"> אנתרופולוגיה, אנתרופקן, קורונה – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

אנתרופולוגיה, אנתרופקן, קורונה

תמר אלאור על ״אנתרופולוגיה״, בערך מתוך הלכסיקון הסוציולוגי לעת קורונה, בו היא כותבת על הלא-אנושי שנכנס לאנתרופולוגיה, על מושג האנתרופקן ואיך כל זה קשור לקורונה.

הדברים שלהלן, פותחים פרק בקובץ בהכנה, שנכתב לפני הקורונה. הם מובאים כאן כדי לטעון שהאנתרופולוגיה, התכוננה היטב לימים המעורפלים הממסכים עתה תובנותינו.------מתי שהוא, לקראת תום העשור הראשון של האלף השלישי, חדרו למרחב האנתרופולוגי מפלצות. במהלך העשור השני, הצטרפו אליהן יצורים היברידים נוספים; אבנים התחילו לדבר, פטריות העבירו מסרים מתחת לפני האדמה, עלי היער הצטערו על מות אחד העצים, מדוזות ורכיכות קיבלו צורות דיגיטליות ושימשו למודלים ממוחשבים של תצורות קיום.

האנתרופולוגיה לא הייתה מעולם מרחב עבודה פנוי מיצורים מורכבים או "מוזרים". להפך. שדים, מכשפות, שיקויי תרעלה, ישויות קדמוניות, שמאנים רוחות ועוד – מילאו את האתנוגרפיות שכתבו החוקרות על מושאי מחקריהם. כלומר על האחרים. החידוש של ראשית שנות האלפיים, היה בכך שהפעם יצורים אלה באו לתאר אותנו, את כולנו. פואטיקה חדשה הוכנסה לשימוש כדי להגיד דברים חדשים. עד מהרה התגבשה פואטיקה זו לסוגת כתיבה אקדמית. סוגה הקרובה מאד לזו של המדע הבדיוני.

What is the proposed date for the start of the Anthropocene? – SGK-Planet  de Sandor Alejandro Gerendas-Kiss

פיתוח סוגה זו נבע מן המהלכים המצטברים של שחיקת ייחודו של המין האנושי אל מול ובתוך סביבתו החיה הצומחת והדוממת. שחיקה שהיא שלב נוסף ורדיקלי בסולם ביטולי ההבחנות בין המינים. תחילה בן המינים האנושים שהובדלו על פי גזע, מין, אתניות, מעמד, לאום, מיקום גאוגרפי ועוד, ואחר כך שחיקה של מיונים המבוססים על האבחנה בין המין האנושי לבעלי חיים, לצומח, לסביבה ומרחביה הגיאוגרפיים מעל ומתחת לפני הקרקע, לאוצרות טבע, משאבי ייצור, מכונות ורובוטים, ועוד (human/non-human). הגישושים אחר לשונות אפשריים חדשים, הונעו מן החובה של המדעים והאומנויות לסמן ולפענח תמורות אפשריות, לתאר את היישים הידועים לנו, ויותר מכך את אלו שאנחנו חשות שעומדים למלא את העולם אחרינו.

לשונות אלה דיברו בראשית האלף השלישי, את הכפילות של סוגת המדע הבדיוני. את המדע ואת הבדיון. בספרו "עבודות וחיים" טוען קליפורד גירץ כי בבסיס היצירות האנתרופולוגיות הקלאסיות, לא עומדות טענות תיאורטיות נדירות או אמיתות חברתיות איתנות. עוצמתן של אתנוגרפיות קלאסיות נובעת, לדעתו, מן הסוגה הספרותית המניעה אותן. הפואטיקה היא זו המצליחה לשכנע את הקוראים כי הכותבת אכן הייתה שם. איש מבין אותם קלסיקונים אינו משתמש בסוגת המדע הבדיוני.

אם ירצה מישהו לכתוב את גרסת ההמשך לספרו של גירץ, סבורה אני שמקומה של סוגת המדע הבדיוני לא יפקד הפעם.העובדה שמצבים חברתיים חדשים על משימותיהם, מצריכים לקסיקון חדש, אינה מפתיעה. היא מקפלת בתוכה אתגר קבוע בו נצרכים לדבר את הבלתי מוכר בשפה נתונה. אתגר זה העסיק לדוגמא את המחקר הפמיניסטי והביא לשלל פתרונות יצירתיים בלשון, תחביר וסוגות כתיבה.ההשפעה של מטה-תיאוריות מדעיות על האנתרופולוגיה גם היא איננה חדשה. קירסטן הסטרופ (Hastrup, Kirsten) מתארת את הגלים הגבוהים שליוו את אדוות המחקר האנתרופולוגי מראשית המאה העשרים. מחקרה שפורסם ב 2005 מסתיים עם הגל החוויתי. אחריו הגיע הגל האונטולוגי שבישר על הצונאמי המכונה אנתרופוקן Anthropocene . במפנה זה ולא רק בגלל שמו – היה ויש לאנתרופולוגיה מה להגיד, למרות שדבריה לא תמיד מהדהדים אצל חוקרי מדעי הטבע והסביבה.

את זה מציעה האנתרופולוגית אנה צינג לפתור כך:"אם נתחיל לחשוב על עבודתנו במונחים של סוגה במקום במונחים של פילוסופיות, יש סיכוי שנוכל לשוחח האחת עם האחר/ת . ביחד אפשר יהיה אפשר לפתח מרחב דמיון אקולוגי [Ecological imagination] –המסופר בסגנונות חדשים שיכולים להכיל את האתגרים שמציב האנתרופוקן."

DEAD BY DAYLIGHT "Stranger Things DLC" Trailer (2019) PS4 / Xbox One / PC /  Switch - YouTube

חלק מן הסיפורים שהציעה האנתרופולוגיה נקראו כמוזרים, אפויים למחצה ואולי כבר מרקיבים, סוגות המדלגות מעל להקשרים היסטוריים, כלכליים, ותרבותיים – חוצות מינים וטופוגרפיות זמנים וחללים. האתנוגרפיה של האנתרופוקן הוצפה ברוחות, מפלצות ויצורים היברידיים אחרים.

נידמה כי לבני העת הזו ברורה הרלוונטיות של "שפת המפלצות", או סוגת המדע הבדיוני. ההגיונות שהכיר העולם המערבי מאותגרים ברמה הפוליטית, השיבוש בין אמת לבדיה (fake news) , בין מרחב פרטי לרשתות חברתיות, בין תהליכי קבלת החלטות מוסדיים לניהול העולם דרך תאגידי ענק. אין פלא שחלק ניכר מן הייצוגים הנוצרים בעולם המערבי, כמו: סדרות טלוויזיה, יצירות אומנות, ספרות, קולנוע וגם מחקר מדעי – נדרשים ל"שפת המפלצות" כדי לעצב שוב ושוב את הדיסטופיות שהם מציעים.

תמונה מתוך סדרת הטלוויזה stranger things.

ערך מתוך הלכסיקון הסוציולוגי לעת קורונה, פרויקט משותף של מרכז אדוה וכתב העת 'סוציולוגיה ישראלית, בעריכת אורי רם, שלמה סבירסקי וניצה ברקוביץ