השערת "ספיר וורף"
אחרי כמה שבועות של הפסקה, אנחנו חוזרים עם פרויקט "סמלי מפתח" שמנגיש מושגים חשובים מהשיח האנתרופולוגי. והפעם – רותם קליגר-חליוא ושלמה גוזמן-כרמלי כותבים על "השערת ספיר וורף":
- באיזה שפה אתם חושבים? הרי אנחנו זקוקים לשפה כדי לחשוב. בעברית? בשפה אחרת? איך זה משפיע על האופן בו אתם תופסים את העולם?
- מה מרגישה נערה שיושבת מול מבחן במתמטיקה שמנוסח בלשון זכר וכיצד זה משפיע על הישיגיה?
- מדוע אנשים שונים מתארים את אותה הקבוצה כ"פליטים", "מסתננים" או "מהגרי עבודה"?
לכולנו ברור שבשפה טמון כוח רב, מה שמוביל כמובן לשאלה – מה קדם למה? השפה למציאות התרבותית או המציאות התרבותית לשפה? האם השפה היא זו שיוצרת ומעצבת את המציאות או להפך?
"השערת ספיר וורף" ניסחה תשובה מסוימת לשאלה הזאת. החוקרים אדוארד ספיר ובנג'מין לי וורף סברו שהשפה היא שמבנה ומעצבת את תפיסת המציאות. הם האמינו באופן די רדיקלי שהחוויה האנושית תלויה באוצר המילים של שפה מסוימת.
כך למשל, אם בעברית המדוברת יש שמות לגוונים השונים של הצבע הכחול (תכלת, טורקיז, רויאל ועוד), אז לדוברי השפה תהיה יכולת להבחין ביניהם בדקדקנות. לעומת זאת אם בשפה אחרת יש אוצר מילים פחות עשיר לתיאור הצבעים, דובריה יוכלו רק להבדיל בין כחול לאדום ויתעלמו מקיומם של ניואנסים בין גוונים.
לאורך השנים "השערת ספיר וורף" ספגה ביקורות קשות. כך למשל, ישנן הוכחות שאנשים בכל התרבויות רואים צבעים שונים גם אם אין בשפתם שמות לכל גוון וגוון. חוקרים מדיסציפלינות שונות טענו שוורף וספיר הפריזו בחשיבות השפה על עיצוב התפיסה והחוויה האנושית, אולם הם הותרי בכתביהם רעיונות מכוננים שמסייעים לנו לחשוב ולדבר על השפעת השפה על המציאות שלנו. ספיר היה אחד משותפיו למחקר של פרנץ בועז, בהתאמה ההשערה מתכתבת עם החשיבה הבועזינית על יחסיות תרבותית ואף לוקחת אותה למקום קיצוני לפיו שינויים במבנה השפות שלנו גורמים לנו לתפוס את העולם בצורה שונה לחלוטין.
עם השנים התעוררו ויכוחים רבים סביב ההשערה הזו, נוצרו לה גרסאות שונות (וקיצוניות פחות), וכיום ישנה הסכמה רחבה כי השפה והתרבות מתפתחות במקביל, וניתן ללמוד ולגלות תובנות על האחת בעזרת השניה. למשל, השפה משמשת עדות למאבקים בין קבוצות דרך שימוש בטרמינולוגיות שונות (מתיישבים לעומת מתנחלים, גירוש לעומת פינוי וכו').
השפה היא גם מדיום דרכו ניתן לחולל שינויים ואף להתנגד לנורמות חברתיות ותרבותיות. כך למשל מטיילים ותיירים נתקלים לעיתים במקומיים שמתעקשים לדבר אך ורק בשפה המקומית אף על פי שהם יודעים היטב אנגלית או ספרדית, משום שאלו נחשבות לשפות שמזכירות את שנות הכיבוש הקולוניאלי.
על אף הביקורת, "השערת ספיר וורף" הפכה לסמל מפתח בלימודי האנתרופולוגיה, כי היא עוזרת לנו לזכור ששפות הן מערכות הסמלים המורכבות מכולן, מערכות סמליות שאנחנו חושבים בעזרתן, ובנוסף היא מסייעת לנו בהבנת מלאכת התרגום התרבותי.