ברכות לד"ר הגר חג'ג'-ברגר, פרופ' גד יאיר ופרופ' טובה גמליאל על פרסום הספר בעריכתם – "אתנוגרפיה בהולה: פרספקטיבות חברתיות על מגפת הקורונה" – שפורסם בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. הספר מאגד מחקרים שנערכו בחודשים הראשונים של מגפת הקורונה, שמשרטטים מבטים מגוונים על התקופה. בנוסף, פרסומם במסגרת הספר בעריכת השלושה מאפשר להצביע נחיצותם של מחקרי בזק לתהליכי
הגר חג'ג' ברגר על מתודת "אתנוגרפיה בהולה", המאפשרת לה לבצע מחקר אתנוגפי במהירות ובתנאי אי ודאות אך עדיין להגיע לתובנות רבות משמעות, כמו בזמן הסגר בעקבות נגיף הקורונה. בחודש האחרון יותר ויותר קרנות ומוסדות מאיצים בחוקרים לצאת ולבצע מחקרים בזמן אמת, לבנות תיאוריות ולכתוב ניירות עמדה, כדי לקחת חלק באירוע החברתי ששם את האח הגדול
הפרק הראשון מתוך ספרו החדש של האנתרופולוג טל שמור – "תקווה ומלנכוליה בשולי העיר: אתניות, מרחב ומגדר בשכונת התקווה בתל אביב". מסע אתנוגרפי של ארבע שנים שערך שמור בשכונת התקווה ושבמהלכו הכיר מקרוב את תושביה הוותיקים. הספר מראה כי למרות שמה האופטימי של השכונה, וקרבתה ל"עיר הלבנה" ולמרכזה התוסס, תושביה מרגישים שהם חיים בשוליים של
מה גורם לאדם מסוים לפנות לטרור? ואיך אנתרופולוגים יכולים לחקור אנשים שמציגים מבחינתם את הרע והדוחה? פוסט ראשון לאנתרופולוג עידן ירון בבלוג "לרעות בשדות זרים" שבו הוא משרטט את הקושי אך גם את החשיבות לחקור את אנשי הימין הקיצוני, וטוען, דרך מחקריו על אנשי 'מחתרת בת עין', שעל מנת להבין ולזהות אנשים שפונים לטרור יש
אורלי ניטיס יעקובי על ההבדל בין המחקר לכתיבה ועל החשיבות הקניית מיומנות הפיכת הטיעון והתיאור לטקסט לפני כמה שנים עבדתי במחקר סוציולוגי שהתקיים בבית חולים. המחקר לא היה אתנוגרפי, אבל התקיימו בו תצפיות: המטרה שלנו הייתה להבין את תהליך ההטמעה של מערכת חדשה לרישום מידע שנכנסה באותם ימים לבית החולים, ואחד הכלים לכך היה התבוננות