איך הבינה המלאכותית משפיעה על המלחמה? כיצד הפייק ניוז מטשטש את המציאות? ומה כדאי לעשות כדי להפחית את הנזקים של הAI בעידן הנוכחי? עידן רינג (חוקר מדיה וחברה וסמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי) כותב לבחברת האדם על השפעות הבינה המלאכותית על החברה הישראלית בזמן מלחמה, על ההשלכות החברתיות של זה ומה בכלל אפשר לעשות.
מה קורה כשהגוף הנשי, שהוא לכאורה טבעי, פוגש את אחת הטכנולוגיות הרפואיות המורכבות והרגישות ביותר? אורית הורוביץ בר־עם כותבת על פונדקאיות בישראל ועל האופן שבו הן מנווטות בין הידע הגופני והטבעי שלהן לבין המערכת הרפואית. היא משרטטת את המעבר בין "דור ראשון" של פונדקאיות שראו את עצמן כגוף מלאכותי המסייע לאם המיועדת, לבין "דור שני"
איך רגשות קשורים למדע? איך משלבים מחקר ממדעי המחשב עם סוגיות ביולוגיות? ואיך כל זה קשור לאקוומן? במאמר חדש שפורסם בכתב העת Science as Culture, לוקחים אותנו לירון שני (העברית), טליה פריד (בן גוריון והעברית) ומייקל פישר (MIT), למסע אתנוגרפי אל תוך עולמם של הביולוגים החישובים, מדענים שחיים על הגבול שבין הביולוגיה ומדעי המחשב. בעזרת
בשנים האחרונות החלו להופיע עוד ועוד טכנולוגיות בינה מלאכותית, ובהתאם לכך גבר גם השימוש בהן בכלל תחומי החיים – ובפרט באקדמיה. מריה גרצקי (פוסט-דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה מדעי המדינה ותקשורת, האוניברסיטה הפתוחה) וגדעון דישון (חבר סגל בבית ספר לחינוך, אוניברסיטת בן גוריון בנגב) פרסמו מאמר בכתב העת Learning, Media and Technology, הבוחן את האינטראקציה המתקיימת בין
האם הבינה המלאכותית יכולה לחקות את הכתיבה שלנו באופן (כמעט) מושלם? מה קורה לכתיבה האנתרופולוגית, ולכתיבה בכלל, בעולם שבו המחשב כותב בשבילנו? תמר אלאור כותבת על התנסויותיה עם הבינה המלאכותית "קלוד" (claude), על מסורת הכתיבה האנתרופולוגית – ועל הרגע הזה ורגעים אחרים בהיסטוריה האנושית, שבהם הטכנולוגיה משנה את החותמת האישית של הביטוי שלנו. תמונה ראשית:
ברכות לאנתרופולוג איתן וילף על ספרו החדש! ספרו של וילף, The Inspiration Machine-Computational Creativity in Poetry and Jazz שיצא בהוצאת the university of chicago press, מבוסס על עבודת שדה, שביצע וילף עם מדעני מחשב ואמנים בארה"ב, שמפתחים ועושים שימוש בטכנולוגיות ממוחשבות יוצרות-אמנות בשני תחומים: מוסיקת הג'אז ושירה (poetry). וילף, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, בוחן
האם הפיתוחים החדשים בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ואלגוריתמים הם מהפכות שישנו את החברה והתרבות שלנו? איך ניתן בכלל למדוד או להבין את מידת המהפכניות של מהפכת הנתונים? ד"ר דן קוטליאר (החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה) טוען שעל מנת לנסות לענות על שאלות אלו, אנחנו צריכים להתמודד עם תופעת ״ההייפ״. קוטליאר מציג ניתוח סוציולוגי והיסטורי של תופעת ״ההייפ״,
כניסתן של טכנולוגיות בינה מלאכותית ואלגוריתמית מתוחכמות שיוצרות טקסטים מרהיבים (ולעיתים גם מוזרים ולא נכונים), מציפה באופן בולט את שאלת מקומו של 'המחבר' ביצירה האלגוריתמית. כיצד כניסת טכנולוגיות אלו תשפיעה על שדה החינוך? מהו מקומו של הסטודנט/חוקר כ'מחבר' כאשר הוא משתמש בטכנולוגיה כזו? ומה מקומה של הסובייקטיביות ביצירת ידע אקדמי? מריה גרצקי, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה
לציון יום הסוכרת הבינלאומי (14.11) סוקר לירון שני את המחקר האנתרופולוגי על הסוכרת ואת החיים שלו, כאב לבן חולה בסוכרת. לפני כמעט חמש שנים התגלתה מחלת הסוכרת מסוג 1 לבן האמצעי שלנו, אז בן 6. גילוי ששינה את החיים שלו ושלנו כמשפחה. אבל איך ניתן לתאר אתנוגרפית את החיים כאב לילד חולה סוכרת? חיים שהטכנולוגיה
כיצד התפרצות של מגפות ומשברי בריאות אחרים, משפיעים על דרכי הכניסה למדינות שונות? האם הבדיקות בגבולות הם באמת למנוע סיכון בריאותי או שהן בעצם אמצעי לסימון וסינון מהגרים ו׳אחרים׳ לא רצויים? במאמר שכתבו מיכאל רבי-סירקין ולימור סמימיאן-דרש (בביה"ס למדיניות ציבורית וממשל בעברית), ושפורסם בכתב העת Critical Public Health, הם בחנו את השימוש ב׳סקירות כניסה׳ במעברי
מאמר חדש של האנתרופולוג אלעד בן אלול בכתב העת New Media and Society, העוסק ביחס שבין תשתיות אורבניות לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות דרך בחינה אתנוגרפית של גאנה האורבנית. בן אלול מתמקד בהרחבת תיאוריית הפולימדיה, שבוחנת את המניעים התרבותיים, הרגשיים, והמוסריים מאחורי הבחירות של בני האדם בין כלי תקשורת שונים. במאמר Noisy polymedia in urban Ghana: Strategies
אלעד בן אלול מאתגר, בעקבות התגובות לוירוס הקורונה, את נבואות חוקרי הטכנולוגיה והחברה ומדגים את מגוון התגובות השונות למגפה של תרבויות וקבוצות שונות. בעזרת מסע בין בית הספר הדיגיטלי של שלחי חב"ד , טכנולוגיות הסגר במפרץ הפרסי ובולביה, טקסי זכרון דיגטליים בישראל ופתרונות יצרתיים לסוגיות דתיות ועוד, בוחן בן אלול את השבר והמשכיות בהשפעות של
אורי שוורץ טוען שבין פייסבוק למשתמשיה שוררים יחסי משילה (governance) אשר מופעלים על חלק הולך וגובר מהיחסים החברתיים, ומראה כיצד פייסבוק מסדירה את היחסים החברתיים בין משתמשיה בין השאר באמצעות מסמכים חוקתיים, כללים, והכרעות כמו-משפטיות במעל מיליון תלונות שהיא מקבלת מדי יום פורסם לראשונה ב-15.3.2019 מאמר של הסוציולוג אורי שוורץ, מרצה בכיר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
מיה ולנשטין על דנה בויד, הראשונה שהסבירה איך אנשים משתמשים באמת ברשתות החברתיות המקוונות. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-7.11.2013 דנה בויד (danah boyd, השם כתוב באותיות קטנות במקור) היא אנתרופולוגית של האינטרנט, של תרבות נוער ושל רשתות חברתיות מקוונות. את עבודת הדוקטור שלה היא השלימה ב- School
פורסם לראשונה ב-1.3.2019 הפרק הראשון מהספר החדש של הסוציולוג וחוקר המדיה והטכנולוגיה יובל דרור, קוד סמוי – כל מה שלא רוצים שתדעו ואתם חייבים לדעת על החיים בעידן הדיגיטלי. דרור, הדיקן היוצא של בית הספר לתקשורת במכללה למנהל, מנסה בספרו החדש להציג בצורה שיטתית ונגישה את משמעות החיים בעידן הדיגיטלי. הוא מתאר כיצד שירותים דיגיטליים
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-10.10.2013 אלעד בן אלול על דניאל מילר, "כוכב רוק אנתרופולוגי" – חוקר את המוכר, החדיש וכביכול הנייטרלי והופך אותו לאקזוטי ומרוחק, וחוקר את הרחוק והמוזר כדי להופכו להגיוני ומוכר דניאל מילר (Daniel Miller) הוא סוג של כוכב רוק באנתרופולוגיה הבריטית, או לפחות כך