במאמר שכותרתו "גופים פרדוקסליים: משא ומתן על תיקון ביו רפואי, אחריות, וטיפול במרפאה לניתוחי קיצור קיבה" שהתפרסם לאחרונה בכתב העת BioSocieties, הילה נחושתן ויהודה גודמן מציגים אתנוגרפיה שמנתחת את הסתירות הפנימיות, המתחים והפרדוקסים שמלווים ניתוחים בריאטריים בישראל, ובמקומות אחרים (המאמר בגישה חופשית). . כתב העת BioSocieties עוסק בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הגוף ובדגש על רפואה. המאמרים
שלמה גוזמן כרמלי, חבר צוות בחברת האדם וסגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן כותב על מורו וחברו, שמעון קופר, מדור המייסדים של האנתרופולוגיה בישראל שהלך לעולמו ביום שבת (24/08/24). שמעון או סם כפי שקראו לו חלק מחבריו, או ד"ר קופר כפי שאני קראתי לו שנים רבות, הרגל שנגמלתי ממנו מבחינתי רק לפני רגע, היה אנתרופולוג
בישראל יש כחצי מיליון עוברים וביציות ששמורים בהקפאה בין 20 ל-30 שנה במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. אבל מה עושים עם אותם עוברים? אביעד רז, מאוניברסיטת בן גוריון כותב לבחברת האדם על הדילמות והקשיים איתם מתמודדים זוגות רבים שעוברים טיפולי הפרייה חוץ גופית וצריכים להחליט מה לעשות עם העוברים העודפים שלהם.
מחפשים ספר או סרט טוב ליום כיפור? רוצים לדעת איזה קלאסיקות אנתרופולוגיות הן נגישות לקריאה או לצפיה? ריכזנו עבורכם 14 המלצות חובה לכל מי שמתעניין באנתרופולוגיה.
ברכות חמות לד״ר אגט קראוס (אוניברסיטת בן גוריון) על אישור עבודת הדוקטורט "ביוגרפיה של שדה מפציע: רפואה מותאמת אישית בישראל" בהנחיית פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' דני פילק וד"ר ענת לייבלר.
עבודתה של קראוס עוסקת בתהליכי ההבנייה של שדה הרפואה המותאמת אישית בארצות הברית ובישראל, כשדה ידע מדעי חדש. היא שואלת למשל, מה קורה כאשר המדינה מזניחה את קידום ופיתוח החברות הביו-טכנולוגיות, ואת מקומה כמכתיבת מדיניות תופסים גופים פילנתרופיים וקופות החולים?
לפי העמדה הרפואית כיום, אבחון של הפרעת קשב וריכוז בגיל מבוגר נתפס, כאבחון שנעשה "מאוחר" מדי. מאמרם של ליאור טל ויהודה גודמן, אשר פורסם בכתב העת Culture, Medicine, and Psychiatry מציג מציאות מורכבת יותר. בעזרת ראיונות עומק עם כאלו שהובחנו בגיל מבוגר, טל וגודמן מראים את השוליות המתמשכת של המאובחנים מאוחר, וטענים שיש חשיבות להתייחסות
הסוציולוגיות הרפואיות לימור מעודד דנון וליאור שחר מביטות מעבר לנתונים הסטטיסים של מגפת הקורונה וטוענות שצריך לתת מקום וחשיבות לחוויות האישיות של חולי הקורונה על מנת להבין טוב יותר את המגפה והשפעותיה הידע הביו-רפואי על נגיף הקורונה- Covid-19 משתנה תמידית ובקצב מסחרר. הפרסומים בכתבי העת המדעיים על מאפייני הנגיף, דרכי אבחון וטיפול בתסמיניו השונים, אשר
מאמר חדש של האנתרופולוג אלעזר בן לולו, פורסם בכתב העת –Journal of Modern Jewish Studies ומהווה ניתוח היסטורי-אנתרופולוגי ומראה את התגובה ל-HIV בקרב קהילות הרפורמיות בארצות הברית. בן לולו מראה כיצד הקהילה הרפורמית יצרה מערך שלם טקסים וטקסטים המאפשרים שילוב של חולי איידס בקהילה ויצירת מרחב דתי מכיל, תומך ומאפשר. במאמר Who Will Say Kaddish
האנתרופולוג בן בלק, אשר חוקר לעומק את עולמם של אוטיזים והמשמעות החברתית של התופעה, פרסם מאמר קצר ( think piece), בכתב העת Medicine Anthropology Theory, בו הוא מסתכל על השפעת האבחון האוטיסטי לא על הילדים, אלא דווקא על ההורים שלהם וכיצד ההבחנה מאפשרת להם להבין יותר טוב את עצמם. לרוב, אנו מבינים את התופעה המכונה
מאמר של ציפי עברי ואלי תימן על הורים, רבנים ורופאים המתחבטים בהחלטות סביב אבחון טרום לידתי של מומים עובריים, ובהמשך לו תובנות לגבי חלוקת העבודה המוסרית בקבלת ההחלטות בזמן הקורונה — מאמר של ציפי עברי (אוניברסיטת חיפה) ואלי תימן (המרכז האקדמאי רופין) אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist מתמקד בדינמיקה של קבלת ההחלטות לגבי הפסקת
ענת רוזנטל, אנתרופולוגית רפואית מאוניברסיטת בן גוריון, מזכירה לנו ששאלת הטריאז' – כלומר הפרוטוקול על פיו קובעים את קדימות החולים והמחלות ובמי לטפל – חשובה לא רק משום שהיא מעמתת אותנו עם שאלות פרקטיות של סדרי עדיפויות בכל מדינה, אלא גם משום שהיא מאתגרת אותנו בהסתכלות רחבה וגלובלית מעבר למצוקה היומיומית שלנו, מעבר לעולם המערבי,
אורי כץ ויעל השילוני-דולב מראים כיצד בשני העשורים האחרונים מתנהל ויכוח ציבורי ומשפטי ביחס לשימוש בזרע של מת לצורכי הפריה פורסם לראשונה ב-15.2.2019 במאמר שפורסם בכתב העת Medical Anthropology Quarterly בוחנים אורי כץ, דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, ויעל השילוני-דולב, פרופ' לסוציולוגיה במכללה האקדמית תל אביב יפו, את הדיונים על אודות הפריה לאחר
נועה ונה כותבת על מרגרט לוק ועל המרחב שבין גופים, חיים ומוות. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-10.7.2014 מרגרט לוק (Margaret Lock) היא פרופסור אמריטה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת מקגיל. היא נחשבת לאחת האנתרופולוגיות הרפואיות המרכזיות והפוריות ביותר. ברשימת פרסומיה עשרים ספרים שהיא כתבה או הייתה שותפה לעריכתם ויותר ממאתיים
עפרה גרינברג כותבת על פול פרמר, האנתרופולוג שהופך את העולם למקום טוב יותר פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-19.12.2013 לפני שנים, בחיפוש אחרי חומר לקורס "אנתרופולוגיה של הרפואה", נתקלתי במאמרו של פרמאר AIDS – talk and the constitution of cultural models. במאמר זה הוא מספר על תפיסת המחלה,
בן בלק כותב על אנמארי מול, האנתרופולוגית המתחקה אחרי היווצרותן של המציאויות השונות פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם "מי הם האנתרופולוגים החשובים בתחום?" נשאל לירון שני ועצם השאלה גרם לו לתהות. לא רק מי הן באמת אותן דמויות מובילות – אכן שאלה מסובכת בעידן זה שבו נדמה לפעמים שיש יותר
אחרי שבחלק א' הניח בן בלק את היסודות לדיון סביב הבניות חברתיות, בחלק ב' הוא מציג את המבט האנתרופולוגי על הפרעת קשב וריכוז ויוצא למסע בין הגדרות, אינטרסים וכימיקלים, שבסופו הוא מציע מבט זהיר וביקורתי אך לא קונספירטיבי על התופעה לקריאת חלק א': על קטגוריות פסיכיאטריות כהבניה חברתית אז מה יש לאנתרופולוגיה לומר על הפרעת
האם הפרעות קשב וריכוז הן באמת מחלה? האם כדאי לילדים תרופה פסיכוטרופית? בן בלק בסדרת פוסטים על האנתרופולוגיה של הפרעות קשב וריכוז – חלק א' על הבניות חברתיות ועולם הרפואה והפסיכולוגיה נראה לי שאחת התופעות שעבורן השאלה "האם זו באמת מחלה" היא הרווחת ביותר, לא רק במחלקות לפילוסופיה של הרפואה אלא גם בשיחות רחוב, בבתי
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם. פורסם לראשונה ב-20.11.2014 ליאה טרגין-זלר כותבת על החוקרת שייסדה את אנתרופולוגיה של אי-פריון מרסיה אינהורן (Marcia Inhorn) היא פרופסור לאנתרופולוגיה וליחסים בין־לאומיים באוניברסיטת ייל. פרופ' אינהורן היא אחת המומחיות הגדולות לסוגיות של מגדר, פריון, בריאות וביו־אתיקה במזרח התיכון. איך ממציאים תחום מחקר? במהלך לימודי דוקטורט
פורסם לראשונה ב-5.7.2019 מאמר חדש של האנתרופולוגית אלי תימן, מרצה בכירה במרכז האקדמי רופין, התפרסם בכתב העת Medical Anthropology. ההשראה למאמר, מספרת תימן, הגיעה מהרצאת TED על "סכנת הסיפור היחיד" של הסופרת הניגרית צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה. ההרצאה גרמה לתימן לחשוב על המבנה הנרטיבי המשותף לסיפורי הפונדקאות של 20 נשים שילדו תינוקות בהסכמי פונדקאות בישראל בשנים
"רפואה" (ספציפית זאת שמכונה לפעמים מערבית, קונבנציונאלית, ביו-רפואית וכיו"ב) היא שם כולל לנפח בלתי נתפס של ידע, פרקטיקות וטכנולוגיות. תו התקן אשר הממסד הרפואי העמיד לעצמו – כלומר באיזה סטנדרט של "נכונות" קביעה צריכה לעמוד על מנת שתיחשב כ"עובדה" – הוא מחמיר ובלתי מתפשר. וכתוצאה, ניתן לסמוך על היותו של ידע רפואי, ברובם הגדול של
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-28.11.2013 עדי פינקלשטיין על האנתרופולוג מסמן הדרך ארתור קליינמן וכיצד הוא עזר לה להבין את הסבל הפרטי שלה המפגש שלי עם ספרו של ארתור קליינמן: The illness Narrative (Kleinman, 1988), התרחש בנקודה משמעותית בחיי ונגע בי בגוף. אחרי שנים ארוכות של חיים עם
יעל עשור, דוקטורנטית בתכנית לאנתרופולוגיה רפואית ב-UCLA, אשר חוקרת את הדיונים סביב סל הבריאות, משתמשת בידע האנתרופולוגי שהיא צברה על מנת לעזור לחברי הסל החדשים והוותיקם, לפעול טוב יותר בתוך מערכת הלחצים והררי המידע שהם מוצפים בהם, כאשר הם צריכים לחרוץ גורלות לגבי תרופות וטכנולוגיות בריאות חדשות. במאמר שפורסם בכתב העת הרפואי מדיק, הוסיפה עשור