"> טקסים – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

נצרות, מסיון וסין – ספר חדש לגדעון אלעזר

מדוע נוצר פער בין הרטוריקה הרשמית של המדינה האוסרת כל פעילות מסיונרית זרה והמצב בפועל בו אלפי מיסיונרים חיים ופועלים בסין? שאלה זו עומדת בבסיסו של ספרו החדש של גדעון אלעזר: "Christian Missionaries, Ethnicity and State Control in Globalized Yunnan". טענתו המרכזית של הספר היא כי בנסיבות של עידן הרפורמות, נוצרה התאמה מסוימת בין "פרויקט התירבות" הקומוניסטי והנוצרי, פרויקטים שעד כה נתפסו כמנוגדים זה לזה והביאו לכך שהשלטונות ביונאן מתייחסים לתופעה המיסיונרית בסובלנות יחסית. התאמה זו נוגעת לנושאים כמו תרבות וזהות אתנית, כלכלה ושוק חופשי והיחס לבעיות החברתיות הרבות של מחוז יונאן של העידן הגלובלי ופירוקה של מדינת הרווחה. טענתו היא שבתחומים אלה משחקים המיסיונרים תפקיד משמעותי בקידום שילובם של המיעוטים במערכת הסינית.

קרא עוד…

המסע המורכב של נשים מתגיירות בתנועה הרפורמית בישראל: התנגדות, שייכות והכרה

בחג השבועות מספרים את סיפורה של רות הגיורת הראשונה, דרך נרטיב הצטרפותה לקולקטיב שהלך והתגבש לעם היהודי. בהקשר הזה ודווקא בשבועות, מתבקש לעיין בגיור בימינו ממגוון פרספקטיבות. נתמקד בזווית של נשים מהגרות שעברו גיור באמצעות התנועה הרפורמית בישראל.

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Politics and Religion Journal ד"ר עינת ליבל-הס (אוניברסיטת בר-אילן ומהאקדמית רמת-גן) וד"ר אלעזר בן לולו (אוניברסיטת אריאל) מציעים ניתוח אתנוגרפי של חוויותיהן המורכבות של נשים שעברו גיור רפורמי בישראל. המאמר, שכותרתו "האם אתן אחיותינו? התנגדות, שייכות והכרה בקרב נשים ישראליות מתגיירות בתנועה הרפורמית", מציג בחינה מעמיקה של הממדים הפוליטיים, המגדריים והרוחניים של ההמרה הדתית, תוך התמקדות בנשים שהיגרו מברית המועצות לשעבר ומהפיליפינים.

קרא עוד…

העיר שנוגעת בלב – על סינדרום ירושלים

לכבוד יום ירושלים צליל טורם, סטודנטית לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית כותבת לבחברת האדם על סינדרום ירושלים ועל הדרך שבה תרבות וסוכני תרבות כמו מדריכי טיולים משפיעים על תפיסת התופעה.

קרא עוד…

על עצים ורוחות – ספר חדש ליובל רוטמן

ברכות ליובל רוטמן (החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב) על ספרו החדש ״עצים ורוחות: מסע אל מיאנמר״. זהו סיפור קורותיו של מסע הרפתקני אל עולם קסום, עלום ובלתי מובן. עולם שבו הטבע חי ובעל נפש, לרבות עצים. מדענים אולי יפקפקו בעצם השאלה אם לעצים יש נפש, נשמה או רוח, אבל יש תרבויות שמתייחסות

קרא עוד…

קומיניטס בשבת האור

עדי מרר, סטודנטית לתואר שני במדעי הדתות והאנתרופולוגיה שעובדת בימים אלה על התואר שלה בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ ברוריה ביטון-אשקלוני, כותבת לבחברת האדם על "שבת האור"- אירוע הפסחא של הכנסיות המזרחיות ועל תחושותיה כמשתתפת בטקס.

קרא עוד…

"שרקרק קשת בענן" – ספר חדש לרז שרבליס

רז שרבליס כותב על טיול תרמילאים לפפואה ניו גיני שהתגלה כתחילתו של מסע מרתק אל מחוזות הנפש, שנמשך כבר 36 שנים והוביל לכתיבת הספר. בספר משלובים אלמנטים אוטוביוגרפים ממסעותיו בפפואה ניו גיני לצד מפגשים דמיוניים עם אנתרופולוגים אגדיים שעשו את עבודת השדה שלהם באותו האזור.

קרא עוד…

מודרניות נזילה

פוסט חדש לפינת סמלי מפתח! והפכם רותם קליגר חליוא כותבת על המושג "מודרניות נזילה" שטבע הסוציולוג הפולני-יהודי זיגמונט באומן. במקום לדבר על תקופה חדשה לגמרי, כמו חוקרים אחרים שמשתמשים במושג – "העידן הפוסט מודרני", באומן העדיף לחלק את המודרניות לשתי תתי תקופות: "מודרניות מוצקה", ואחריה "מודרניות נזילה" המאופיינת בתהליך של התפכחות מאשליות בתוך העידן המודרני. 

קרא עוד…

סיכום 2023 – בחירת העורכות והעורכים

לכבוד סיום שנת 2023 בחרנו, צוות בחברת האדם, את עשרת הכתבות שהכי אהבנו השנה. אנחנו מזמינים אתכם לחזור אליהם, אולי בתוך השנה הלא פשוטה הזו דווקא את הכתבה הזו פספסתם…

קרא עוד…

טרף, אבל בטוח

איך יציאה למסעדה סינית בחג המולד הפכה למסורת יהודית אמריקנית? לכבוד חג המולד, צולל שלמה גוזמן-כרמלי למסורת ותיקה של יהודי ארה״ב – יציאה למסעדה סינית בחג המולד. דרך מאמר אנתרופולוגי מ-1992 מציג גוזמן-כרמלי את מקורות המנהג, ופורס את הקשרים בין הגירה, יצירת תרבות, שילוב אינטרסים ואנתרופולוגיה של אוכל. במאמר ותיק מ-1992 שכיכב במשך שנים בקורסים

קרא עוד…

חתונה וטקסי מעבר

"אז למה בכית כל כך הרבה?", חברה שאלה אותי כשסיפרתי לה איך ברז הדמעות נפתח עם הצעד הראשון לכיוון החופה.  עצרתי כדי לחשוב. למה באמת?  הרי בן זוגי ואני יחד כבר 9 שנים, גרים ביחד כבר 5 שנים והחלפת הטבעות הזו לא תשנה חצי דבר באורח החיים שלנו. אפילו הטקס שבחרנו לערוך לא יוכר באופן

קרא עוד…

קומיוניטס ועיד אל אדחא

Photo by Izuddin Helmi Adnan on Unsplash

היום מתחילות חגיגות עיד אל אדחא (חג הקורבן) שמהוות רגע שיא בתקופת החג' (מסורת מוסלמית של עליה לרגל למכה). בעוד בחדשות בישראל אנחנו נשמע בעיקר על חסרונות החג' כמו זיהום אוויר עקב שריפת הבשר המוקרב כמנחה לאלוהים, אנתרופולוגים רבים כמו זקי סריטופרק (אוניברסיטת ג'ון קרול באוהיו) תיארו את העליה לרגל כמסורת שיוצרת תחושה עמוקה של

קרא עוד…

פרס מפעל חיים של האגודה האנתרופולוגית הישראלית יוענק לניסן רובין

ברכות חמות לפרופ' אמריטוס ניסן רובין על קבלת פרס מפעל חיים לשנת תשפ"ג של האגודה האנתרופולוגית הישראלית. הפרס יוענק לו במסגרת מושב מיוחד בכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית שיתקיים ב-12 ביוני 2023 במרכז האקדמי פרס ברחובות!  פרופ' אמריטוס ניסן רובין מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן הוא חוקר בעל שם עולמי בתחום חקר האנתרופולוגיה והסוציולוגיה של

קרא עוד…

למה בת מצווש ולמה לא בר מצווש? חניכה, מגדר וראווה בתרבויות יהודיות

מדוע חוגגים בר ובת מצווה היום? האם אלו עדיין טקסי חניכה ואם כן – חניכה לְמה בדיוק? אם הטקסים מציינים "זהות יהודית", איזו מין זהות זו? מה תפקידה של תרבות הצריכה בכינון תחושת ההשתייכות היהודית בימינו? ואם אמנם זו מְסיבה בלבד ולטקס החניכה אין כל משמעות, מדוע מוקדשים למסיבה זו משאבים כה רבים בתרבויות יהודיות

קרא עוד…

על הילולת הבבא סאלי

היום, ד' בשבט, התקיימה כמידי שנה בשנה הילולת ר' ישראל אבוחצירא – הבבא סאלי (1984-1889). וזו הזדמנות לחזור למחקריו של פרופ' אמריטוס יורם בילו (האוניברסיטה העברית) על פולחן המקומות הקדושים. יהונתן הרשברג, דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון כותב על כך בהקשר להילולה ולבבא סאלי עצמו, על בסיס מחקריו של יורם בילו. הבבא סאלי נודע בשל פעילותו

קרא עוד…

איך ממציאים תרבות? מבנים וסימטריה בחיי הטקס היהודי

כיצד מבנים וסימטריה באים לידי ביטוי בטקסים ובמנהגים יהודים? מדוע בניסיון התרבותי להתרחק מן הטבע, אנחנו דווקא מחקים אותו?  במאמר שפורסם ב Journal of Modern Jewish Studies בוחנים שלמה גוזמן-כרמלי ושמעון (סם) קופר את הנטייה לסימטריה הקיימת בהלכה ובמנהג היהודי. גוזמן-כרמלי וקופר (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן)  מתארים כיצד פועל הדקדוק התרבותי היהודי ומראים כיצד

קרא עוד…

ממהפכה פמיניסטית לחגיגה תאגידית – על מיתוסים לבנים (ומולבנים) בטקסי חג השבועות

נמרוד לוז מנסה להבין איך נוצר הקשר בין מוצרי חלב לשבועות ויוצא למסע קצר בשינויים שהתחוללו בחברה הישראלית שמתחיל בנשות רפת פמינסטיות בקיבוצים ונגמר בתאגיד סיני גדול. אנתרופולוגיה קצרה על חלב וישראליות שודר לראשונה בתכונית שלושה שיודעים (שעה וארבעים וארבע (1:44) באחד מהאתרים האינטרנטיים הרבים העוסקים בשאלות ותשובות הלכתיות הועלתה השאלה הבאה לקראת חג השבועות:

קרא עוד…

התגובה היהודית הרפורמית האמריקאית למשבר האיידס

מאמר חדש של האנתרופולוג אלעזר בן לולו, פורסם בכתב העת –Journal of Modern Jewish Studies ומהווה ניתוח היסטורי-אנתרופולוגי ומראה את התגובה ל-HIV בקרב קהילות הרפורמיות בארצות הברית. בן לולו מראה כיצד הקהילה הרפורמית יצרה מערך שלם טקסים וטקסטים המאפשרים שילוב של חולי איידס בקהילה ויצירת מרחב דתי מכיל, תומך ומאפשר. במאמר Who Will Say Kaddish

קרא עוד…

לדבר על הדיבור על המימונה – אנדרה לוי

בשנים האחרונות חוקר האנתרופולוג אנדרה לוי (בן גוריון) את חג המימונה, ומיקומה בתרבות במרקו ובישראל. טקסט זה מבוסס על מאמר שעתיד להתפרסם בכתב העת  Anthropological Quarterly אחד המאפיינים הבולטים של המימונה בישראל הוא הדרישה במפגיע להסבירה.  על-פי רוב, הדרישה הזו מושמעת "מלמטה" (מה זה החג הזה? מה המקור שלו?) ולעיתים גם מצד האליטה (עיתונות, טלוויזיה

קרא עוד…

שלמה דשן – ישראלים חילונים בליל הפסח: צלה של משפחתיות על סמלים דתיים

מאמר של שלמה דשן, אשר נפטר לאחרונה, בוחן את האופנים שבהן ישראלים חילונים חוגגים את חג הפסח, אחד המנהגים היהודים שרוב האכלוסיה בישראל מציינת. לפי דשן, היסוד המשפחתי־נשי בולט בסדר החילוני, וכי הדבקות בטקסט המסורתי מעוררת קשיים ואי־נוחות לחוגגים, אשר משנים חלקים מן הטקסט המסורתי ויוצקים תוכן חדש, שיש בו נעימות אירוניות וחילון. האנתרופולוג שלמה

קרא עוד…

סטוריטלינג לט"ו בשבט

האם ט"ו בשבט, כחג שהסיפור שלו עבר תהפוכות והתאים את עצמו לרוח הזמן, יכול לספר כיום את הסיפור של הסביבה? את הסיפור של שינוי האקלים? שחר שלוח סוקרת את הסיפורים המשתנים של ט"ו בשבט לאורך השנים – מחג זניח יחסית ביהדות, דרך הפיכתו לאחד החגים המרכזים של הציונות ועד, אולי, לחג של הסביבה אחד מהיבטיו

קרא עוד…

דון הנדלמן: טקסים, משחקים, בירוקרטיה וניתוח מחדש של אתנוגרפיות

פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-21.3.2019 מתן שפירא על דון הנדלמן – טקסים, משחקים, בירוקרטיה וניתוח מחדש של אתנוגרפיות פרופסור דון הנדלמן הוא מחשובי האנתרופולוגים שפעלו ועדיין פועלים בישראל, כמו גם אחד הפוריים שבהם. יליד קנדה, פרופ' הנדלמן סיים בראשית שנות השישים את שני התארים הראשונים באוניברסיטת מקגיל

קרא עוד…

המנגל כריטואל לאומי

פורסם לראשונה ב-10.5.2019 מאמר של חזקי שוהם, מרצה בכיר בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בבר אילן, פורסם בכתב העת American Journal of Cultural Sociology. במאמר, The Israel BBQ as national ritual, מנתח שוהם את משמעות המנגל כאייקון של ישראליות וכתוצר של "לאומיות לא רשמית". שוהם מראה את מרכזיותו של המנגל ביום העצמאות כנורמה מחייבת. כמו השאלה

קרא עוד…

אלירן ארזי על חלומות, טקסים והמעבר לעולם הבא בקרב אנשי הוואג'ו שקולומביה

פורסם לראשונה ב-6.12.2019 אלירן ארזי, דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית אשר חוקר את תפיסות הכוח והמקום בקרב קבוצה ילידית באמזונס הקולומביאני, נשא הרצאה לפני הקרנת הסרט לאפו (Lapü) בפסטיבל הסרטים האנתרופולוגי השמיני שהתקיים בנובמבר 2019 בירושלים. בהרצאתו מתאר ארזי את הקוסמולוגיה של אנשי הוואג'ו המופיעים בסרט ובעיקר את טקסי הקבורה וההכנה למוות. אומנם ארזי מדבר על

קרא עוד…