"> מלחמה – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

אנתרופולוגיה יישומית בזמן מלחמה – ראיון עם ד"ר רוית תלמי כהן

ד"ר רוית תלמי-כהן חוקרת קהילות באתיופיה ובישראל כבר מעל 15 שנים. אם הייתם מספרים לה בתחילת הדרך שב-2024 היא תקדיש חלק גדול מזמנה להבנת חוויתם של פליטים שברחו בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה ונקלעו לעוד מלחמה, היא כנראה הייתה מופתעת. אולם מאז ה-7 לאוקטובר החיים של כולנו השתנו, וכאנתרופולוגית יישומית היא התאימה את שדות וסוגיות המחקר

קרא עוד…

אנתרופולוגיה במוקדי סכסוך – כנס האגודה האנתרופולוגית ה-52

איך עושים אנתרופולוגיה באזורי קונפליקט ומלחמה? כיצד הפרספקטיבה האנתרופולוגית מבינה ומנתחת את המתרחש באזורנו בשמונה החודשים האחרונים? האגודה האנתרופולוגית הישראלית מזמינה לכנס השנתי (ה52 במספר!) שיעסוק באנתרופולוגיה במוקדי סכסוך. הכנס יתקיים ביום חמישי ה20.6.2024 באוניברסיטת בר אילן החל מ09:30 בבוקר. המושבים לאורך הכנס יעסקו בהיבטים שונים של המלחמה, העורף, המרחב הציבורי ותרבות תחת אש בעיני

קרא עוד…

חללים – חדרים וחפצים של חיילים שנהרגו

ומה קורה עם החדר שנשאר? איזו משמעות נושאים החפצים, מה מאפשר החלל – אחרי שהבן או הבת נהרגים במהלך שירותם הצבאי? מיה פוגל כותבת על התזה של אסנת שלו נזרי, אשר חקרה את חוויותיהם של הורים שכולים שבוחרים להשאיר את החדר של הילד שנפל. נזרי עוסקת בשכול, בזיכרון ובחומר, בחלל החדר הריק והשימושים השונים בו

קרא עוד…

יום השואה 2024

ציור התמונה הראשית: Aviad Sajevitch "7 סיבות שבגללן חובה להשוות בין טבח ה-7.10 לבין השואה" (ynet) "שואה שלנו: הלקח שישראל צריכה ללמוד מטבח ה7 באוקטובר" (מקור ראשון) "ה-7 באוקטובר היה שואה?" (הארץ) השנה מציינים את יום השואה הראשון לאחר השביעי לעשירי, ואי אפשר להתעלם מהקו שאנשים רבים לצד ערוצי התקשורת מתחו בין השניים. מצד אחד

קרא עוד…

מהו תפקידם של סוציולוגים ואנתרופולוגים בזמן המלחמה?

פרופ' אורלי בנימין, נשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית בטור מיוחד לבחברת האדם על תפקידם של חוקרים חברתיים בעת משבר: כשמרגרט ת'אצר החלה לרסק את איגודי העובדים באנגליה ולבסס את הסדר הכלכלי-פוליטי שלימים יקרא לו דיוויד הארווי נאוליברליזם, היא קידמה את סיסמת ה- TINA) There Is No Alternative). רבים וטובים באנגליה ובאירופה כולה השתכנעו. לא היתה להם

קרא עוד…

מה אנתרופולוגים יכולים להגיד על המלחמה בעזה? האם בכלל אפשר? האם אפשר לא?

חצי שנה מאז אוקטובר. המציאות בארץ – הטבח, החטופים, הפנויים והפליטים, המלחמה וההפגנות; לצד מספר ההרוגים והנפגעים האדיר בעזה, המצב ההומניטרי המדרדר, עליית האלימות בשטחים ומצוקת הפליטים – מעוררים הרבה רגשות, מתחים וגם שתיקות. קרדיט תמונה ראשית: שתיל סטוק. צלם: יוסי זמיר. גם העולם האקדמאי בישראל ובעולם סוער. חרמות של אגודות אקדמיות, גופים וחוקרים אחרים

קרא עוד…

על אירועים קוליים וקהילות- אזעקות וישראליות

במלחמה האחרונה יצא לכולנו לשמוע אזעקות ולרוץ למקלטים – אבל חשבתם פעם איך החוויה הזו משפיעה על החברה בה אנו חיים? נועה בלוך כותבת על החוויה החושית של שמיעת אזעקה בעקבות מאמרם של (Vannini, Waskul, Gottschalk, and Rambo (2010: (תמונה ראשית מתוך סרטון של כאן | דיגיטל – תאגיד השידור הישראלי) כפי שניתן לראות בצילום

קרא עוד…

דגמי הופעתך – לק ג'ל בזמן מלחמה

ארועי השבעה באוקטובר והמלחמה שעודנה נמשכת הובילו לפעולות הנצחה שונות ומופעים תרבותיים הקשורים בהנצחה – כמו קעקועים או יום האבל האזרחי, עליהם כתבנו בעבר. מיה פוגל כותבת לבחברת האדם על הבעה תרבותית נוספת, המתבצעת על ידי נשים שונות שבוחרות לצייר ולקשט את ציפורני ידיהן במסרים הקשורים במלחמה. הביטוי הויזואלי של הזכרון או המחאה דרך ציורי

קרא עוד…

החברה הישראלית ממשבר למשבר – גליון מיוחד של סוציולוגיה ישראלית

קרדיט לתמונה: Oren Rozen, CC BY-SA 4.0 https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0, via Wikimedia Commons הסוציולוגיה החוקרת את השנה האחרונה משקפת את החברה הישראלית – והייתה זו שנה רצופת משברים. בגליון האחרון שלו, עסק כתב העת סוציולוגיה ישראלית בהפיכה המשטרית ובשבר סביבו התפצל החברה הישראלית. לאחר צאת הגליון, התרחשו אירועי השבעה באוקטובר. עורכי כתב העת, ד״ר טליה שיף, ד״ר

קרא עוד…

"רציתי להיות בצד הנכון של ההיסטוריה" – מסקנות ראשוניות ממחקר על חינוך בזמן מלחמה

אופיר שפר כותבת לבחברת האדם על מחקרה העוסק בחינוך בזמן המלחמה הנוכחית. בתחילת אוקטובר 2023 נעקרו מבתיהם אלפי ילדים ובני נוער מאזור עוטף עזה והנגב המערבי, והועברו לחיים ארעיים במרכזי פינוי ברחבי הארץ. מיד עם היוודע גודל האסון, הגיעו אל מרכזי הפינוי מתנדבים צעירים ועובדי חינוך בלתי פורמלי שבאו לסייע בכל הנדרש באותם הימים. השבועות

קרא עוד…

ספר חדש של דניאלה אריאלי- An Ethnography of Care Work Across Borders

ברכות לדניאלה אריאלי על פרסום ספרה החדש! אריאלי כותבת על ספרה החדש “An Ethnography of Care Work Across Borders” שהתפרסם בהוצאת Routledge, העוסק בעובדי סיעוד מחו"ל (עובדים זרים). אריאלי כותבת על עובדי הסיעוד בראי התקופה הנוכחית, אחר שמאורעות ה7.10 טרפו את חיינו. היא כותבת על סיפורי הגבורה של רבים מהם בשבעה באוקטובר, על הטיפול שהם

קרא עוד…

גסטרו-התנדבות במלחמה בעזה

מיד לאחר השבעה באוקטובר, לנוכח הקשיים ואוזלת היד של מערכות השלטון, רבות ורבים התגייסו לספק את הצורך הבסיסי ביותר של חיילי צה"ל, נפגעי הטבח, המפונים/ות ושל מי שמשתייכים/ות לקבוצות מוחלשות אחרות – אוכל. בפגישה של קבוצת המחקר שלנו – קבוצה של אנתרופולוגים ותלמידי/ות מחקר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון אשר חוקרים אוכל – הסתבר

קרא עוד…

הייתכן שיח מורכב בעולם פשטני? שיטוטיי ברחבי האינטרנט אחרי השבעה באוקטובר

אורלי ניטיס יעקבי כתבה לבחברת האדם על עזיבתה את הרשתות החברתיות בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, ועל המחשבות שנבעו מהעמדה האנתרופולוגית הלא מתוכננת שהצעד הציב אותה בה.

קרא עוד…

לדבר דו-קיום עם קבוצות לא ליברליות- ראיון עם ד"ר אריקה לין וייס

ד"ר אריקה לין וייס היא מרצה בכירה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב וחוקרת דילמות מוסריות בחיי היומיום. עבודותיה המוקדמות עסקו בסרבני מצפון ישראלים ולאחר מכן בתפיסות שונות של "דו קיום" דתי ואתני. בימים אלו וייס מובילה פרויקט מחקר בינלאומי שעוסק בחלופות לשיח והגישה הליברלית כדרך לפרש "דו קיום" במדינות ואזורים שונים, במימון מענק המחקר

קרא עוד…

מחקר חינוכי עכשיו? כן עכשיו – על מחקר בזמן מלחמה

ד"ר אופיר שפר, פוסט דוקטורנטית במכון מופת וראשת החוג לחינוך בלתי פורמלי במכללת קיי, כותבת על הקושי לערוך מחקר חינוכי בעת מלחמה ועל המתח שבין חשיבות התיעוד לבין המצב הארעי וחסר הוודאות בו נמצאים המרואיינים. בפוסט מתארת ד"ר שפר את המאבק הפנימי בין הרצון להניע מחקר על חינוך בחירום לצד הספקות על אודות מקומם והתערבותם של אנשי מחקר באירועים טראומתיים. עם פרוץ המלחמה הקימה צוות חוקרות ופנתה לתנועה הקיבוצית ומועצת תנועות הנוער עם הצעה לשותפות. בימים אלו פועל הצוות לאיסוף ותיעוד חוויותיהם של מאה אנשי חינוך בלתי פורמלי במרכזי הפינוי בהם שוהים עקורים ומפונים מעוטף עזה והנגב המערבי.

קרא עוד…

איפה היינו בשבעה באוקטובר ומה נזכור מזה? – ורד ויניצקי-סרוסי בפודקאסט המעבדה

קרדיט: דניאל חנוך

מאיפה הגיעו הסרטים הצהובים למחאה להחזרת החטופים? מהי ההשפעה של זיכרון הקורונה על ימינו? מדוע מלחמות מסוימות נזכרות יותר וחלק פחות? מה מיקום הנשים בזיכרון? וכיצד תראה האנדרטה של האירועים האחרונים? פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי מהמחלקה לסוציולוגיה אנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית משוחחת עם ויויאנה דייטש במסגרת הפודקאסט "המעבדה" בכאן, לסדרה בת ארבע תוכניות העוסקת בזיכרון הקולקטיבי ובשאלת הזיכרון של מלחמה הנוכחית. 

קרא עוד…

חדר משלה? – על נשים בחמ"לים קדמיים בצה"ל

אופק בירנבאום.

תפקידן של נשים במערך הצבאי במלחמה הנוכחית הפך לבולט כל כך, עד כדי שרבים טוענים ש״תם הדיון על שילוב נשים ביחידות הלוחמות״. חלק מרכזי בדיון תופס תפקידן של נשים בחמ"לים (חדרי המלחמה) השונים, בעיקר בקידמיים שבהם. מחקריה של אילת הראל, פרופ׳ בתכנית לניהול וישוב סכסוכים ובמחלקה לפוליטיקה וממשל בבן גוריון, התמקדו בנשים ששירתו בחדרי מלחמה

קרא עוד…

למה פתאום כולם מתחתנים במלחמה?

מול תמונות המלחמה מעזה, אנו עדים בשבועות האחרונים לתמונות אחרות הזוכות לבולטות רבה: חתונות של חיילים. מה יכול להסביר את החתונות הבהולות והחירומיות הללו? מה פשר ההתענגות הציבורית על "חתונות חרבות ברזל"? ומהו הדבר אשר הופך את התהודה הציבורית שלה זכו החתונות הצבאיות למכשיר חשוב בהנדוס של "תמונת הנצחון" המיוחלת? דנה קפלן (האוניברסיטה הפתוחה) מציעה שלושה

קרא עוד…

הזמן של הפסקת האש

מה הדינמיקה בין מלחמה, חברה וזמן כאשר מדובר ב"סכסוך מתמשך"? איך אפשר להסתכל על הזמן ככוח פעיל ולא כהבניה חברתית? וכיצד המחקרים של האנתרופולוג דון הנדלמן מצביעים על פתיחות הטמונה בהפסקות אש? ניצן רותם מתמקדת באופן שבו הפסקות אש מאפשרות לחשוב על החידה האנתרופולוגית של הזמן ככוח פעיל. רותם מציגה בקצרה את הדיון של האנתרופולוג

קרא עוד…

מה הופך את הקעקועים למדיום הנצחה רלוונטי כל כך בעת הזאת?

בעקבות הטבח הנורא ביישובי עוטף עזה, בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים והקרבות להצלת התושבים, החלו ניצולות וניצולים, חיילות וחיילים, קרובי משפחה, חברות וחברים להנציח את הנרצחים, היקירים, האירועים, הקרבות, הפציעות והטראומה באמצעות קעקועים. ברשתות החברתיות ניתן למצוא עשרות סרטונים ובהם קעקועים שונים עם סמלים לאומיים מעותרים בדם, כיתוב התאריך – 07.10.23, איורים של רקדנים והכיתוב

קרא עוד…

פליטים בארצם (עקורים) בישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל": תמונת מצב ועקרונות ראשוניים​ 

נייר עמדה שחיברו חוקרות ההגירה האנתרופולוגית רוית תלמי-כהן והסוציולוגית סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, עם ניתוח ראשוני על מצב אלפי האנשים שנאלצו לעקור מביתם בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה. תלמי-כהן (הקריה האקדמית אונו – ברכות על המנוי החדש!) וצ'אצ'אשווילי-בולוטין (ראשת המכון להגירה ושילוב חברתי, במרכז האקדמי רופין) משלבות את הספרות המחקרית העדכנית ביותר בתחום, יחד עם נסיונן ומחקריהן

קרא עוד…

שבי ושיבה משבי בארצות הברית ובישראל

האם יש הבדל בין התרבות האמריקאית לתרבות הישראלית בדרכים בהן הן חוות שבויים, את ההיעדרות, ואת משמעויות השיבה? ומה אפשר ללמוד מהבדלים אלו? במאמר שפורסם בכתב העת Critical Military Studies ב-2022, מציגה ד״ר ניצן רותם ניתוח תרבותי של היחס כלפי גלעד שליט הישראלי ובו ברגדל האמריקאי, שהיו כלואים כחמש שנים ושוחררו בעסקת חילופי אסירים, ומשתמשת בו

קרא עוד…

מדינה שלמה בפוסט טראומה? | חלק ב'

כיפת ברזל הייתה סמל החוסן הצבאי של ישראל במשך שנים. היא שימשה לא רק ככלי יירוט צבאי אלא גם כדימוי, סמל מפתח שאצר בתוכו תחושת ביטחון ועמידות. אך בלחמה הנוכחית החוסן הצבאי חווה פגיעה קשה, זה ברור, אבל כיצד השפיעה מתקפת הפתע על חוסנו של העורף? רותם קליגר מראיינת את קרול קדרון וד"ר קרן פרידמן

קרא עוד…

׳מדינה שלמה בפוסט טראומה?  חלק א

מי אמור לאבחן "מדינה שלמה" בפוסט טראומה? האם כל תרבות מפרשת טראומה באופן זהה? והאם נכון לתייג תחת "פוסט טראומה" כל כאב נפשי שאנו חווים כעת? רותם קליגר מראיינת את קרול קדרון וקרן פרידמן-פלג מבט אנתרופולוגי  על המושג ״פוסט טראומה״ והשימושים שלו.  לחלק ב, שעוסק במושג החוסן, ראו כאן.   בוקר יום שבת ה-7.10.23, ד"ר קרן

קרא עוד…

איך חוזרים ממלחמה שלא נגמרת?

ניצן רותם על הזמן והמרחב של הקונפליקט המתמשך ב"שיח לוחמים צוק איתן" דומה שציבורים רחבים בחברה הישראלית התרגלו לסבבי הלחימה בעזה ואינם מוטרדים במיוחד מדיווחים על מתקפות במסגרת המב"ם, אותה מערכה שבין המלחמות. אבל מה באשר לחיילים? כיצד הם תופסים את השיבה ממלחמה כאשר הקונפליקט שבמסגרתו הם לחמו טרם הסתיים? התרבות הישראלית מבררת את השאלות

קרא עוד…