כיצד נראית למידה כאשר אין כיתה, אין שולחנות, והמורה אינה ממהרת לתת תשובות? בפוסט חדש במדור "שיעור חברה" של קהילת אנתרופולוגיה של החינוך מציגים גידי טל, גדעון דישון ודנה ודר-וייס את מאמרם שפורסם בכתב העת "גילוי דעת" על ימי יער בבתי ספר יסודיים בישראל. באמצעות מחקר אתנוגרפי שכלל תצפיות ב־11 בתי ספר ברחבי הארץ הם
טליה טרזה אסן (פוסט-דוקטורנטית בתוכנית עמיתי מרטין בובר, האוניברסיטה העברית), גל לוי (חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה, למדעי המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה) ומחמד מסאלחה (חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה, למדעי המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה) כותבים לבחברת האדם על מאמרם החדש שבחן את פעילותם הפוליטית של בני ובנות נוער במחאה נגד רפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית בשנת 2023: צילום תמונה
מה בין חינוך לאנתרופולוגיה? בפינה החדשה "שיעור חברה: יומנה של קהילת האנתרופולוגיה של החינוך" נבחן את הסוגיות העולות במרחב המשותף בין שני התחומים. אנתרופולוגיה של החינוך עוסקת במגוון רחב של מחקרים הבוחנים את יחסי הגומלין בין תרבות לבין חינוך פורמלי ובלתי־פורמלי, בקרב ילדים ומבוגרים. בפוסט הראשון בסדרה שוחחה נעם שר שלום, רכזת קהילת אנתרופולוגיה של
בתהליכי קבלת ההחלטות שמתקיימים בימים אלה לגבי החזרה לבית הספר בולטת בהיעדרה המומחיות הפדגוגית שראוי היה שתעמוד בבסיס הגדרת דרכי הפעולה המתאימות להפעלתה המחודשת של מערכת החינוך. הדס נצר דגן מציגה את הרלוונטיות של הפרספקטיבה האנתרופולוגית לבחינת המשמעויות הפדגוגיות הקשורות בדרכי הפעולה המשמשות לניהול היומיום של הילדים במציאות של שגרת הקורונה. בוויכוח שמתנהל בימים אלה