דיה מנשרוף מאוניברסיטת בן גוריון כותבת לבחברת האדם על עבודת התזה שכתבה בהנחיית ד"ר רפי גרוסגליק, בה היא חקרה פרקטיקות ייעוץ תזונתי המותאם אישית עבור נשים המתמודדות עם מחלות ותסמונות נשיות בישראל. מחקרה של דיה חושף כיצד, למרות ההבטחה הגלומה בפרקטיקת ההתאמה האישית בתזונה ל"ייחודיות", יישומה המעשי אינו מצליח לתפוס את הצרכניות כאינדיבידואליות, וזו נותרת
מאמר חדש של רוזניס, גרוסגליק ואביאלי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב שכותרתו: Between Gaze and Taste: Senses, Imaginaries, and the Sustainability of Culinary Heritage in Greek Tourist-Oriented Tavernes, מנסה להשיב על החידה הקולינרית הבאה: מדוע תפריטי המסעדות ביוון בכלל ובטברנות בפרט, קבועים וחוזרים על עצמם, ומדוע התיירים והתיירות, למרות תלונותיהם הרבות על חוסר הגיוון מדווחים בכל
מדוע ישראלים מאשימים מהגרי עבודה מתאילנד בציד כלבים ואכילתם, למרות שבתאילנד בשר כלב הוא טאבו, שהמעשים הוכחשו על ידי התאים ומעסיקיהם הישראלים, שמעולם לא נמצאו להם ראיות, ושמעולם לא קרה שעובדים זרים מתאילנד הועמדו לדין, הורשעו או גורשו מהארץ בשל אכילת כלבים? במאמר חדש, אשר פורסם בגליון מיוחד של כתב העת Geography Research Forum, מתאר
מיד לאחר השבעה באוקטובר, לנוכח הקשיים ואוזלת היד של מערכות השלטון, רבות ורבים התגייסו לספק את הצורך הבסיסי ביותר של חיילי צה"ל, נפגעי הטבח, המפונים/ות ושל מי שמשתייכים/ות לקבוצות מוחלשות אחרות – אוכל. בפגישה של קבוצת המחקר שלנו – קבוצה של אנתרופולוגים ותלמידי/ות מחקר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון אשר חוקרים אוכל – הסתבר
מה תיירים ומקומיים אוכלים ביוון ומה הקשר בין צ'יפס ללאומיות? פוסט נוסף בפינתנו "מאסטר לאנרתופולוגיה" – מדור עבודת התזה של בחברת האדם והפעם עבודתה של מיכל רוזניס על לאומיות יוונית במסעדות תיירים בנאפפליו, יוון. רוזניס כתבה את עבודת במסגרת לימודי תואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת בן גוריון בהנחיית פרופ' ניר אביאלי ודר' רפי גרוסגליק. רוזניס מתמקדת בשלושה מאכלים ששבו ועלו על השולחנות ודרכם בוחנת ומנתחת סוגיות של זהות לאומית יוונית.
איך יציאה למסעדה סינית בחג המולד הפכה למסורת יהודית אמריקנית? לכבוד חג המולד, צולל שלמה גוזמן-כרמלי למסורת ותיקה של יהודי ארה״ב – יציאה למסעדה סינית בחג המולד. דרך מאמר אנתרופולוגי מ-1992 מציג גוזמן-כרמלי את מקורות המנהג, ופורס את הקשרים בין הגירה, יצירת תרבות, שילוב אינטרסים ואנתרופולוגיה של אוכל. במאמר ותיק מ-1992 שכיכב במשך שנים בקורסים
ברכות חמות ללימור חן על אישור עבודת הדוקטורט, אשר עסקה באקטיביזם הטבעוני בישראל ובחנה את אופניו ומשמעויותיו בקרב פעילים למען בעלי חיים במרחב הציבורי. העבודה, נכתבה בהנחיית פרופ׳ ניר אביאלי וד״ר יפעת גוטמן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון. בעזרת עבודה אתנוגרפית בחנה חן את עבודת הגבול שביצעו הפעילים בהקשרי פעולה, מוסר, פוליטיקה ודת והראתה כיצד
בסדרה חדשה בת שלושה פרקים של "המעבדה" בהגשת רונה גרשון תלמי מתארח פרופ' האנתרופולוג דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופאית. בכל פרק דנים השניים בנושאי מחקר שמעסיקים את מונטרסקו בעבודתו האנתרופולוגית. הפרק הראשון עוסק בפוליטיקה ואוכל, תוך התמקדות ביין ובמשמעויות התרבותיות של "הבלאדי. בפרק זה, כמו הפרקים הבאים השיחה מפליגה גם להיבטים תרבותיים ואקדמיים שחורגים מהשדה
כיצד הפכה התוכנית מאסטר-שף ארה"ב לתחרות ספורט, ומה ניתן ללמוד מזה על מגדר, בישול ותרבות אמריקאית? במאמר שפורסם ב American Journal of Cultural Sociology מנתחים רפי גרוסגליק ולורה גרינדסטאפ את הגרסה האמריקאית של מאסטר-שף, ומראים כיצד היא מאורגנת סביב מערכת של מטאפורות וייצוגים של ספורט תחרותי. הכלאה זו, שבין "ספורט" ו"בישול", חושפת לפי גרוסגליק וגרינדסטאפ
לציון יום השנה לטבח כפר קאסם (29.10) מתאר האנתרופולוג עזרי עמרם, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו על השווקים בכפר קאסם, על מנהג אכילת ׳המסחאן׳ ששהתפתחה בכפר לציון האירוע הקשה ומוכרת בעיר כ"מנת יום הטבח״. כל מי שהשתתף היום בצעדה השנתית לזכר טבח כפר קאסם יכול היה להריח את ריח הבצל המטוגן באוויר. במועד זה, בכל
ברכות חמות לעזרי עמרם, על אישור עבודת הדוקטורט שלו ״שורשיו של המטבח הפלסטיני-ישראלי: אוכל, תרבות וזהות בכפר קאסם״. העבודה נכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב בהנחייתו של פרופ' ניר אביאלי. עמרם, שבעבר היה גם מזכיר האגודה האנתרופולוגית הישראלית, ישתתף השנה בתכנית "ממשק" של האגודה הישראליתלאקולוגיה ומדעי הסביבה. מטרת התכנית היא לטפח קשרי אקדמיה וממשל
מוכר וזר, ממריץ ומדכא, סם העבודה והקפיטליזם, סמל לתיעוש אבל גם להתבדלות ואנינות טעם, לא מפתיע שהקפה, מעניין את ההיסטוריונים, הסוציולוגים והאנתרופולוגיים. לרגל יום הקפה הבינלאומי שצויין אתמול, נועה ברגר ממליצה על שני מחקרים אנתרופולוגיים שמתחקים אחר הקשר בין קפה, מעמד, אי שיוויון, קפיטליזם ודמיון: הראשון הוא מאמרו של וויליאם רוזברי (המנוח), The Rise of
נמרוד לוז כותב על עבודתו של פרופ׳ רוני אלנבלום, שנפטר בפתאומיות לפני כמה ימים ועל הקשר בין שינוי אקלים, רעב ושינויים חברתיים ותרבותיים. שודר בתוכנית שלושה שיודעים ב13.01.21 – החל משעה ושלושים ותשע דקות (1:39) הקשר בין מזון לשרידותו של המין האנושי דומה שאינו זקוק להסבר נרחב או תיאוריות גדולות. ללא מזון לא יתכן קיום
בן בלק בוחן את המשמעות של "השמנת יתר חולנית״ (obesity) בראי הספרות האנתרופולוגית ומשרטט את הגבולות והחיבורים בין הביולוגיה לחברה: איך נוצרת הגדרה של מחלה, מה הבעיות החברתיות ופוליטיות של הגדרה כזו, מהם השיחים סביב קיצורי קיבה ולמה צריך להסתכל על הסוגיה הזו במבט מערכתי כולל. מהי בעצם "השמנת יתר חולנית", או obesity בלעז? האם
נמרוד לוז על חדווה וחרדת הבישול באש קרה – על רקבון והתססה כדרך לשמר תרבות ואוכל מתוך התוכנית שלושה שיודעים שעה ושלושים ותשע דקות (1:39) בחיבורו, 'על המוסר' הפילוסוף הרומי סנקה (מת 65 לסה"נ) כותב את הדברים הבאים: האם אתה לא חושב שהרוטב הזה המגיע מהפרובינציות, התמצית היקרה להחריד הזו של דג רעיל שורפת את
נמרוד לוז מכניס את הטבע הביתה ובוחן את ׳הטרנד׳ של הנבטה ביתית, את ההיסטוריה העתיקה שלה וכיצד היא יכולה להשפיע על היחס שלנו אל האוכל והסביבה. שודר במסגרת התוכנית שלושה שיודעים. צמחים יצרו במהלך אבולוציוני מרהיב סוגים רבים של יחידות רביה נודדות שמאפשרות להם לשרוד תקופות של תנאים אקלימיים קשים ולהגביר את יכולת שרידותם והפצתם
שלמה גוזמן-כרמלי במסע אתנוגרפי אל הסצנה הקולינרית הפעילה בשנים האחרונות בעיר החרדית, ושל המפגשים שהיא מזמנת בין חרדים לחילונים מאמר חדש האנתרופולוג שלמה גוזמן כרמלי (אוניברסיטת בר אילן) התפרסם לאחרונה בכתב העת Food and Foodways. המאמר Eating the Bubbe: Culinary encounters between secular and haredi jews in Bnei Brak, מציג תיאור אתנוגרפי של הסצנה הקולינרית
נמרוד לוז חוגג את פינתו ה-50 ומנתח את יומני שדה של סטודנטים בפריפריה הישראלית על חוויות האוכל בזמן הסגר. מה אפשר ללמוד מכך על יחס לאוכל הישראלי בכלל והאם חלו שינויים בזמן הסגר? שודר במסגרת התוכנית שלושה שיודעים החל שעה וארבעים ושלוש דקות (1:43) במהלך סמסטר אביב 2020, עוד לפני שעולמנו השתנה תכלית שינוי, העברתי
נמרוד לוז מנסה להבין איך נוצר הקשר בין מוצרי חלב לשבועות ויוצא למסע קצר בשינויים שהתחוללו בחברה הישראלית שמתחיל בנשות רפת פמינסטיות בקיבוצים ונגמר בתאגיד סיני גדול. אנתרופולוגיה קצרה על חלב וישראליות שודר לראשונה בתכונית שלושה שיודעים (שעה וארבעים וארבע (1:44) באחד מהאתרים האינטרנטיים הרבים העוסקים בשאלות ותשובות הלכתיות הועלתה השאלה הבאה לקראת חג השבועות:
נמרוד לוז על דברים שיכולנו ללמוד במשבר הקורונה – הפעם על חשיבות הזמן באוכל ובבישול וכיצד הזמן המודרני האינטינסבי גורם לאוכל לאבד את התבלין הסודי שלו. שודר במסגרת התוכנית "שלושה שיודעים" ב20.5.20 (1:43) המטבח המודרני הוא ביטוי נאמן לגישה המודרנית שמחפשת יעילות, ניצול אפקטיבי של משאבים, לוגיקה, קיומם של קוים ישירים בין סיבה לתוצאה ורציונליזציה
נמרוד לוז עם לקחים ראשונים ממשבר הקורונה לגבי מערכת המזון הגלובלית וחקלאות מקומית. על הפריחה בקניה ישירה מיצרנים, אופים, מוסקי שמן זית, מסעדנים, חוות מקומיות, ועוד שפע של יצרני מזון מקומי. שודר במסגרת התוכנית 'שלושה שיודעים' ב-6.5.20. החל משעה וארבעים ואחת (1:41) תילי תילים של מאמרים וכתבות המצביעים על הקשרים בין תרבות ותעשיית המזון העכשווית
בעידן הגלובלי, יין וקפה מגדירים מקומיות ואותנטיות באופנים שונים. אבל האם קיים בכלל טעם ישראלי? איפה נפגשות תעשיות היין והקפה במאבק על הגדרת הזהות הקולינרית? נועה ברגר ודניאל מונטרסקו עם כתבה שלישית ואחרונה בסדרה על גבולות הטעם הטוב. כתבה ראשונה – איך הפסקנו לפחד ולמדנו לאהוב קפה איכותי, כתבה שניה – חטא קדוש: ההיסטוריה הפרועה
בחוץ משתולל הווירוס אך במרחב הביתי מתפשטת מגמת המחמצת כמגיפה עולמית. מול ציר הרשע והאיום הקיומי, מקבלים היחסים שבין האנושי לטבעי משמעות חדשה. האם השמרים עוזרים לנו לשמור על שפיות זמנית? האנתרופולוגים נועה ברגר ודניאל מונטרסקו על שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט בעידן הקורונה. ***** בחוץ המחלה / באינסטוש היא אופה חלה / נגמרה ההכלה /
מיטל מרגוליס לין בסדרת פוסטים על המסורת של 'משכב לידה', היחס אל נשים אחרי לידה בטייוואן ולמה התקופה הזאת נתפסת כחשובה אפילו יותר מההיריון ומהלידה עצמה — אחד הנושאים המרתקים בחיים על הגבול בין מזרח למערב היא להבחין מדי יום כיצד תופעות אנושיות גלובליות מקבלות תרגומים שונים בתרבויות שונות. קחו לדוגמה את הגוף, שהוא אחד
לציון יום המודעות למחלות נדירות (29.2), הקדיש נמרוד לוז את פינתו בתוכנית שלושה שיודעים להפרעות אכילה נדירות והקשר בין אוכל לבעיות נפשיות לרובנו אוכל הוא לא רק מקור האנרגיה לחיים ומעל ומעבר להיותו מרכיב לסיפוק צרכים ביולוגיים הוא מרחב מענג. אוכל הוא מקור של הנאה משלל סיבות ובראש ובראשונה מבחינה נויורביולוגית אבולוציונית. מוחנו מכוון לחוות
פורסם בתוכנית שלושה שיודעים ב- 19.2.20 מי מאיתנו לא מכיר את הקשר שמתקיים בין הורים לצאצאיים שבא לידי ביטוי בשיתוף המזון וחלוקת המזון כחלק מהפגנת אהבה? אבל מה הפך את המזון לביטוי כה מובהק של אהבה ופעמים רבות לתחליף לה? נמרוד לוז מתאר את מערכות היחסים שנבנות סביב המזון בקרב קופי האדם, ומציע שיתכן ובעולם
לכבוד יום דרווין שצויין אתמול, 13.2, הקדיש נמרוד לוז את פינתו בתוכנית 'שלושה שיודעים', לאחד התהליכים האבולציונים המופלאים ומעורר השתאות לדעתו, יצירתו והתפתחותו של הלחם. כיצד מרכיבים שונים ובהם קמח, שמרים, מים, ידע, טכנולוגיה, יצירתיות וזמן, התלכדו ליצירת פריט המזון הנפוץ ביותר בתולדות האנושות. לתוכנית המלאה ספרו של צ'רלס דרוין, מוצא המינים, שפורסם ב-1859 שינה
נמרוד לוז עם אתנוגרפיה קולינרית של 'זמנים מודרניים', 86 שנה להקרנתו הראשונה. צ'פלין כנביא הסלוא פוד וביקורת מתוחכמת על האדם במלכודת המודרניות-קפיטליזם. שודר בתוכנית שלושה שיודעים ב 5.2.2020 סרטו של צ'רלי צ'פלין זמנים מודרניים הוא ביקורת שנונה ומתריסה על המצב המודרני. צ'פלין הוא מתבונן חד אבחנה וביקורתי מאוד ביחס להשלכות ההרסניות של תהליכי התיעוש והמיכון
מזון למוח יצירתי-או מה אוכלים גאונים? נמרוד לוז על האם יש קשר בין מזון ליצירתיות? שודר בתוכנית 'שלושה שיודעים', ב-22.1.20 שיטוט קצר במרשתת מעלה שפע של אתרים, מומחים ומומחיות, בעיקר מטעם עצמם, המציעים לנו משנה מסודרת על המאכלים שראוי שנאכל אותם כדי לחזק את היצירתיות. בין ההצעות שמצאתי היו אבוקדו, בננה, קנמון נחשב להיט, גרגרי
פורסם לראשונה ב- 9.2.2017 מסע אנתרופולוגי עם מתן שפירא ואורי דורצ'ין והפעם: שיחה עם אנתרופולוג האוכל עזרי עמרם. כיצד ניתן לחשוב על הממדים התרבותיים, האתיים ואפילו הרוחניים הכרוכים באוכל? בעזרתו של עזרי עמרם, דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון והמזכיר הנוכחי של האגודה האנתרופולגית הישראלית, בתכנית הפעם אנו מדברים על גבולות לאומיים ואתניים המתגלמים בכמה מן המאכלים הנפוצים
פורסם לראשונה ב-10.5.2019 מאמר של חזקי שוהם, מרצה בכיר בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בבר אילן, פורסם בכתב העת American Journal of Cultural Sociology. במאמר, The Israel BBQ as national ritual, מנתח שוהם את משמעות המנגל כאייקון של ישראליות וכתוצר של "לאומיות לא רשמית". שוהם מראה את מרכזיותו של המנגל ביום העצמאות כנורמה מחייבת. כמו השאלה
לציון יום הולדתו 85 של אלביס פרסלי הוקדשה התוכנית 'שלושה שיודעים' בכאן לאלביס פרסלי (8.1.2020). נמרוד לוז, פרופסור לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית כנרת, עסק בפינתו השבועית, להפרעות האכילה מהן סבל מלך הרוקנרול ותוהה למה אכלה אגדת רוק אמריקאית כ15000 קלוריות ביום? "ב16.8.1977 נדם ליבו של אלביס פרסלי והוא בן 42 בלבד. מלך הרוקנ'רול היה, כפי שמסתבר
האנתרופולוגים נועה ברגר ודניאל מונטרסקו בחלק השני של סדרת הכתבות על האנתרופולוגיה של קפה (גרסה שונה במקצת פורסמה בהארץ). הפעם ברגר ומונטרסקו צוללים אל ההשפעות הפוליטיות והתרבויות של שני המשקאות משני תודעה – מהילולות לאל בכחוס ועד חוקי היובש באמריקה, ההיסטוריה של אלכוהול ואנטי-אלכוהול מצטלבת במאבקם על תודעת האדם (לחלק הראשון ראו כאן): "הסיפור של
במהלך תוכנית 'שלושה שיודעים' בכאן שעסקה ב'קהילה הדרוזית' (25.12.2019) הקדיש נמרוד לוז, פרופסור לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית כנרת, את פינתו השבועית לאוכל דרוזי, כוחה של התשוקה לאותנטיות ועל השפעות הגלובליזציה:"המטבח הדרוזי הוא ביטוי נוסף למסורת הקולינרית שהתפתחה במאות השנים האחרונות בכל האזור של האגן המזרחי של הים התיכון. הוא מתאפיין, כמו המטבחים הקרובים אליו בסביבה, בעונתיות,
בעקבות תבוסתו של ארדואן בבחירות המוניציפליות באיסטנבול, הנמרוד לוז על כיצד השפיעו הסלטאנים העות'מאנים, אתא תורכ, וארדואן על השתנות הטעם והאוכל באיסטנבול?
האנתרופולוג נמרוד לוז (פרופ' במכללה האקדמית כנרת) כותב (ומדבר) על תפקידו המרכזי של הליצן והטריקסטר בתרבויות השונות, אל מול השימוש בדמות הליצן בתעשיית המזון. בעזרת לוי שטראוס, מרי דגאלס ואחרים, מראה לוז כיצד שימשה דמות הליצן כדמות המקשרת בין עולמות החיים והמוות, הטבע והתרבות, וכמי שמפר את הסדר החברתי, וכיצד גם דמותו של רונלד מקדונלד