דיה מנשרוף מאוניברסיטת בן גוריון כותבת לבחברת האדם על עבודת התזה שכתבה בהנחיית ד"ר רפי גרוסגליק, בה היא חקרה פרקטיקות ייעוץ תזונתי המותאם אישית עבור נשים המתמודדות עם מחלות ותסמונות נשיות בישראל. מחקרה של דיה חושף כיצד, למרות ההבטחה הגלומה בפרקטיקת ההתאמה האישית בתזונה ל"ייחודיות", יישומה המעשי אינו מצליח לתפוס את הצרכניות כאינדיבידואליות, וזו נותרת
כיצד נשים מוסלמיות קרייריסטיות מפרשות ופועלות אל מול הצפיות של עצמן, של בעליהן ושל סביבתן? עמליה סער כותבת על מאמר חדש שלה ושל ערין הווארי ונור פלאח, אשר פורסם בסוציולוגיה ישראלית, כסנונית ראשונה לגליון מיוחד על קריירה בקרב נשים דתיות. במאמר ״הפרנסה היא האחריות של בעלי: אלקוואמה (القوامة) והאדפטציה של תסריט החוזה המגדרי בקרב נשים מוסלמיות קרייריסטיות״,
"עברנו את פרעה… אבל איך לעזאזל נעבור את ליל הסדר עם המשפחה???" ליל הסדר בפתח, ואת הכבישים גודשים אנשים בדרכם לסעודות המשפחתיות. החג היהודי מזוהה יותר מכל עם התכנסות משפחתית רחבה סביב שולחן אחד – והרשת גועשת בהתאם. מכל עבר צצות עוד ועוד כתבות שעניינן הוא אחד – איך שורדים את ליל הסדר השנה? כיצד
ארועי השבעה באוקטובר והמלחמה שעודנה נמשכת הובילו לפעולות הנצחה שונות ומופעים תרבותיים הקשורים בהנצחה – כמו קעקועים או יום האבל האזרחי, עליהם כתבנו בעבר. מיה פוגל כותבת לבחברת האדם על הבעה תרבותית נוספת, המתבצעת על ידי נשים שונות שבוחרות לצייר ולקשט את ציפורני ידיהן במסרים הקשורים במלחמה. הביטוי הויזואלי של הזכרון או המחאה דרך ציורי
לכבוד יום הנשים הבינלאומי, רותם קליגר חליוא כותבת על "תסריט מגדרי" בפינת #סמלי מפתח ומסבירה על הסתירות הפנימיות המאפיינות את הציפיות מנשים. "את צריכה להיות רזה, אבל לא רזה מדי. ואסור לך להגיד שאת רוצה להיות רזה, את צריכה להגיד שאת רוצה להיות בריאה. אבל את גם צריכה להיות רזה. את צריכה שיהיה לך כסף,
ברכות לאסתר הרצוג על צאת ספרה החדש, "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטים"! הרצוג כותבת לבחברת האדם על ספר זה, המקבץ מאמרים שלה שפורסמו במקומות שונים, ועוסק במגוון סוגיות מגדריות בישראל אותן חקרה – מהמרחב האקדמי, פוליטיקה פמיניסטית בישראל, היררכיות מגדריות, הקשר בין נשים, משפחה ומדינת הרווחה ועוד ועוד. הספר "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים
האם יש הידרדרות במעמדן של נשים בחברה הישראלית העכשווית? מה מקור ההתנגדות לדרישות לשיווין מגדרי ואיך זה מתבטא בתרבות ובחברה הישראלית? במאמרן של תאיר קרזי־פרסלר ואורנה ששון־לוי, אשר פורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות על המהפכה משטרית ומלחמה הנוכחית, הן מראות כי תהליכי ההתקדמות במעמדן של נשים אינם ליניאריים, אלא לעתים קרובות גל של התקדמות
טל ניצן כותבת על השחקנית גליניס ג'ונס שהלכה לעולמה החודש ואיך השיר ששרה בסרט "מרי פופינס" מצד אחד משקף את השמרנות של וולט דיסני ומצד שני מלמד אותנו על ממדיה המהפכניים של התנועה הספרג'טית.
תפקידן של נשים במערך הצבאי במלחמה הנוכחית הפך לבולט כל כך, עד כדי שרבים טוענים ש״תם הדיון על שילוב נשים ביחידות הלוחמות״. חלק מרכזי בדיון תופס תפקידן של נשים בחמ"לים (חדרי המלחמה) השונים, בעיקר בקידמיים שבהם. מחקריה של אילת הראל, פרופ׳ בתכנית לניהול וישוב סכסוכים ובמחלקה לפוליטיקה וממשל בבן גוריון, התמקדו בנשים ששירתו בחדרי מלחמה
כיצד חוו נשים דתיות אורתודוקסיות את מרחבי התפילה החדשים שנוצרו בשנה הראשונה למגיפת הקורונה כמו מנייני רחוב ומנייני מרפסות? כיצד דווקא המשבר והשינוי מסייע לאתר מבנים חברתיים סמויים, ואף לחשוף בעיות סמויות ואי נחת? ומה יש בנקודת המבט של אנתרופולוגיה של משבר שרלוונטי לא רק בזמן מגיפה אלא גם היום, בימי מלחמה? מאמר חדש של אופירה
שלומית ליר (משוררת וחוקרת תרבות) ברשימה מתוך ערב על נשים כותבות בעולם גברי שנערך לקראת יום הנשים הבינלאומי 2022. בעזרת ניתוח יצירות רבות של נשים, מציגה ליר את חשיבות חילוצן של נשים מעמדת הדמות המסופרת לעמדת הדמות המספרת. רשימה זאת נערכה בעקבות ערב ספרותי אותו הנחיתי בבית הסופר לקראת יום הנשים הבינלאומי 2022, בהשתתפות הסופרות
פורסם לראשונה ב-28.11.2016 מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין. הפעם הם מארחים את האנתרופולוגית ד"ר יעלה להב-רז, המדברת על מחקר הדוקטוראט שלה, שעסק בפורומים מקוונים של צרכני מין, חשוב להדגיש: המחקר לא עסק בפורנו, ולא התמקד בנשים בזנות, אלא דווקא בלקוחות, והוא אחד המחקרים הראשונים בארץ ובעולם המתעסקים בתופעה מזווית זו. עוד
(פורסם לראשונה ב4.11.19) מאמר של מלכה גרינברג רענן, עמיתת מכון טרומן באוניברסיטה העברית ונופר אבני, עמיתת מארי קירי במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת Political Geography– . במאמר,"(Ad)dressing Belonging in a Contested Space: Embodied spatial practices of Palestinian and Jewish women in Jerusalem, גרינברג-רענן ואבני מנתחות את לבושן של נשים פלסטיניות וישראליות כפרקטיקה מרחבית
ברכות חמות לאנתרופולוגית גילי המר (העברית) – על פרסום ספרה "Blindness Through the Looking Glass" בהוצאת אוניברסיטת מישגן! תרומה נהדרת למדף האנתרופולוגי בישראל ובכלל. הספר מבוסס על עבודה אתנוגרפית ארוכה של המר בקרב נשים עיוורות שבעזרה היא מאתגרת את הקדימות החזותית הניתנת בדרך כלל לאופנים בהם אנו מבינים פרפורמנס חברתי, תרבות חזותית ומגדר. המר שואלת