לזכרו של הירש גולדברג פולין שנחטף לעזה, נרצח והובא לקבורה בשני בספטמבר 2024, אנחנו משתפים את הטקסט שכתבו מיכל טל ויעל ליפמנוביץ׳, סטודנטיות לתואר ראשון במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, על המאבק של קבוצת הפועל ירושלים להחזרתו של גולדברג-פולין. "שריקת פתיחה. המולה ביציע. כל הקהל באדום שחור. השחקנים מתחילים לעלות על המגרש, אבל משהו אחר
ברכות לסוציולוגית טרייסי אדמס על פרסום ספרה החדש, Collective Memory as Currency: The Dominance of the Past in the Present, אשר מראה את השימושים השונים של זכרון קולקטיבי בישראל ובעולם. אדמס, כיום חוקרת במרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטת ייל ומנהלת תוכניות מחקר בARF, נעה בספר בין ניתוח נאומים של מנהיגים, בחינת השימוש בזכרון השואה בכלל ובמהלך
ראשיתו של גיליון נושא זה העוסק בחיים באי-ודאות, בקבוצת מחקר שהתארגנה בסוף שנת 2019, עת התוודענו למחלה מסתורית בסין, והוא נחתם בעיצומם של ימי לחימה אחרי השבעה באוקטובר 2023, בתקופה שבה מדינת ישראל מצויה באי-ודאות ביטחונית, פוליטית וחברתית הקשה ביותר מאז הקמתה. סיגל נגר-רון, מעורכות הגליון, כותבת לבחברת האדם על תהליך יצירת הגליון.
ברכות חמות וכפולות לעודד מרום על אישור עבודת הדוקטורט ועל הזכייה בפרס מאמר הסטודנטים הטוב ביותר של האגודה הבינלאומית לחקר אינטראקציה סימבולית. עבודת הדוקטורט של מרום, אשר נכתבה במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC), בהנחיית פרופ׳ נינה אליאסף, התמקדה בתנועה הליברטריאנית האמריקאית ובחנה כיצד הקבוצות דרכן אנשים משתתפים בחיים הציבוריים, מעצבות את התנהגותם הפוליטית. כיצד
בחג השבועות מספרים את סיפורה של רות הגיורת הראשונה, דרך נרטיב הצטרפותה לקולקטיב שהלך והתגבש לעם היהודי. בהקשר הזה ודווקא בשבועות, מתבקש לעיין בגיור בימינו ממגוון פרספקטיבות. נתמקד בזווית של נשים מהגרות שעברו גיור באמצעות התנועה הרפורמית בישראל.
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Politics and Religion Journal ד"ר עינת ליבל-הס (אוניברסיטת בר-אילן ומהאקדמית רמת-גן) וד"ר אלעזר בן לולו (אוניברסיטת אריאל) מציעים ניתוח אתנוגרפי של חוויותיהן המורכבות של נשים שעברו גיור רפורמי בישראל. המאמר, שכותרתו "האם אתן אחיותינו? התנגדות, שייכות והכרה בקרב נשים ישראליות מתגיירות בתנועה הרפורמית", מציג בחינה מעמיקה של הממדים הפוליטיים, המגדריים והרוחניים של ההמרה הדתית, תוך התמקדות בנשים שהיגרו מברית המועצות לשעבר ומהפיליפינים.
ציור התמונה הראשית: Aviad Sajevitch "7 סיבות שבגללן חובה להשוות בין טבח ה-7.10 לבין השואה" (ynet) "שואה שלנו: הלקח שישראל צריכה ללמוד מטבח ה7 באוקטובר" (מקור ראשון) "ה-7 באוקטובר היה שואה?" (הארץ) השנה מציינים את יום השואה הראשון לאחר השביעי לעשירי, ואי אפשר להתעלם מהקו שאנשים רבים לצד ערוצי התקשורת מתחו בין השניים. מצד אחד
מה גורם לחברה הישראלית להקצין, לרדת לשוליים, ולעבור תהליך של פירוק פנימי, שמותיר אותה חלשה מול אתגריה הפנימיים והחיצוניים? ספרו החדש של עירן הלפרין, פרופ׳ לפסיכולוגיה חברתית מהאוניברסיטה העברית, טוען שהסיבה היא שנאה, אבל יותר מכך, השחיקה במנגנונים החברתיים שעד לאחרונה ויסתו את השנאה בחברה הישראלית. הלפרין כותב לבחברת האדם קצת על המנגנונים החברתיים שהוא
ברכות לאווה אילוז ואביטל סיקרון על צאת ספרן החדש "רגשות נגד דמוקרטיה". הספר, שיצא בהוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, עוסק בקשר שבין רגשות, פוליטיקה ופופוליזם. איך רגשות מניעים אותנו במחשבה הפוליטית? ומעבר לזה – איך רגשות מובילים אותנו לפעולה? מוציאים אותנו לרחוב או לקלפי? אילוז וסקרון מתמקדות ברגשות המניעים תהליכים ומשברים פוליטיים, ובפרט בארבעה מרכזיים
בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הייתה השתתפות שיא של נשים חרדיות כמועמדות ברשימות השונות. האם זה חלק משינוי פוליטי של נשים חרדיות? ואיך זה קשור למחאה נגד הרפורמה? במאמר שפורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות, מצביעות תהילה גאדו, שרי ורדי, יהודית מילצקי ומיכל פרנקל, על השפעת המחאה על אוריינות פוליטית של נשים חרדיות ובמידה פחותה, גם
במאמר שפורסם בכתב העת Sociological Theory מתחקה עודד מרום אחרי שתי קבוצות של פעילים ליברטריאנים בארצות הברית, מנתח את ההבדל בפעילות שלהם ומראה שההבדל נובע מההבדל בדרך שאנשים חושבים ש"אנשים מסוגם" צריכים להתנהג. בעזרת מחקר אתנוגרפי שערך מרום (אוניברסיטת דרום קליפורניה) במשך ארבע שנים בקרב שתי הקבוצות, הוא מראה שלמרות ששתי הקבוצות מחזיקות, על פניו,
מה משותף לאמריקאים שמרנים הפונים לכנסייה האורתודוכסית הרוסית, טורקים ממוצא ארמני המבקשים לחזור לשורשים, וקבוצות בודהיסטיות לאומניות בסרי לנקה המתנגדות למיסיון זר? התשובה לכך פשוטה ואינטואיטיבית – המרת דת. במאמר סקירה בכתב העת Annual Review of Anthropology מנתחת מיכל קרבאל טובי (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בתל אביב), את הספרות האנתרופולוגית על המרת דת כתופעה פוליטית. מה
פרשת העלמות וחשד לחטיפה של אנתרופולוגית שבעבודתה שימרה את זכרה של קהילה יהודית בסין הביאה את עובדת קיומה של קהילתה בקאיפנג לכותרות. ד"ר גדעון אלעזר (אריאל ובר אילן) כותב לבחברת האדם על המחקר שביצע במקום, שהחל לפי מספר שנים עם הגעתו לקהילת קאיפנג שבמוז הנאן שבמרכז סין, לרגל חגיגת חג הסוכות. בביקור ראשון זה הוא פגש
מלגת עזריאלי נחשבת לאחת התחרותיות והיוקרתיות במלגות למדעי החברה בארץ. אחת הזוכות לשנה זאת, והאנתרופולוגית היחידה הפעם, היא אורית הורוביץ בר-עם – דוקטורנטית לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון. מחקרה עוסק בחוויית הפונדקאות בראייה הוליסטית, מפרספקטיבה של זמן דרך נרטיבים של פונדקאיות בדימוס בישראל, במטרה לתרום להבנת המשמעות האישית והקולקטיבית של תהליך הפונדקאות. מחקרה מתבצע בהנחייתן של
פרופ' אמריטוס לב גרינברג (אוניברסיטת בן גוריון) והנשיא לשעבר של האגודה הסוציולוגית הישראלית כותב במבט סוציולוגי על המשבר הנוכחי. דרך התמקדות במושג הכריזמה מסביר גרינברג מה ניתן ללמוד על הבעיות העכשוויות של ישראל מיתרו המקראי, שלמעשה שימש היועץ הארגוני הראשון. אחד השיעורים האהובים עלי ביסודות הסוציולוגיה היה על תאוריית הכריזמה של וובר, וההשראה שקיבל מפרשת יתרו.
ברכות ליגיל לוי על פרסום ספרו החדש יורים ולא בוכים: המיליטריזציה החדשה של ישראל בשנותהאלפיים בהוצאת למדא של האוניברסיטה הפתוחה. לרגל פרסום ספרו כותב לוי, פרופ' במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, לבחברת האדם. יורים ולא בוכים נולד מהרצאה שנתתי בסוף 2016 שבה הוזמנתי לאפיין את גילוייה החדשים של המיליטריזציה בישראל. ברקע עמדו אז
ברכות לד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי על זכייתה בתואר סוציולוגית החודש של כתב העת Current Sociology. לרגל הזכייה היא כותבת לבחברת האדם על חשיבותו של המפנה הארכיוני בחקר פלסטין, הפלסטינים והתנועה הציונית וכן על המונח אותו טבעה ארכיוני המידע והחשש (archives of apprehension) שעומדים במרכז מאמרה Settler colonialism and the archives of apprehension. ה"מפנה הארכיוני" הביא לכך
ברכות חמות לאנתרופולוגית ד"ר אריקה וייס (אונ' תל אביב) על זכייתה במענק המחקר של האיחוד האירופאי (ERC Consolidator Grants). מדובר באחד ממענקי המחקר הגדולים, התחרותיים והיוקרתיים ביותר, ווייס היא האנתרופולוגית הישראלית הראשונה שזוכה בו אי פעם. באותו הסבב זכתה גם סוציולוגית ישראלית, פרופ׳ טלי קריסטל מחיפה (בפעם השניה!!), וברכות חמות מגיעות גם לה. במחקרה מנסה
לרגל יציאת ספרה של ד"ר עמלי שחף (מכון סאלד) המבוסס על עבודת הדוקטורט, אנחנו את פתח הדבר שכתבה. הספר פורסם במסגרת סדרת הישראלים של הוצאת למדא-האוניברסיטה הפתוחה ועוסק בילדים הראשונים של המתנחלים ביישוב היהודי בחברון, שהגיעו לעיר לאחר מלחמת ששת הימים. ערב ליל הסדר תשכ"ח, 1968. פזורת ילדים כמעט אקראית מיישובים שונים ברחבי הארץ מגיעה עם
אמיר פרייברג מצוות בחברת האדם וסטודנט לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, כותב על מחקרה של ארלי הוכ'צילד, סוציולוגית של רגשות. הוכצ'ילד חקרה את תומכי תנועת מסיבת התה בארצות הברית ומחקרה זוהה כמי שחזה את עלייתושל טראמפ. כמו במערכת הבחירות הנוכחית בארצות הברית גם במחקרה של הוכצ'ילד לעצם העמידה בתור תפקיד משמעותי, רגשי ופוליטי
לציון הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל נחזור למחקרו של מיכאל פייגה ז"ל, שהיה סוציולוג פוליטי מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. פייגה חקר את תנועות שלום עכשיו וגוש אמונים, וכתב על רצח רבין ועל הרקע של יגאל עמיר במאמר "רצח רבין והשוליים האתניים של הציונות דתית". המאמר פורסם לראשונה ב"תיאוריה וביקורת", עשרים שנים
האנתרופולוגית וחוקרת המגדר ד"ר עדי מורנו כותבת על "הספר פמיניזם ל-99% מניפסט", שהיא תרגמה לאחרונה. בספר, שיצא בהוצאת הספרים החדשה ׳נמלה׳, טוענות המחברות צ'ינציה ארוצה, טיטהי בהאטצ'ריה וננסי פרייזר, שפמיניזם חייב להתמקד באלו שנמצאות בתחתית הסולם החברתי, תוך איחוד מאבקים מלא. מורנו מתארת את הרעיון המרכזי וחשיבותו של הספר ומשרטטת את הקשר בין עולם התרגום
כיצד ראשי ממשלה בישראל משתמשים באירועי עבר לאומיים וזרים בנאומים פוליטיים שמופנים לציבור מקומי? טרייסי אדמס (פוסט דוקטורנטית במרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטת ייל) ניתחה 185 נאומים פומביים של ראשי ממשלה ישראליים ובחנה כיצד מגוייסים אירועי העבר למאבקים פוליטיים עכשוויים. במאמר שפורסם בכתב העת Current Sociology אדמס מראה כיצד אירועי עבר מקומיים או גלובליים, משמשים לצורך
בשירות הסטרימינג של נטפליקס יש דרך מאוד מסוימת להציג עוולות חברתיים ומאבקים. החברה מהלכת בין הטיפות, כשהיא מייצרת תוכן מושחז מספיק עבור המיינסטרים הליברלי בארצות הברית, ובמקביל לא באמת מכוונת את חיצי הביקורת כלפי חברות ענק כמוה. ובכל זאת, ייתכן ששני תכנים עכשוויים שיצאו במסגרת שירות הסטרימינג שלה מאותתים על שינוי כיוון. אנסה לבחון מה
משה שוקד, פרופ' אמריטוס לאנתרופולוגיה מתל אביב ומראשוני האנתרופולוגים בישראל, כותב על שלמה דשן, שותפו למחקר וללימודים, אשר נפטר לאחרונה. הקטע הזה לא נכתב לאחר מותו של דשן, אלא לכבוד ספר לכבודו, אך אנו מודים לפרופ' שוקד על האפשרות לשתף את הטקסט. נפגשנו לראשונה בהפסקה בשיעור מבוא של שנה ראשונה ללימודי החוג לסוציולוגיה בבי"ס קפלן
סיגל עוזרי-רוייטברג, כתבה במיוחד לבחברת האדם לקראת סבב הבחירות השני, על עליתה, ירידה ושוב עליתה של הסוציאל דמוקרטיה במפלגת העבודה וגם על האנתרופולוגיה של המערכת המפלגתית והפוליטית בישראל. מחקרה של עוזרי-רוייטברג, כיום במכון מופ"ת ובסמינר הקיבוצים, התמקד במפלגת העבודה בשנים 2006-2009, אך רלוונטי מאוד גם להבנת התהליכים של הבחירות הקרובות. חלק מהמחקר, יתפרסם בקרוב גם
בעקבות האיסור על מחאה באולימפיאדה, כותבת שלומית גיא על הפוליטיקה שבספורט ומערכת (והצביעות) הערכים שמאחוריו הועד האולימפי הבינלאומי הכריז לפני מספר שבועות כי החל מהמשחקים האולימפיים בקיץ הקרוב ייאסר על ספורטאים למחות על סוגיות פוליטיות במהלך התחרויות וטקסי הענקת המדליות. בכך, מקווה הוועד האולימפי להפסיק את המסורת רבת השנים שבה ספורטאים מנצלים את הבמה הגדולה
האם הפרעות קשב וריכוז הן באמת מחלה? האם כדאי לילדים תרופה פסיכוטרופית? בן בלק בסדרת פוסטים על האנתרופולוגיה של הפרעות קשב וריכוז – חלק א' על הבניות חברתיות ועולם הרפואה והפסיכולוגיה נראה לי שאחת התופעות שעבורן השאלה "האם זו באמת מחלה" היא הרווחת ביותר, לא רק במחלקות לפילוסופיה של הרפואה אלא גם בשיחות רחוב, בבתי
מירב אהרון גוטמן על כישלון של מיזם התחדשות עירונית בשכונת מוסררה בירושלים דרך המפגש בין חברי המינהל הקהילתי לבין חברי קבוצת אמנים שפעלה במרחב השכונתי. כך, מנתחת אהרון גוטמן את האיום החברתי הנובע מתוך הפעולה הפוליטית פורסם לראשונה ב-25.8.2017 מאמר של הסוציולוגית והאנתרופולוגית מירב אהרון גוטמן, מרצה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, התפרסם בקיץ