אמתי מינצר כותב לבחברת האדם על פרויקט התוכן "אלוהים לובשת פראדה", שהקים עם שותפתו לעשייה תמר יחיא. מרעיון שנזרק לאויר בתוכנית קיץ בניו-יורק, התגלגל הפרויקט וכיום מתפקד כפודקאסט של השניים לצד עמוד תוכן באינסטגרם, ודרך תיאוריות חברתיות, קוויריות ופמינסטיות השניים מעניקים פרשנות מחודשת לתופעות חברתיות, לאירועים אקטואליים ולפרשות השבוע היהודיות. "אלוהים לובשת פראדה" הוא פרויקט
רותם קליגר-חליוא בפינה "סמלי מפתח" כותבת על אתנוצנטריות ומסבירה איך זה קשור לשיפוטיות, טבח באוסטרליה, חרדים ועל הדרך שבה חוקרים וחוקרות צריכים לפעול היום.
אורלי ניטיס יעקבי כתבה לבחברת האדם על עזיבתה את הרשתות החברתיות בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, ועל המחשבות שנבעו מהעמדה האנתרופולוגית הלא מתוכננת שהצעד הציב אותה בה.
מוסדות אקדמאים רבים הסגל אקדמי בכיר מתווה את דרכה ומחזיק בתפקידי ההובלה והניהול. אבל איך אפשר לאזן בין מקצועיות הניהול המתחייב בארגון מורכב שכזה לבין המסורת האקדמית של משילוּת קולגיאלית? במאמר שפורסם ב ״Revitalizing Collegiality״, כחלק מסדרת מאמרים בנושא, בוחנות ד״ר רווית מזרחי-שטלמן ופרופ׳ גילי דרורי מיהו ׳הקולגה׳ בתפיסות הניהול החדש באקדמיה, דרך התמקדות בשתי
בין התאריכים 13-15 בפברואר 2024 יתקיים בסינמטק ירושלים הפסטיבל האנתרופולוגי ה-12, תוצר של שיתוף פעולה מתמשך בין סינמטק ירושלים והמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של האוניברסיטה העברית, במהלכו יוקרנו חמישה-עשר סרטים מברזיל, נפאל, סין, ארגנטינה, קוריאה פינלנד ועוד. הפסטיבל מציע לקהל היכרות עם סרטים דוקומנטריים בעלי אוריינטציה אתנוגרפית. סרטים אלה, מתארים בכלים קולנועיים את המורכבויות של חיי
No matter what form of wedding you're planning, there are certain rules and traditions that you have to following. Vietnamese marriages are no different. In fact, they are one of the few cultures where you can propose to your upcoming partner. The la bridge charity is a plan ceremony that happens before the actual marriage
The European states, consisting of Lithuania, Estonia and Latvia have a lot of fun and particular bride traditions https://www.verywellmind.com/why-you-may-have-trust-issues-and-how-to-overcome-them-5215390. In the past, getting married was a laborious endeavor that involved finding a bride and making arrangements for a marriage with a community matchmaking. The couple finally had a meeting and gathering that could last for
ריקי ענתבי כתבה לבחברת האדם על עבודת התזה שלה, העוסקת במלקטי ומגדלי פטריות וביחסים בין הפטריות לבין בני האדם. את העבודה היא כתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, בהנחיית לירון שני: ״ביום שישי אחד בחודש פברואר, 2022, יצאתי מביתי בירושלים אל תחילת המסע שלי בשדה המחקר. הנסיעה ארכה כ-45 דקות עד ליער בן שמן, מקום פופולרי
בתחילת החודש יצא לאור הספר "חכמה לשלמה: מבטים אנתרופולוגיים על תמורות בתרבות בישראל – מבחר מאמרים". גדי ניסים, אשר לקח חלק בעריכת הספר, מספר על הכתוב בו ועל תהליך עריכתו. הספר כולל שישה עשר מאמרים מאת שלמה דשן ז"ל, מקובצים בחמישה שערים שכל אחד מהם מתמקד בנושא אחר ביצירתו. בפתח הספר שתי הקדמות כלליות –
טל ניצן כותבת על השחקנית גליניס ג'ונס שהלכה לעולמה החודש ואיך השיר ששרה בסרט "מרי פופינס" מצד אחד משקף את השמרנות של וולט דיסני ומצד שני מלמד אותנו על ממדיה המהפכניים של התנועה הספרג'טית.
ד"ר אריקה לין וייס היא מרצה בכירה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב וחוקרת דילמות מוסריות בחיי היומיום. עבודותיה המוקדמות עסקו בסרבני מצפון ישראלים ולאחר מכן בתפיסות שונות של "דו קיום" דתי ואתני. בימים אלו וייס מובילה פרויקט מחקר בינלאומי שעוסק בחלופות לשיח והגישה הליברלית כדרך לפרש "דו קיום" במדינות ואזורים שונים, במימון מענק המחקר
כיצד מטפלים דתיים שעובדים עם הומוסקסואלים דתיים בוחרים להתמודד עם התשוקות, הנטיות, התנהגויות וזהות הומוסקסואלית? מאמרם של עינת בר דרור ויהודה גודמן (האוניברסיטה העברית) שפורסם לאחרונה בכתב העת Culture, Medicine, and Psychiatry בוחן כיצד מטפלים יהודים דתיים בישראל שעובדים עם הומוסקסואלים דתיים מתמודדים עם שאלות מוסריות שעולות בעבודתם. יחד עם מטופליהם, המטפלים מחוייבים לאיסורים ההלכתיים
רינה נאמן סוקרת את ספרו החדש של משה שוקד, חתן אות מפעל החיים של האגודה האנתרופולוגית ומראשוני האנתרופולוגים בישראל. ספרו של שוקד, תמונות מפסיפס אתנוגרפי: מפגשים, חוויות ותובנות, פורס רטרוספקטיבה של פעילותו בשלושה הקשרים מרכזיים בחייו: כאזרח ישראלי, כאקדמאי וכאנתרופולוג. נאמן (האקדמית תל אביב-יפו) מתארת את פרקי הספר השונים ומדגישה את מבטו החוזר של שוקד
בלב המחקר האנתרופולוגי ישנם אנשים. מה הם חושבים? כיצד הם מבינים ומפרשים את המציאות? מהם מבני העומק של תרבות מסוימת? המענה על השאלות הללו הוא לעולם האתגר החמקמק של האנתרופולוג הבא מן החוץ, המבקש לעשות שני תהליכים במקביל – להיטמע ולהתחבר לבני התרבות, לחיות איתם על-מנת להבין את נקודת מבטם על העולם, לצד המבט החוקר
איך אנשים שמבצעים פעולה שהתוצאות שלה שנויות במחלוקות מצליחים לשמר את הערך העצמי המוסרי שלהם? במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Social Problems, בוחנת נטע כהנא (האוניברסיטה העברית) את השאלה הזאת דרך התמקדות במקרה האמפירי של תיירות התנדבותית, שהיא שילוב של פעולות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ושימור אקולוגי במהלך חופשה. אך גם פרקטיקה הזוכה לביקורות רבות. כהנא
ברכות לאנתרופולוג איתן וילף על ספרו החדש! ספרו של וילף, The Inspiration Machine-Computational Creativity in Poetry and Jazz שיצא בהוצאת the university of chicago press, מבוסס על עבודת שדה, שביצע וילף עם מדעני מחשב ואמנים בארה"ב, שמפתחים ועושים שימוש בטכנולוגיות ממוחשבות יוצרות-אמנות בשני תחומים: מוסיקת הג'אז ושירה (poetry). וילף, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, בוחן
אחרי כמה שבועות של הפסקה, אנחנו חוזרים עם פרויקט "סמלי מפתח" שמנגיש מושגים חשובים מהשיח האנתרופולוגי. והפעם – רותם קליגר-חליוא ושלמה גוזמן-כרמלי כותבים על "השערת ספיר וורף": לכולנו ברור שבשפה טמון כוח רב, מה שמוביל כמובן לשאלה – מה קדם למה? השפה למציאות התרבותית או המציאות התרבותית לשפה? האם השפה היא זו שיוצרת ומעצבת את
ד"ר אופיר שפר, פוסט דוקטורנטית במכון מופת וראשת החוג לחינוך בלתי פורמלי במכללת קיי, כותבת על הקושי לערוך מחקר חינוכי בעת מלחמה ועל המתח שבין חשיבות התיעוד לבין המצב הארעי וחסר הוודאות בו נמצאים המרואיינים. בפוסט מתארת ד"ר שפר את המאבק הפנימי בין הרצון להניע מחקר על חינוך בחירום לצד הספקות על אודות מקומם והתערבותם של אנשי מחקר באירועים טראומתיים. עם פרוץ המלחמה הקימה צוות חוקרות ופנתה לתנועה הקיבוצית ומועצת תנועות הנוער עם הצעה לשותפות. בימים אלו פועל הצוות לאיסוף ותיעוד חוויותיהם של מאה אנשי חינוך בלתי פורמלי במרכזי הפינוי בהם שוהים עקורים ומפונים מעוטף עזה והנגב המערבי.
מה חדש בשיח החדש על מגדר וצבא בישראל, אם בכלל, אחרי ה-7 באוקטובר? מאמרון חדש של עדנה לומסקי־פדר (האוניברסיטה העברית) ואורנה ששון-לוי (אוניברסיות בר אילן), אשר פורסם במסגרת גליון מיוחד של ״קריאות ישראליות״, מנסה לנתח את השיח החדש, להבין למה הוא נוצר וגם, האם הוא יחזיק לאורך זמן? ״שתינו חוקרות מגדר וצבא שנים ארוכות, ואנחנו
מה תיירים ומקומיים אוכלים ביוון ומה הקשר בין צ'יפס ללאומיות? פוסט נוסף בפינתנו "מאסטר לאנרתופולוגיה" – מדור עבודת התזה של בחברת האדם והפעם עבודתה של מיכל רוזניס על לאומיות יוונית במסעדות תיירים בנאפפליו, יוון. רוזניס כתבה את עבודת במסגרת לימודי תואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת בן גוריון בהנחיית פרופ' ניר אביאלי ודר' רפי גרוסגליק. רוזניס מתמקדת בשלושה מאכלים ששבו ועלו על השולחנות ודרכם בוחנת ומנתחת סוגיות של זהות לאומית יוונית.