ברכות למריה גרצקי על קבלת מלגת עמיתי פולונסקי היוקרתית! מדוע אלגוריתמים לניהול השקעות שואלים משתמשים על חלומות הילדות שלהם? מדוע טכנולוגיות חינוכיות מודדות את המעורבות הרגשית של הסטודנטים? ואיך קרה ש AI מדומיין ומעוצב יותר ויותר כ"חבר קרוב" או "מטפל"? מריה גרצקי, כיום פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב, ובקרוב מתחילה פוסט כעמיתה במכון פולונסקי של
קול קורא לתלמיד.ת מוסמך, דוקטורט או פוסט-דוקטורט למחקר אודות הקשר בין א.נשים, חיידקים ואלגורתמים.
כניסתן של טכנולוגיות בינה מלאכותית ואלגוריתמית מתוחכמות שיוצרות טקסטים מרהיבים (ולעיתים גם מוזרים ולא נכונים), מציפה באופן בולט את שאלת מקומו של 'המחבר' ביצירה האלגוריתמית. כיצד כניסת טכנולוגיות אלו תשפיעה על שדה החינוך? מהו מקומו של הסטודנט/חוקר כ'מחבר' כאשר הוא משתמש בטכנולוגיה כזו? ומה מקומה של הסובייקטיביות ביצירת ידע אקדמי? מריה גרצקי, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה
הסוציולוג פרופ' ערן פישר (האוניברסיטה הפתוחה) כותב לבחברת האדם לרגל יציאת ספרו החדש בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בספרו, מנתח פישר את השפעתם החברתית של אלגוריתמים, שחורגת מגבולות של הגדרות טכניות. מעבר לכך, פישר טוען שאף על פי שאלגוריתמים מתקבלים על ידי רבים כעוד כלי המסייע להם בחיי היומיום ותו לא, הם למעשה מפקיעים מהאדם תהליכי קבלת