ליאור בסרמן-נבון, (חוקרת במכון ברוקדיל) כותבת על מאמרה החדש שפורסם בכתב העת Sexualities. המאמר, שעוסק ב"בורות חוויתית", מצב שבו אדם חווה חוויה גופנית שאין לה הקשר ברור בידע החברתי או המדעי הזמין, אצל נשים שחוות שפיכה נשית. אך לצד הבורות, המאמר גם מציג כיצד חלק מהנשים מאתגרות את היררכיית הידע הזו על ידי תפיסת תחושת
המעבר למרחבים דיגיטליים מתרחש בתחומים רבים בחברה – ולא פוסח גם על תעשיית המין. מעבר לצרכנות מין דיגיטלית שמתרחשת באתרים מסוימים, פועלים פורומים לדירוג חוויות מיניות. לפורומים אלו נכנסים צרכנים באנונימיות, קוראים וכותבים על ההתנסויות המיניות שלהם ועל הזונות אצלן ביקרו. הכתיבה בפורומים האלו מפתיעה. במרחב בו אפשר לצפות לכתיבה טכנית או יבשה המדרגת עובדות
לכבוד סיום שנת 2023 בחרנו, צוות בחברת האדם, את עשרת הכתבות שהכי אהבנו השנה. אנחנו מזמינים אתכם לחזור אליהם, אולי בתוך השנה הלא פשוטה הזו דווקא את הכתבה הזו פספסתם…
לרגל אישור הדוקטורט שלה כותבת ליאור בסרמן נבון על המחקר שביצעה ועל התהליך שהוביל אליו. את עבודת הדוקטורט שלה השלימה בסרמן נבון במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, תחת הנחייתם של ד"ר גילי המר וד"ר עתניאל דרור. לפני כשבע שנים התחלתי לשמוע זמזום מסביבי על תופעה הקרויה שפיכה נשית. השיח, הגם שהיה די מצומצם, הציג את
מיכל קרבאל-טובי (תל אביב) כותבת בעקבות פרשת יהודה משי זהב על ההתמודדות עם אלימות מינית בחברה החרדית בישראל. קרבאל-טובי קושרת זאת למאמר חדש שלה בנושא, על האסטרטגיות השונות המתגבשות בקרב פעילות ופעילים ואנשי/נשות מקצוע ביחס לעבודה עם רבנים ולעיסוק ציבורי במנהיגות שלהם, סביב נושא הפגיעות המינית. בימים שאחרי, השאלה הזו חזרה על עצמה כך או
פורסם לראשונה ב-27.12.2019 נהוג לחשוב על תיירות כעל מערך חברתי-כלכלי שמייצר רווח כלכלי לעיר היעד, אך מהן ההשפעות התרבותיות של תיירות גאה על העיר? במאמר אתניות ומיניות: סובייקטיביות מזרחית-הומואית חדשה ותיירות גאה בתל אביב שפורסם בכתב העת סוציולוגיה ישראלית, בוחנות גילי הרטל מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן ואורנה ששון-לוי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והתוכנית ללימודי מגדר