא בהוצאת לקסינגטון. בדומה לספרו הקודם שיצא בעברית בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, גם הספר החדש של האנתרופולוג ארי אנגלברג (המכללה האקדמית הדסה) מבוסס על מחקר הדוקטורט שערך אנגלברג לפני כחמש עשרה שנה על רווקות מתמשכת בציונות הדתית. אך לספר זה, שפורסם באנגלית, ״Singlehood and Religion: The case of Israeli Religious Zionist singles״, נוספו גם ממצאי מחקר עדכני שנערך בשנת 2022, והוא נכתב בתשומת לב רבה יותר לממד ההשוואתי הבין-דתי.
הכנס השנתי השביעי של האגודה הישראלית לחקר דתות בשיתוף המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים, האוניברסיטה הפתוחה בנושא דת וסביבה יתקיים ביום שני, ה- 10 ביוני, 2024. הדיונים בנושא הכנס יתמקדו במשמעויות שמשייכות דתות העולם לאורך ההיסטוריה ובימינו לסביבה, בהקשרו הרחב של המונח, ובדגש על משבר האקלים העולמי הנוכחי, וזאת מתוך מגוון רחב של
שמחת תורה מציינת את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש, כמעין חגיגה מחזורית. לכבוד שמחת תורה, נבקש גם אנחנו לעשות עיקוף מחזורי של שנה – ולחזור לשני ראיונות מעניינים של תמר אלאור ושלמה גוזמן שלנו, ראיונות שכבר "הפכו למסורת" שמחת התורה האנתרופולוגית של בחברת האדם.
מה משותף לאמריקאים שמרנים הפונים לכנסייה האורתודוכסית הרוסית, טורקים ממוצא ארמני המבקשים לחזור לשורשים, וקבוצות בודהיסטיות לאומניות בסרי לנקה המתנגדות למיסיון זר? התשובה לכך פשוטה ואינטואיטיבית – המרת דת. במאמר סקירה בכתב העת Annual Review of Anthropology מנתחת מיכל קרבאל טובי (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בתל אביב), את הספרות האנתרופולוגית על המרת דת כתופעה פוליטית. מה
היום מתחילות חגיגות עיד אל אדחא (חג הקורבן) שמהוות רגע שיא בתקופת החג' (מסורת מוסלמית של עליה לרגל למכה). בעוד בחדשות בישראל אנחנו נשמע בעיקר על חסרונות החג' כמו זיהום אוויר עקב שריפת הבשר המוקרב כמנחה לאלוהים, אנתרופולוגים רבים כמו זקי סריטופרק (אוניברסיטת ג'ון קרול באוהיו) תיארו את העליה לרגל כמסורת שיוצרת תחושה עמוקה של
פרשת העלמות וחשד לחטיפה של אנתרופולוגית שבעבודתה שימרה את זכרה של קהילה יהודית בסין הביאה את עובדת קיומה של קהילתה בקאיפנג לכותרות. ד"ר גדעון אלעזר (אריאל ובר אילן) כותב לבחברת האדם על המחקר שביצע במקום, שהחל לפי מספר שנים עם הגעתו לקהילת קאיפנג שבמוז הנאן שבמרכז סין, לרגל חגיגת חג הסוכות. בביקור ראשון זה הוא פגש
היום, ד' בשבט, התקיימה כמידי שנה בשנה הילולת ר' ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי (1984-1889). וזו הזדמנות לחזור למחקריו של פרופ' אמריטוס יורם בילו (האוניברסיטה העברית) על פולחן המקומות הקדושים. יהונתן הרשברג, דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון כותב על כך בהקשר להילולה ולבבא סאלי עצמו, על בסיס מחקריו של יורם בילו. הבבא סאלי נודע בשל פעילותו
האם ניתן לייחס עלייה לרגל למי שתופס את מעשיו כפעילות תיירותית? האם יש רגע או פעולה שניתן לסמן כגבול הממקם את התייר/המטייל כעולה לרגל? והאם העובדה שהפולחן הדתי המבוצע במקום השייך לדת אחרת משל התייר, מסמנת את הגבול בינו לבין העולה ומותירה את החוויה כתיירותית בלבד? יהונתן הרשברג כותב לבחברת האדם על טקס הדלקת הנרות
מהבערת מדורות והקרבת קורבנות במדורה להדלקת נרות בכנסייה ובחנוכיה, אש היא נוכחת קבועה בטקסים ופולחנים רבים. משה בלידשטיין מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה כותב לבחברת האדם על המעבר מטקסי בערה שכללו הקרבת קורבנות ושריפת מזון בדתות העתיקות לשימוש עדין יותר בנרות כפרקטיקה רוחנית בתפילה הנוצרית וגם ביהדות. הבערת אש הייתה במוקד של פולחנים עתיקים רבים. הבעירה
במסגרת הקורס של ד"ר יעל עשור "רגשות ועיצובם התרבותי" באוניברסיטה העברית כותב חיים צבי נאור על חיברות לרגשות קדושה בחברה הדתית ועל תפקידם של ההורים בתהליך. נאור הוא סטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית במסלול טיפול ישיר באוניברסיטה העברית, גדל במשפחה בעלת שורשים חסידיים וליטאיים ולמד בישיבות. את התיזה שלו הוא כותב בחממת נבט בנושא הדרכת הורים. דוד
לציון הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל נחזור למחקרו של מיכאל פייגה ז"ל, שהיה סוציולוג פוליטי מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. פייגה חקר את תנועות שלום עכשיו וגוש אמונים, וכתב על רצח רבין ועל הרקע של יגאל עמיר במאמר "רצח רבין והשוליים האתניים של הציונות דתית". המאמר פורסם לראשונה ב"תיאוריה וביקורת", עשרים שנים
מאמר של האנתרופולוגית ליאה טרגין זלר, אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist. טרגין זלר, חברת סגל במחלקה במחלקה למדיניות ציבורית ובתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית, מפרקת במאמר את דיכוטומיה המדומיינת בין חירות לסמכות. בעזרת מחקר אתנוגרפי סביב סוגיות הפריון בקרב יהודים אורתודוקסים בישראל, מראה טרגין זלר את חשיבות האתיקה על מנת לבחון סמכות דתית. היא
פרק בפודקאסט ״המצב הפוסט אנושי״ של ד״ר כרמל ווייסמן בוא היא מארחת את האנתרופולוג ד״ר אדם קלין-אורון על בתנועות דתיות חדשות והקשר בינן לבין תיאוריות קונספירציה. האנתרופולוג אדם קלין אורון (מכון ון ליר) – העוסק בחקר חוויות רוחניות ותנועות דתיות חדשות – מתארח בפודקאסט ״המצב הפוסט אנושי״ של ד״ר כרמל ווייסמן לשיחה על האפשרות שהתנועות
רחל ורצברגר ודנה קפלן בטקסט אישי על שיתוף הפעולה בין אנתרופולוגית לסוציולוגית במחקר על המימדים המעמדיים בעידן החדש, לרגל פרסום המאמר השלישי בטרילוגיית דת ומעמד שלהן לפני מספר שבועות התפרסם בכתב העת מגמות גיליון מיוחד בנושא דת ומעמד בעריכתם של שלמה פישר ונסים ליאון. הגיליון כולל גם מאמר משותף שלנו, שכותרתו "קוסמופוליטיות רוחנית ואותנטיות יהודית:
מאמר של ציפי עברי ואלי תימן על הורים, רבנים ורופאים המתחבטים בהחלטות סביב אבחון טרום לידתי של מומים עובריים, ובהמשך לו תובנות לגבי חלוקת העבודה המוסרית בקבלת ההחלטות בזמן הקורונה — מאמר של ציפי עברי (אוניברסיטת חיפה) ואלי תימן (המרכז האקדמאי רופין) אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist מתמקד בדינמיקה של קבלת ההחלטות לגבי הפסקת
אריאל אפל מציע מבט אנתרופולוגי מעמיק על הקשר שבין האדם לטבע. דרך הצגת האנימיזם בתרבויות ,שונות וכיצד השתנתה ההבנה האנתרופולוגית על היחסים עם הסביבה מציע אפל שט"ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת ללכת לשאול עץ איך זה להיות עץ, וכמו אנתרופולוגים טובים לנסות לראות מה קורה כשמנסים להבין אותו בתנאים ובמונחים שלו-עצמו. פעם שאלתי עץ –
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם. פורסם לראשונה ב-20.11.2014 ליאה טרגין-זלר כותבת על החוקרת שייסדה את אנתרופולוגיה של אי-פריון מרסיה אינהורן (Marcia Inhorn) היא פרופסור לאנתרופולוגיה וליחסים בין־לאומיים באוניברסיטת ייל. פרופ' אינהורן היא אחת המומחיות הגדולות לסוגיות של מגדר, פריון, בריאות וביו־אתיקה במזרח התיכון. איך ממציאים תחום מחקר? במהלך לימודי דוקטורט
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם. פורסם לראשונה ב-31.12.2015 מתן קמינר על מייקל טאוסיג והכוחות מסתוריים שמעצבים את החיים מייקל טאוסיג (Taussig) הוא לא האנתרופולוג המרכזי בתחום שלי (אני לא ממש יודע מה התחום שלי) אבל הוא בהחלט מספק לי השראה ביכולת של הכתיבה שלו לגלוש באנרכיות ממקום לזמן, להפר את
מאמר חדש של האנתרופולוגית מיכל קרבאל טובי מאוניברסיטת תל אביב, אשר ספרה החדש When the State Winks התפרסם לאחרונה בהוצאת קולומביה. במאמר החדש, אשר פורסם בכתב העת Ethnos, מתחקה קרבאל טובי אחרי תפקיד ההביטוס היהודי בתהליך הגיור. בניגוד לרוב המחקרים על הגיור בישראל, אשר עוסקים בעיקר בתליך הפוליטי הקשור לאליו, קרבאל טובי בוחנת כיצד אנשי
פורסם לראשונה ב-2.12.2016 מאמר טרי של מיכל קרבאל-טובי מאוניברסיטת תל אביב פורסם בכתב העת סוציולוגיה ישראלית. במאמר, עובדי מדינה: הציונות הדתית ומשא הגיור הממלכתי, מנתחת קרבאל-טובי כיצד סוגית הגיור משמשת את הציבור הציוני-דתי, אשר הקים את פרויקט הגיור הממלכתי ומְתחזק אותו כמשימה לאומית, בעבודת הזהות הקהילתית שלו. בעזרת מחקר אתנוגרפי בזירות מוסדיות וציבוריות שבהן ציונים-דתיים
בחיפוש אחר אפשרויות "אחרות" לתכנון, חקרו מירב אהרון-גוטמן מוריאל ורם בתי כנסת לא רשמיים שהוקמו בישראל על ידי חברי קהילות מזרחיות בעכו פורסם לראשונה ב-13.10.2017 מאמר חדש של מירב אהרון-גוטמן, מרצה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ומוריאל רם, כיום פוסט-דוקטורנט בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, פורסם בכתב העת Journal of Urban Design. במאמר, משתמשים אהרון-גוטמן
פורסם לראשונה ב-7.6.2019 פרויקט מחקרי מתמשך שבו מנתחות דנה קפלן, סוציולוגית של תרבות מהאוניברסיטה הפתוחה ורחל ורצברגר, אנתרופולוגית של הדת מאוניברסיטת אריאל, את מה שניתן לכנות "יהדות ישראלית". נקודת המוצא לפרויקט היא העניין הגובר והמופגן של ישראלים חילוניים ממעמד הביניים ביהדות בעלת מאפיינים ודגשים רוחניים. קפלן וורצברגר שואלות: האם היהדות הרוחנית מחליפה או דווקא ממשיכה
פורסם לראשונה ב-29.3.2019 מאמר חדש של ליאה טרגין זלר, כיום חוקרת במכון וולף ובמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת קיימברידג', אשר פורסם בכתב העת Medical Anthropology, מתאר כיצד היכולת לנהל באופן מלא את תחום הפריון מכילה מתחים ופרדוקסים ייחודיים עבור אנשים מאמינים. באמצעות ניתוח אתנוגרפי של תכנון משפחה בקרב זוגות אורתודוקסים בישראל, בוחנת טרגין-זלר את הדרכים השונות שבהן
פורסם לראשונה ב-6.4.2018 בתזמון מצויין פורסם החודש הגליון החדש של כתב העת Israel Studies, ובו, בין השאר, גם המאמרו של אנדרה לוי Happy Mimouna. לוי, אנתרופולוג במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון, חוקר בשנים האחרונות את מקומה של המימונה בישראל. במאמר זה הוא מראה כי אף שהמימונה הפכה להיות מקובלת בתרבות הישראלית, היא ממוסגרת כחג לא
פורסם לראשונה ב-15.11.2019 מאמר של מריאנה רוח־מדבר שפירא, מייסדת החוג ללימודי מיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת, ועדי ששון, סטודנטית לתואר שני מאוניברסיטת תל אביב, אשר פורסם בכתב העת The Pomegranate. במאמר The Most Powerful Portal in Zion מתארות רוח־מדבר שפירא וששון כיצד הפך כורסי, אתר ארכיאולוגי עם היסטוריה נוצרית, לאתר אשר מנוכס בידי קבוצות רוחניות-אלטרנטיביות,