לא על הלפטופ לבדו- הבניית סגנון חיים של נוודים דיגיטליים – הגרסה הישראלית
ורדה קצאור כתבה לבחברת האדם על השלמת התזה שלה לדוקטורט, העוסקת בחייהם של נוודים דיגיטליים, בהנחיית פרופ' ניר אביאלי ופרופ' ג'קי פלדמן. אוניברסיטת בן גוריון.
"החיים כנווד דיגיטלי הם מרגשים! להשתרע על חוף הים עם הלפטופ על הברכיים, כשהגלים לוחשים סביבך ומלחכים את רגליך. וכשסיימת לעבוד אתה פשוט מחליף את הלפטופ במוחיטו. מושלם נכון?" (Mattila, thebrokebackpacker.com, July 15, 2022).
בשנים האחרונות גדלה המודעות בתקשורת לקיומה של תופעת העצמאות ממיקום, והיא יוצרת סביבה הילה של אורח חיים אופנתי המתואר כ"המלטות ממרוץ העכברים", ושלל דימויים רומנטיים שמתייחסים לחיים ללא גבולות ומגבלות. לפני כ-5 שנים פגשתי את הנווד הדיגיטלי הראשון שלי. איש "ללא מפתחות" (לבית, למשרד, לרכב), כותב תוכן שחי על מקלדתו, יושב עם הלפטופ בבתי קפה ומסתובב בעולם עם תרמיל על הגב. לא הכרתי אז את המונח נוודות דיגיטלית, ותהיתי אם מדובר ב"לא יוצלח" שמנסה למתג את סגנון חייו כבינלאומי ונוצץ. נוכחתי שמדובר בסגנון חיים ייחודי המשותף למאות אלפי אנשים בעולם, שהוא מרתק למחקר, בהיותו שובר פרדיגמות בינאריות ומטשטש את הגבולות שבין עבודה ופנאי, מרחב וזמן, יציבות ונזילות, אינדיווידואליזם וקהילתיות, גלובליות ולאומיות, מינימליזם ו"התעשרות".
נוודים דיגיטליים (Digital Nomads), הם אלו שהודות לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות במסגרת עבודתם אינם מוגבלים למקום מסוים והם ממנפים זאת לחיי נדודים המשלבים עבודה וטיולים ברחבי העולם, כאשר הם עוזבים מדינה, מקום עבודה, רכוש ומשפחה. הם בוחרים באורח חיים מינימליסטי ואוחזים בתפיסת עולם קוסמופוליטית. תאורטיקנים שעסקו בנזילות וניידות – אפדוראי, סלאזר, רוזה, מאקימוטו ומאנרס ובעיקר תיאורית המודרניות הנזילה של באומן – מסגרו את הנוודות הדיגיטלית כגילום קיצוני של הגלובליזציה ושל האדם הפוסט מודרני, בעידן בו קשרי האנוש הופכים לפריכים וארעיים והאדם בורח מזהות קבועה, תלוית מקום ומהרתמות הקושרות אותו להיסטוריה משותפת, מנהגים ושפה.
השאלה שעמדה במוקד התזה שלי הייתה: כיצד מובנה סגנון החיים הנוודי בקרב נוודים דיגיטליים ישראלים, ומה הם מאפייניו העיקריים? במהלך המחקר גיליתי עובדות אתנוגרפיות חדשות על המתח שבין השיח והדימויים הווירטואליים לפרקטיקות חיי היום יום, ובין זהות נוודית גלובלית ללאומית.
מגפת הקורונה שמנעה ממני לחקור בחו"ל, יצרה למעשה את האפשרות לבצע עבודת שדה בקיבוץ מורן בגליל, בכפר ייחודי שהוקם בעת המגפה ונסגר מאז, עבור נוודים דיגיטליים שנאלצו לחזור לארץ ו/או "נתקעו" כאן, ושענה על הצורך של הנוודים גם בקהילה פיזית. המחקר האתנוגרפי שולב במחקר נטנוגרפי בקהילת הפייסבוק "נוודים דיגיטליים ישראל"' שמונה עשרות אלפי ישראלים בכל רחבי העולם וייחודה בהיותה מבוססת שפה (עברית) ולאום ולא מיקום, כמו קבוצות נוודים אחרות. "כפר נוודים דיגיטליים" הוא סוג של אוקסימורון, אך מה שקרה בתוכו והשיח בקבוצת הפייסבוק, הפריכו עוד יותר את התאוריות על הנווד המודרני.
באמצעות שימוש בעדשות התאורטיות של בורדייה, ממצאי המחקר מעידים על היווצרות מעמד מובחן של נוודים דיגיטליים ישראלים בעלי נורמות, העדפות טעם וסוכנים משלהם. החידוש העיקרי של המחקר מתבטא בהמשגת חמישה מהמאפיינים הבולטים של השדה התרבותי, אשר אני מכנה "חמשת ה-F's של הנוודות הדיגיטלית":
1. Freedom
2. FIRE (Financial Independence, Retired Early)
3. Fear (FOMO: Fear of Missing Out, FOGO: Fear of Growing Older)
4. Fantasy, of Finding a Soulmate
5. Fluidity – במובן של זהות
מבין ה F's, נראה שאת ארבעת המאפיינים הראשונים, המהווים ביטוי למודרניות הנזילה, חולקים הישראלים עם חבריהם הגלובליים גם אם בניואנסים שונים: הFreedom הוא נגזרת של מאפיין בינלאומי שהוזכר רבות בספרות, כשמחקרי הדגיש את הניתוק שבו. למרות החופש והניתוק הם מחוברים תמידית ללפטופ האייקוני ומחויבים לעבודה שתאפשר את החופש ותשיג עבורם את הFIRE (עצמאות פיננסית ופרישה מוקדמת), תפישת עולם שנחקרה, אך לא הומשגה כך. בינתיים הם חווים קשרים זוגיים מקוטעים, שזכו להתייחסות מצומצמת מאוד בספרות, אך מטפחים את הFantasy על נפש נוודית תאומה (רצוי ישראלית). בו בזמן הם חווים פחדים "מודרניים" כמו FOMO ו-FOGO שטרם הומשגו ונחקרו, אך ההנחה היא שאינם ייחודיים להם. בחרתי להתמקד ב-F החמישי, הייחודי לנוודים הישראלים, שלא זכה להתייחסות בספרות, הרואה בנוודים הדיגיטליים בני מעמד אחד הנובע מהזהות הנוודית ללא אבחנה בזהות הלאומית:
על פי הוגי המודרניות המאוחרת (שהוזכרו לעיל) הFluidity מתבטאת בזהות גמישה שממש מאבדת את "מיקומה" הגיאוגרפי, ובניתוק הקשר החד ערכי בין מדינת הלאום לבין זהותם הלאומית של הנודדים. כמעט כל הישראלים במחקר ציינו שהם רואים עצמם כ"נזילים" ואנשי העולם הגדול וככאלה, יוצאי דופן מול הסביבה בה גדלו.
כפי שעולה במחקר, למרות האינדיווידואליזם, השייכות לקבוצה היא צורך גלובלי שעונה על צרכים מעמדיים, אינסטרומנטליים ורגשיים; אך בקרב הנוודים הישראלים נוסף צורך זהותי-לאומי יחד עם חיפוש אחר המוכר והמשפחתי. כך, מול ההצהרות על קוסמופוליטיות והיבדלות מה"תרמילאים" ומישראלים, במסעותיהם רובם מוצאים עצמם מתחממים סביב מדורת השבט הישראלית, בבחינת "באנו להיות לבד, ביחד" (ענת, 37), כשבכל אחת מהקהילות (הפיזית והווירטואלית) התגבשו נורמות, טקסים, וקודי התנהגות שבטיים ש"זר לא יבין", המושפעים מערכי החברה והתרבות הישראלית. את הסתירה הזו מסביר אלון (37), נווד ותיק: "יש לנו רקע היסטורי, טראומה משותפת… של לגדול במדינת ישראל. אני גדלתי בעיר שמתפוצץ שם כל יום אוטובוס. זר לא יבין זאת. אצל ישראלים זה מוטמע, לא צריך להסביר. לזרים יש גם התנגדות מנטלית יותר קשה, קשה להסביר…"
זאת ועוד, למרות ההצהרות על הרצון להכיר תרבויות חדשות ולחבור למקומיים, הם גם מחפשים כבני זוג "מישהו מהשבט": לדוגמא ענת (37) ששבה לביקור בישראל למצוא זוגיות: "בחו"ל הרבה בחורים… חברותית… מקומיים, לפעמים בינלאומיים… לא ישראלים… יותר סיכוי שאהיה בזוגיות עם ישראלי, שפה, הומור, תרבות". או פוסט של ג': "…הגעתי למסקנה הכואבת שזה סיבוך שאני לא כל כך רוצה להיכנס אליו, אז אני מכוון לישראליות או לנוודות ישראליות שיש להן עוגן בארץ".
הנוודים הישראלים עסוקים אמנם בפרקטיקות של ניתוק תושבות והשגת דרכונים זרים כחלק מהמחויבות לFIRE, אך בשיח מתגלה ערבות הדדית, דיונים על האתוס הציוני, הסברה, טראומות לאומיות, אנטישמיות ושירות צבאי, ועולה התהייה, כמה והאם נוודים בני אומות אחרות מעסיקים עצמם במחשבה על ייצוג מדינת הלאום שלהם או מתדיינים שעות על מדבקות הלפטופ הייצוגיות? כמה מהם מזמינים נוודים לארוחת שישי אצלם בפריז ומציעים ג'חנון בשבת למי שנמצא במדיירה, כפי שנצפה בפוסטים? לאיזו אומת נוודים יש בכלל המנון כמו המנון הנוודים הדיגיטליים הישראלים?
נראה כי בניגוד לספרות ולמרות תפיסתם את עצמם כ"אזרחי העולם", הלאומיות הנה שחקן משמעותי בחוויותיהם של נוודים דיגיטליים ישראלים. עולה השאלה האם תופעה זו ייחודית להם ונובעת מהתרבות הישראלית או שזהות לאומית משתמרת גם בחיי הנדודים של בני קבוצות לאומיות ואתניות אחרות. האם היא חזקה מזהות מעמדית, נוודית גלובלית והאם שתיהן יכולות לדור יחדיו בנרתיק הלפטופ של הנווד הדיגיטלי? בשאלות אלו יעסוק המחקר הבא שלי.
עוד בנושא: