רוית תלמי כהן, נשיאת האגודה האנתרופולוגית וחוקרת הגירה, משתפת אותנו בחלק מדבריה אשר נאמרו במסגרת כנס הצגת מדד העלייה, שהתקיים ב18 בינו׳ 2026. תלמי כהן הייתה חלק מצוות המדד, אך דבריה מבוססים גם על היותה אנתרופולוגית של הגירה (קריה האקדמית אונו) , אשר חוקרת ופעילה בנושא לארוך שנים. תלמי כהן מנתחת את המדד כניסיון לקרוא
מה מביא אנשים להקים יקב דווקא בלב המדבר הצחיח? מה מושך אליהם אלפי מבקרים בכל שנה, ומה היין עושה לאנשים ברגע שהוא נמזג לכוס מול הנוף המדברי? שאלות אלו עמדו בבסיס מחקר אתנוגרפי שערכה לירז עמר במשך שישה חודשים בשני יקבים בנגב: יקב "רמת נגב" שבמושב קדש ברנע וחוות הבודדים "כרמי עבדת". לאורך המחקר בחנה
עדי רוזנשטוק כותבת לבחברת האדם על עבודת התזה שלה, שהתמקדה בצעירים בטייוואן ובתרבות הקולינרית שהם מקיימים – אשר מהדהדת פרספקטיבות לאומיות ודמוקרטיות. "למה צריך להכניס לכל דבר פוליטיקה? למה אי אפשר פשוט לאכול? מה הקשר זהות לאומית טאיוואנית? גם ככה כל מה שאנחנו אוכלים הוא סיני". את המשפטים הללו אמר בכעס מאופק פו-אן אבא של
ד"ר רוית תלמי־כהן כותבת לבחברת האדם טקסט אישי־אתנוגרפי על שפה, הקשבה, והאפשרות להבין גם כשהמילים אינן מספיקות, בעקבות חוויותיה בכנס האנתרופולוגי העולמי שהתרחש לאחרונה בגואטמלה: לפעמים האנתרופולוגיה מתחילה דווקא במקום שאיש לא סימן אותו כמקום של ידע. לא במושב הראשון של הכנס, לא מול מצגת או רשימות ביבליוגרפיות, אלא ברגע שבו שני מבטים נפגשים. כך
הכלנית נבחרה ב2013 לפרח הלאומי. היא עמדה כמוקד חג ונוף ב"דרום אדום" ובמרחבים אחרים, ובאוקטובר 2023 נצבעה באדום של דם וּפחד. עם פרוץ המלחמה היא ניצבה לפתע מול החרב – לא רק כפרח אלא כהתרעת מצפון: עד כמה מוכנה החברה הישראלית להקריב את הערכים ההומניים שלה בשם הכבוד הלאומי והמאבק? כחלק ממדור #צו_השעה כותבת ד"ר
אלעזר בן לולו כותב לבחברת האדם על מאמרו שפורסם לאחרונה בכתב העת "סוציולוגיה ישראלית". במאמר מציג בן לולו מחקר אתנוגרפי שערך בקהילת "הלב" הרפורמית בתל אביב, ובוחן כיצד נשים ולהט"ב מפרשים ומעצבים מחדש את טקסי הימים הנוראים באופן שוויוני, קווירי ויצירתי. בן לולו מסביר כיצד דרך שינויי נוסח, פרקטיקות ליטורגיות חדשות וביטויים גופניים ורגשיים, הופכים
בן בורנשטיין, פוסט דוקטורנט במרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון באוניברסיטה העברית, והמנהל האקדמי של תמת אתגר החיים המשותפים במכון ון ליר, כותב לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלו שנכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' ניסים מזרחי ופרופ' הדס מנדל, בה הוא שאל "איך ניתן להבין את ההשלכות של האלימות הפוליטית
צילום תמונה ראשית: יוסי זמיר. מתוך אתר שתיל סטוק. אריאל הנדל ומורי רם כותבים לבחברת האדם על מאמרם (שהתפרסם בזמן הזה ובPolitical Geography). רם והנדל עוסקים במשמעותו הסמבולית והפיזית של בית, ומתוך כך מתמקדים בהרס הבתים הנרחב ברצועת עזה במהלך המלחמה כחלק ממנגון השליטה הישראלית, ובהרס הבתים גם לאחר ה7 באוקטובר – ושואפים להתחקות אחר
המעבר למרחבים דיגיטליים מתרחש בתחומים רבים בחברה – ולא פוסח גם על תעשיית המין. מעבר לצרכנות מין דיגיטלית שמתרחשת באתרים מסוימים, פועלים פורומים לדירוג חוויות מיניות. לפורומים אלו נכנסים צרכנים באנונימיות, קוראים וכותבים על ההתנסויות המיניות שלהם ועל הזונות אצלן ביקרו. הכתיבה בפורומים האלו מפתיעה. במרחב בו אפשר לצפות לכתיבה טכנית או יבשה המדרגת עובדות
פני כחודש, ביום רביעי ה 8 במאי 2024, ציינה האקדמיה הישראלית למדעים מאה שנים להולדתו של גדול הסוציולוגים הישראלים – שמואל נח אייזנשטדט. פרופ' פנינה מוצפי-האלר, אשר הציגה בכנס, כותבת על מפגשיה עם האיש מאז היותה סטודנטית צעירה שהגיעה ללימודי סוציולוגיה עם שאלות בוערות של זהות, ומציעה לבדוק דרך מפגשים אלה את השפעתו הישירה והעקיפה של
בסדרה חדשה בת שלושה פרקים של "המעבדה" בהגשת רונה גרשון תלמי מתארח פרופ' האנתרופולוג דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופאית. בכל פרק דנים השניים בנושאי מחקר שמעסיקים את מונטרסקו בעבודתו האנתרופולוגית. הפרק הראשון עוסק בפוליטיקה ואוכל, תוך התמקדות ביין ובמשמעויות התרבותיות של "הבלאדי. בפרק זה, כמו הפרקים הבאים השיחה מפליגה גם להיבטים תרבותיים ואקדמיים שחורגים מהשדה
מדוע חוגגים בר ובת מצווה היום? האם אלו עדיין טקסי חניכה ואם כן – חניכה לְמה בדיוק? אם הטקסים מציינים "זהות יהודית", איזו מין זהות זו? מה תפקידה של תרבות הצריכה בכינון תחושת ההשתייכות היהודית בימינו? ואם אמנם זו מְסיבה בלבד ולטקס החניכה אין כל משמעות, מדוע מוקדשים למסיבה זו משאבים כה רבים בתרבויות יהודיות
מדוע לעתיים קרובות מזרחים מזדהים עם אתניות הנתפסת כ"בעייתית" ומערערת את הסטאטוס החברתי שלהם? מהו ההיגיון החברתי העומד מאחורי הפרדוקס הזה? ואיך זה קשור לביקורת על הסוציולוגיה הביקורתית? דרך ניתוח עולמם של מתבגרים מזרחים מן המעמד הבינוני במרכז ישראל בוחן גיא אבוטבול־זלינגר (המכללה למינהל) שאלות אלו ומשרטט את צמיחתה של פרדיגמה חדשה בניתוח חברתי בישראל, היוצאת
מוכר וזר, ממריץ ומדכא, סם העבודה והקפיטליזם, סמל לתיעוש אבל גם להתבדלות ואנינות טעם, לא מפתיע שהקפה, מעניין את ההיסטוריונים, הסוציולוגים והאנתרופולוגיים. לרגל יום הקפה הבינלאומי שצויין אתמול, נועה ברגר ממליצה על שני מחקרים אנתרופולוגיים שמתחקים אחר הקשר בין קפה, מעמד, אי שיוויון, קפיטליזם ודמיון: הראשון הוא מאמרו של וויליאם רוזברי (המנוח), The Rise of
ברכות חמות לבת-שבע הס על אישור עבודת הדוקטורט שלה אשר עסקה בזהות ושייכות בקרב נשים מוסלמיות בהולנד, אשר נכתבה בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ תמר אלאור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. בת-שבע כתבה לחברת האדם על דוקטורט המאמרים שלה וכיצד היא הגיעה אליו: נולדתי וגדלתי בהולנד, בעיר אמסטרדם. בילדותי וגם בין התואר הראשון והשני יצא לי
רפי גרוסגליק כותב על אולף האנרץ ועל הקשר שבין האנתרופולוג לבין התרבות בה הוא חי. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם \נראה כי אין חולק על חשיבות הבנת הקשר שבין החוקר לבין מחקרו. היכרות עם המוטיבציה המחקרית של האנתרופולוג (כמו גם של הסוציולוג, ההיסטוריון או של כל חוקר חברתי אחר), עמדתו
מאמר אשר פורסם בגליון האחרון של כתב העת "סוציולוגיה ישראלית״. דורית גרפונקל, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יחד עם אפרת איזנברג, מרצה בבכירה שם, בוחנות במאמר את גינת קריית ספר בתל אביב, כמקרה מבחן לפעולה קולקטיבית בעידן ניאו–ליברלי. במאמר גרפונקל ואיזנברג עושות שימוש במאבק להקמת הפארק כדי לבחון את הפער בין האישי לקולקטיבי. הן
פורסם לראשונה ב-20.12.2019 מאמר חדש מאת אריאל הנדל, ראש קבוצת הלקסיקון לתיאוריה פוליטית במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, ודניאל מונטרסקו מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה המרכז אירופית בבודפשט, התפרסם בגיליון החדש של כתב העת סוציולוגיה ישראלית. הנדל ומונטרסקו עסקו במחקרים קודמים בפוליטיקה של ייצור יין באזורי גבול ובהתנחלויות היהודיות בגדה המערבית. אך נקודת המוצא