ד"ר אופיר שפר כותבת ל"בחברת האדם" על התופעה של "עונת הנדידה" במרחב הכפרי, מציאות שבה יישובים בוחרים להחליף את תנועת הנוער ביישוב באחרת. דרך התבוננות סוציולוגית רפלקסיבית בשדה החינוך הבלתי פורמלי, הפוסט מתחקה אחר התהליך המורכב שעובר על השדה כולו: מעבר מהסדרים אידיאולוגיים קשיחים לדינמיקה שבה קהילות ויישובים נדרשים לבחור מחדש את השותף החינוכי. מעבר
ד"ר אופיר שפר, פוסט דוקטורנטית במכון מופת וראשת החוג לחינוך בלתי פורמלי במכללת קיי, כותבת על הקושי לערוך מחקר חינוכי בעת מלחמה ועל המתח שבין חשיבות התיעוד לבין המצב הארעי וחסר הוודאות בו נמצאים המרואיינים. בפוסט מתארת ד"ר שפר את המאבק הפנימי בין הרצון להניע מחקר על חינוך בחירום לצד הספקות על אודות מקומם והתערבותם של אנשי מחקר באירועים טראומתיים. עם פרוץ המלחמה הקימה צוות חוקרות ופנתה לתנועה הקיבוצית ומועצת תנועות הנוער עם הצעה לשותפות. בימים אלו פועל הצוות לאיסוף ותיעוד חוויותיהם של מאה אנשי חינוך בלתי פורמלי במרכזי הפינוי בהם שוהים עקורים ומפונים מעוטף עזה והנגב המערבי.