ליאה טרגין-זלר (האוניברסיטה העברית) נולדה בארה"ב ועברה לארץ בגיל שמונה. מאז ועד היום היא נעה על הציר בין שתי המדינות ושתי השפות – אנגלית ועברית. מחקריה עומדים בצומת בין מגדר, דת ורפואה. בין היתר היא חקרה פריון בחברה הדתית והחרדית; השפעות מגפת הקורונה על קבוצות מיעוט דתיות בישראל; אנטישמיות ואיסלמופוביה באנגליה ועוד. בימים אלו יצא
לכבוד סיום שנת 2023 בחרנו, צוות בחברת האדם, את עשרת הכתבות שהכי אהבנו השנה. אנחנו מזמינים אתכם לחזור אליהם, אולי בתוך השנה הלא פשוטה הזו דווקא את הכתבה הזו פספסתם…
בתוך תקופה נוראית זו התברר לנו שדף הפייסבוק של בחברת האדם חצה את קו ה-10,000 עוקבים וגם מציין עשור להקמתו. זאת הזדמנות להודות לכל מי שאהב, שיתף, הגיב או קרא בסתר. זאת גם הזדמנות להודות לכל מי שכתב, שלח, מזכיר אותנו או ממליץ. זה עוזר מאוד. אפשר למצוא את הפרויקט באתר, בקהילה, בניוזלטר, בטוויטר ואולי
האם הצלחת הגל הקוריאני – הפופולריות של התרבות הדרום קוריאנית העכשווית – בעולם מצביעה על התקבלתה הגלובלית של תרבות זו ? אירה ליאן (ראש מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית) טוענת שזה לא הסיפור. במאמר אשר פורסם בכתב העת International Journal of Communication מנתחת ליאן את הייצוג במדיה של התרבות הקוריאנית הפופולרית כהצלחה של
ורדה קצאור כתבה לבחברת האדם על השלמת התזה שלה לדוקטורט, העוסקת בחייהם של נוודים דיגיטליים, בהנחיית פרופ' ניר אביאלי ופרופ' ג'קי פלדמן. אוניברסיטת בן גוריון. "החיים כנווד דיגיטלי הם מרגשים! להשתרע על חוף הים עם הלפטופ על הברכיים, כשהגלים לוחשים סביבך ומלחכים את רגליך. וכשסיימת לעבוד אתה פשוט מחליף את הלפטופ במוחיטו. מושלם נכון?" (Mattila,
איך יציאה למסעדה סינית בחג המולד הפכה למסורת יהודית אמריקנית? לכבוד חג המולד, צולל שלמה גוזמן-כרמלי למסורת ותיקה של יהודי ארה״ב – יציאה למסעדה סינית בחג המולד. דרך מאמר אנתרופולוגי מ-1992 מציג גוזמן-כרמלי את מקורות המנהג, ופורס את הקשרים בין הגירה, יצירת תרבות, שילוב אינטרסים ואנתרופולוגיה של אוכל. במאמר ותיק מ-1992 שכיכב במשך שנים בקורסים
רותם קליגר (היא משלנו!) מתראיינת בפודקאסט "היברידיות" על אנתרופולוגיה, דיגיטל, המחקר שלה ומה שביניהם. דרך סיפורים שוזרת רותם את המחקר שלה בגוואטמלה, עוסק בתפיסות של בריאות, חולי ותהליכי התרפאות בקרב מהגרי "לייף סטייל", אנשים הבוחרים לעזוב את חייהם המערביים והמהירים ולחפש חיים אחרים, איטיים ורוחניים יותר. מחקרה של רותם מתרחש בכפרים לצד אגם אטיטלן בגוואטמלה,
ברכות חמות לאילנית ברנכינה על אישור עבודת התזה שלה בהנחייתה של ד"ר אריקה וייס מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ועל קבלתה ללימודי דוקטורט בחוג! מחקרה של ברנכינה עוסק ביחסי אדם-חיה (Human-Animal Relations), ובדילמות המוסריות העולות מתוך יחסים אלו ומתמקד ביחסים בין בעלי חיים ניצולי תעשיית המזון לבין הְּפעִילוֹת ב"חוות החופש" ובדילמות המוסריות העולות בכינון חברה מרובת מינים, (Multi-species society).
מה מאפיין את הגבריות הישראלית? כיצד גברים מתמודדים עם תחושת הפסד לצד הרצון לקבל כבוד? ומתי הקרבה היא מעשה של פראייריות ומתי היא מועלית על נס? ספרה החדש של יעלה להב רז (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון), פורסם בהוצאת Routledge ועונה על שאלות אלו ואחרות. הספר, Israeli Masculinity, Sex Work, and Consumerism: Heteronormativity and Sexual
מאיפה הגיעו הסרטים הצהובים למחאה להחזרת החטופים? מהי ההשפעה של זיכרון הקורונה על ימינו? מדוע מלחמות מסוימות נזכרות יותר וחלק פחות? מה מיקום הנשים בזיכרון? וכיצד תראה האנדרטה של האירועים האחרונים? פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי מהמחלקה לסוציולוגיה אנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית משוחחת עם ויויאנה דייטש במסגרת הפודקאסט "המעבדה" בכאן, לסדרה בת ארבע תוכניות העוסקת בזיכרון הקולקטיבי ובשאלת הזיכרון של מלחמה הנוכחית.
ברכות למוטי רגב על פרסום ספרו ״כשהגיטרה מנסרת שיר געגועים: גיטרות חשמליות ומזרחיות בפופ-רוק הישראלי״. רגב, פרופ׳ לסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, בוחן בספר את יצירתם הצלילית של יוצרים מרכזים בפופ-רוק הישראלי, מתחקה אחר גלגוליה המוזיקליים של הגיטרה המזרחשמלית לאורך חמישה עשורים, ומצביע על תפקידם של צלילי מוזיקה כמעצבי מציאות תרבותית. הספר יצא בסדרת הישראלים של הוצאות
האם האחים גרים היו מבשרי האנתרופולוגיה בגרמניה? מדוע חלוצי האנתרופולוגיה בגרמניה לא נכנסו אל 'הקנון האנתרופולוגי', בעוד כל דיון מבואי בסוציולוגיה מתחיל בהגות הגרמנית? נורית שטדלר צוללת אל עבודתם של ראשוני האנתרופולוגים הגרמניים, ומוצאת שם את הבסיס לאנתרופולוגיה התרבותית, לא פחות, ויש יגידו אף יותר, מאלו הבריטים, הצרפתים והצפון אמריקאים. עיון בעבודתם והשפעתם של אדולף
שגרת הבוקר של רוב הישראלים די דומה: קמים מוקדם, מצחצחים שיניים, שותים קפה, ביס מהטוסט, לוקחים את התיק ויוצאים למשרד. אלא שמאנשי צוותים רפואיים פלסטינים אזרחי ישראל מצופה להשלים משימה נוספת עם שחר: להסיר מעצמם את "הפלסטיניות שלהם" ולהשאיר אותה בבית. כשהם מגיעים לבית החולים או למרפאה הפרטית עליהם להיות נקיים משייכות אתנית ולאומית על
ברכות חמות לארי אנגלברג על פרסום ספרו החדש ״רווקות ודת״ שיצא בהוצאת לקסינגטון. בדומה לספרו הקודם שיצא בעברית בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, גם הספר החדש של האנתרופולוג ארי אנגלברג (המכללה האקדמית הדסה) מבוסס על מחקר הדוקטורט שערך אנגלברג לפני כחמש עשרה שנה על רווקות מתמשכת בציונות הדתית. אך לספר זה, שפורסם באנגלית, ״Singlehood and Religion: The case of Israeli Religious Zionist singles״, נוספו גם ממצאי מחקר עדכני שנערך בשנת 2022, והוא נכתב בתשומת לב רבה יותר לממד ההשוואתי הבין-דתי.
ברכות חמות ללימור חן על אישור עבודת הדוקטורט, אשר עסקה באקטיביזם הטבעוני בישראל ובחנה את אופניו ומשמעויותיו בקרב פעילים למען בעלי חיים במרחב הציבורי. העבודה, נכתבה בהנחיית פרופ׳ ניר אביאלי וד״ר יפעת גוטמן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון. בעזרת עבודה אתנוגרפית בחנה חן את עבודת הגבול שביצעו הפעילים בהקשרי פעולה, מוסר, פוליטיקה ודת והראתה כיצד
אין דבר כזה "סדר חנוכה" וגם לא לילה לבן כמו ב"טיש שבועות", אבל רבים ורבות מאיתנו מתאגדים בימי החג להדלקת נרות עם חברים או משפחה. מלבד הברכות וקריאות ה"אמן" מול האש, זאת הזדמנות טובה להעמיק במקורות חג האורים, ללמוד יחד ולשתף עוד א.נשים במבט האנתרופולוגי. אספנו עבורכם מאגר תכנים עם מגוון מקורות, טקסטים ואנקדוטות מעניינות על
תפקידן של נשים במערך הצבאי במלחמה הנוכחית הפך לבולט כל כך, עד כדי שרבים טוענים ש״תם הדיון על שילוב נשים ביחידות הלוחמות״. חלק מרכזי בדיון תופס תפקידן של נשים בחמ"לים (חדרי המלחמה) השונים, בעיקר בקידמיים שבהם. מחקריה של אילת הראל, פרופ׳ בתכנית לניהול וישוב סכסוכים ובמחלקה לפוליטיקה וממשל בבן גוריון, התמקדו בנשים ששירתו בחדרי מלחמה
כיצד לימודי תאטרון יכולים לשנות את האופן שבו נערות שולטות בגופן ולאתגר תפיסות חברתיות אודותיו? שרה ארליך רוזנסקי כותבת על עבודת התיזה שלה (בהנחיית דר' גילי המר ופרופ' נפתלי שם טוב) שעסק בעיצוב דמויות במרחב הבמה אצל נערות הלומדות תאטרון בתיכון: מגיל 40 ועד יציאתי לגמלאות לימדתי את מקצועות התאטרון בתיכון. בנוסף להוראת פרשנות מחזות
קול קורא לתלמיד.ת מוסמך, דוקטורט או פוסט-דוקטורט למחקר אודות הקשר בין א.נשים, חיידקים ואלגורתמים.
מיכל פרנקל, פרופ׳ לסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית, השתתפה בכנס של ארגון "בשער" על האקדמיה הישראלית מול מגמות אנטי ישראליות באקדמיה בעולם, והציגה ניתוח סוציולוגי של מגמות אלו. מתוך עיסוקה בתאוריות של פוסטקולוניאליות ופמיניזם של הצטלבויות (intersectionality), בוחנת פרנקל את השיחים הרווחים באקדמיה העולמית בחודשיים האחרונים בהקשר הישראלי-פלסטיני, ומציעה ניתוח לפשטנות והפופוליזם שהיא מזהה, הבאים על חשבון
ברכות חמות לעמיר סגל על אישור עבודת הדוקטורט שלו "מהגרים טרנס-לאומיים במקום העבודה: המקרה של מהגרים יהודים מצפון אמריקה בישראל"' אשר נכתבה בהנחיית ד"ר ג'וש גצקו במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. העבודה עסקה בתהליך השתלבותם של מהגרים מצפון אמריקה בחברה הישראלית ובהשפעותיהם עליה דרך שלוש זירות מרכזיות: עבודה בגיוס כספים ופילנתרופיה, פיתוח ענף הבייסבול בישראל
אל מול הקולות העולים מהעולם האקדמאי בכלל ואנתרופולוגי בפרט, משרטט לירון שני, חבר סגל באוניברסיטה העברית ומאנשי בחברת האדם, את מחשובתיו על הדרך שבה הוא רואה את האנתרופולוגיה. לטענת שני, המהות של אנתרופולוגיה – לספר סיפורים של א.נשים בשדות שונים להשוות למקומות ותרבויות אחרות, לנסות לפרש ולהסביר אותם בעזרת תיאוריות ומושגים, ובכך לאתגר את המובן