"> קורונה – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

אנתרופולוגיה, אנתרופקן, קורונה

תמר אלאור על ״אנתרופולוגיה״, בערך מתוך הלכסיקון הסוציולוגי לעת קורונה, בו היא כותבת על הלא-אנושי שנכנס לאנתרופולוגיה, על מושג האנתרופקן ואיך כל זה קשור לקורונה. הדברים שלהלן, פותחים פרק בקובץ בהכנה, שנכתב לפני הקורונה. הם מובאים כאן כדי לטעון שהאנתרופולוגיה, התכוננה היטב לימים המעורפלים הממסכים עתה תובנותינו.——מתי שהוא, לקראת תום העשור הראשון של האלף השלישי,

קרא עוד…

חוויות חולי וסוגיות גופניות-חברתיות בקורונה

הסוציולוגיות הרפואיות לימור מעודד דנון וליאור שחר מביטות מעבר לנתונים הסטטיסים של מגפת הקורונה וטוענות שצריך לתת מקום וחשיבות לחוויות האישיות של חולי הקורונה על מנת להבין טוב יותר את המגפה והשפעותיה הידע הביו-רפואי על נגיף הקורונה- Covid-19 משתנה תמידית ובקצב מסחרר. הפרסומים בכתבי העת המדעיים על מאפייני הנגיף, דרכי אבחון וטיפול בתסמיניו השונים, אשר

קרא עוד…

אוכלים ישראליות בזמן הקורונה – תמורות ביחסינו עם האוכל בזמן הסגר

Image by Engin Akyurt from Pixabay

נמרוד לוז חוגג את פינתו ה-50 ומנתח את יומני שדה של סטודנטים בפריפריה הישראלית על חוויות האוכל בזמן הסגר. מה אפשר ללמוד מכך על יחס לאוכל הישראלי בכלל והאם חלו שינויים בזמן הסגר? שודר במסגרת התוכנית שלושה שיודעים החל שעה וארבעים ושלוש דקות (1:43) במהלך סמסטר אביב 2020, עוד לפני שעולמנו השתנה תכלית שינוי, העברתי

קרא עוד…

הזמן של האוכל – התבלין שנעלם מהמטבח המודרני

נמרוד לוז על דברים שיכולנו ללמוד במשבר הקורונה – הפעם על חשיבות הזמן באוכל ובבישול וכיצד הזמן המודרני האינטינסבי גורם לאוכל לאבד את התבלין הסודי שלו. שודר במסגרת התוכנית "שלושה שיודעים" ב20.5.20 (1:43) המטבח המודרני הוא ביטוי נאמן לגישה המודרנית שמחפשת יעילות, ניצול אפקטיבי של משאבים, לוגיקה, קיומם של קוים ישירים בין סיבה לתוצאה ורציונליזציה

קרא עוד…

מרי גריי ועבודת רפאים

גלי רכבי, משפטן אשר חוקר התארגנויות עובדים "בכלכלה שיתופית", כותב על עבודתיה של מרי גריי, אחת האנתרופולוגיות החשובות ביותר בתחום של טכנולוגיה ועבודה, ומתמקד בעיקר על מה שהיא מכנה עבודה "Ghost Work". " האם כך יראה עולם העבודה אחרי הקורונה? לפי מרי גריי (Mary Gray), אנתרופולוגית במחלקת המחקר של מייקרוסופט, העתיד של עולם העבודה דומה

קרא עוד…

אתנוגרפיה בהולה – בערבות הזמן האבוד

הגר חג'ג' ברגר על מתודת "אתנוגרפיה בהולה", המאפשרת לה לבצע מחקר אתנוגפי במהירות ובתנאי אי ודאות אך עדיין להגיע לתובנות רבות משמעות, כמו בזמן הסגר בעקבות נגיף הקורונה. בחודש האחרון יותר ויותר קרנות ומוסדות מאיצים בחוקרים לצאת ולבצע מחקרים בזמן אמת, לבנות תיאוריות ולכתוב ניירות עמדה, כדי לקחת חלק באירוע החברתי ששם את האח הגדול

קרא עוד…

מזון מקומי, חקלאות ומשבר הקורונה – על מגבלות ההיגיון הניאו ליברלי

נמרוד לוז עם לקחים ראשונים ממשבר הקורונה לגבי מערכת המזון הגלובלית וחקלאות מקומית. על הפריחה בקניה ישירה מיצרנים, אופים, מוסקי שמן זית, מסעדנים, חוות מקומיות, ועוד שפע של יצרני מזון מקומי. שודר במסגרת התוכנית 'שלושה שיודעים' ב-6.5.20. החל משעה וארבעים ואחת (1:41) תילי תילים של מאמרים וכתבות המצביעים על הקשרים בין תרבות ותעשיית המזון העכשווית

קרא עוד…

בחזרה לבית הספר: בין השגרה לחירום

בתהליכי קבלת ההחלטות שמתקיימים בימים אלה לגבי החזרה לבית הספר בולטת בהיעדרה המומחיות הפדגוגית שראוי היה שתעמוד בבסיס הגדרת דרכי הפעולה המתאימות להפעלתה המחודשת של מערכת החינוך. הדס נצר דגן מציגה את הרלוונטיות של הפרספקטיבה האנתרופולוגית לבחינת המשמעויות הפדגוגיות הקשורות בדרכי הפעולה המשמשות לניהול היומיום של הילדים במציאות של שגרת הקורונה. בוויכוח שמתנהל בימים אלה

קרא עוד…

החיים העצמאיים של מוסד הזיכרון

בן בורנשטיין כותב על ריבוי המשמעויות שאנשים במיקומים שונים מעניקים ליום הזכרון. דרך ניתוח עימות בין שני הורים שכולים בתוכנית אקטואליה סביב הגבלת הטקסים וההגעה לבתי העלמיין בעקבות הקורונה, מתאר בורנשטיין כיצד מוסד הזיכרון הלאומי, מקיים חיים עצמאיים ודינמיים באמצעות האנשים שעושים בו שימוש מעשי, בתוך מרחב חברתי שוקק. המקרה הנוכחי של הגבלת הטקסים הממלכתיים

קרא עוד…

נגיף רע, חיידק טוב: שיגעון המחמצת כובש את העולם בעידן הקורונה

בחוץ משתולל הווירוס אך במרחב הביתי מתפשטת מגמת המחמצת כמגיפה עולמית. מול ציר הרשע והאיום הקיומי, מקבלים היחסים שבין האנושי לטבעי משמעות חדשה. האם השמרים עוזרים לנו לשמור על שפיות זמנית? האנתרופולוגים נועה ברגר ודניאל מונטרסקו על שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט בעידן הקורונה. ***** בחוץ המחלה / באינסטוש היא אופה חלה / נגמרה ההכלה /

קרא עוד…

שבר והמשכיות בימי הקורונה: דיגיטליות וסגר ביתי ממבט אנתרופולוגי

אלעד בן אלול מאתגר, בעקבות התגובות לוירוס הקורונה, את נבואות חוקרי הטכנולוגיה והחברה ומדגים את מגוון התגובות השונות למגפה של תרבויות וקבוצות שונות. בעזרת מסע בין בית הספר הדיגיטלי של שלחי חב"ד , טכנולוגיות הסגר במפרץ הפרסי ובולביה, טקסי זכרון דיגטליים בישראל ופתרונות יצרתיים לסוגיות דתיות ועוד, בוחן בן אלול את השבר והמשכיות בהשפעות של

קרא עוד…

חלוקת העבודה המוסרית או התשוקה להשתחרר מן החירות להחליט – המקרה של הפסקת היריון

מאמר של ציפי עברי ואלי תימן על הורים, רבנים ורופאים המתחבטים בהחלטות סביב אבחון טרום לידתי של מומים עובריים, ובהמשך לו תובנות לגבי חלוקת העבודה המוסרית בקבלת ההחלטות בזמן הקורונה — מאמר של ציפי עברי (אוניברסיטת חיפה) ואלי תימן (המרכז האקדמאי רופין) אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist מתמקד בדינמיקה של קבלת ההחלטות לגבי הפסקת

קרא עוד…

כמה מחשבות על טריאז', אי שוויון גלובלי ומחלות זיהומיות

ענת רוזנטל, אנתרופולוגית רפואית מאוניברסיטת בן גוריון, מזכירה לנו ששאלת הטריאז' – כלומר הפרוטוקול על פיו קובעים את קדימות החולים והמחלות ובמי לטפל – חשובה לא רק משום שהיא מעמתת אותנו עם שאלות פרקטיות של סדרי עדיפויות בכל מדינה, אלא גם משום שהיא מאתגרת אותנו בהסתכלות רחבה וגלובלית מעבר למצוקה היומיומית שלנו, מעבר לעולם המערבי,

קרא עוד…

זקני צפת לא זוכרים חורף כזה: על מילים שמבנות מציאות

אורלי ניטיס יעקובי על השיח על 'קבוצת הסיכון' לקורונה, על האכלוסית הקשישים, וכיצד מושג והגדרה מבנים מציאות מוחשית בשטח, שאינה בהכרח אובייקטיבית ובוודאי אינה שוויונית וניטרלית. מה המשמעויות שאנו משייכים לאנשים בני הקבוצה זו, וכיצד הן קשורות למשמעויות העדכניות של המילה "קשיש"? מי לא נתפסים בעינינו כקשישים, שלמרות שהם שייכים לקבוצת הגיל הזו, ולמה? תקופות

קרא עוד…

מה אסונות יכולים ללמד על לידות? המקרה של יפן

ציפי עברי, ריקה טקקי-עייני וג'ון מורוצקי על סיפורי הנשים שילדו בזמן רעידת האדמה ביפן – האם הניסיון משם יכול לערער על מודל הרפואה הקונבנציונלי? וגם, מה זה אומר לגבי לידות בזמן קורונה בישראל? מאמר של ציפי עברי (החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה), ריקה טקקי-עייני (החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה), וג'ון (Jun) מורוצקי (מנהל מחלקת נשים ויולדות,

קרא עוד…

ליקוטים בימי קורונה

אריאל אפל תוהה האם העולם שאחרי הקורונה יהיה התגשמות חלומם של הניאו-לקטים? של אנשים שמאמינים שצריך לחזור למלאכות קודמות, לאורך חיים אחר ולחיבור מחדש לטבע? או דווקא ההפך, עולם של יותר הסתגרות, שימוש בטכנולוגיה וירטואלית ועוד יותר ריחוק מהטבע? בעזרת אייזק אסימוב, דונה הרווי, שומרי גן וביל גייטס, בוחן אפל את הקורונה כקו פרשת המים

קרא עוד…

חזרתי למטבח ולספונג'ה

תמר אלאור על אחת ההשלכות של נסיון להתמודד עם הקורונה והרהורים על ההמשמעויות החברתיות שלו בימי שישי, כנהוג בקרב זוגות צעירים, היינו בן זוגי ואני מנקים יחד את הבית. אני הייתי "מכינה ומרימה" והוא היה שוטף.  ממלמל לעצמו שיר שלימדה אותו המטפלת בקיבוץ: רטוב גומי יבש, רטוב גומי יבש. הבית החזיק 45 מ"ר. עם השנים

קרא עוד…

אומנות המלחמה בוירוס הקורונה בטייוואן: שילוב בין ערכים קונפוציאנים מסורתיים וטכנולוגיה מודרנית

אז מה המצב בטייוואן בעניין הקורונה? כיצד המצב אצלה כל כך שונה מהרבה מדינות אחרות בעולם? מהם הצעדים שממשלת טייוואן נוקטת כדי להתמודד עם הוירוס? ומה שאר העולם יכול ללמוד מטייוואן בהקשר זה? מיטל מרגוליס לין על השילוב בין תרבות מסורתית וטכנולוגיה מתקדמת בחודשים האחרונים העולם מתמודד עם תופעת וירוס הקורונה שהוגדר כמצב חירום בינלאומי.

קרא עוד…

פנדמיה כמצב לימינלי

עמליה סער על הלימנליות של המצב הנוכחי, על הסטודנטים והוראה, על הלימבו הפוליטי והאישי, על החיים עצמם ועל המבט האנתרופולוגי אל עבר העתיד הלא ברור הבלוג הפעם מפנה מבט למה שעבור אנתרופולוגיות הוא המובן מאליו: מגיפת הקורונה כפתה עלינו מצב לימינלי – מצב זמני-לכאורה שבו נתקענו כולנו, באופן גלובלי, על הסף (limen=סף=عتبة). ועל הסף, כידוע,

קרא עוד…

הצד המסוכן של העולם״? השיח אודות וירוס הקורונה בטייוואן

מיטל מרגוליס לין על השיח על אודות וירוס הקורונה בטייוואן מנקודת ראות אנתרופולוגית הערה: אני לא רופאה, לא חוקרת וירוסים ולא מתיימרת לתת מידע רפואי ו/או המלצות בנוגע לנסיעות לאסיה ולעולם בכלל. מטרת פוסט זה היא לבחון את השיח על אודות הוירוס הסיני קורונה מנקודת מבט אנתרופולוגית מתוך חוויה אישית של החיים ב״צד המסוכן של העולם״.

קרא עוד…