עבודת השדה האנתרופולוגית מתבצעת בחוץ, ביציאתו של האנתרופולוג אל התרבות אותה יחקור, אל הקהילה או החברה בה מחד ייטמע ומנגד יוותר תמיד כצופה חיצוני. לעיתים המפגש עם התרבות הנחקרת מוליד רגעים של חוסר הבנה או חוסר רגישות, פספוס, או הפתעה המובילה לכיוון לא צפוי. האינטראקציות האנושיות והמחקריות עשויות להוליד התמודדויות רבות, וגם רגעים או בחירות
השבוע באנתרופולוגיה לשבת, אנה פרשיצקי כותבת על המפגש הקונפליקטואלי בין העולים מברית המועצות לשעבר מקרב דור 1.5 לבין הממסד האורתודוקסי במסגרת טקסי חתונה וקבורה. המפגש בין הממסד האורתודוקסי לעולים מברית המועצות הוא קונפליקטואלי, רצוף בהטלת ספק ביהדותם ובמכשולים בנישואים ובקבורה שמעמיד הממסד. אלו מהווים את אחת הסוגיות החברתיות הבוערות והאקטואליות ביותר עבור כלל ציבור העולים
ברכות חמות למנדי יעקובוביץ על הגשת עבודת התזה שעסקה בניהול קדושה ומקום קדוש מול הפילוג בתוך חסידות חב"ד. העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' נורית שטדלר מהמחלקה לסוציולוגיה אנתרופולוגיה מהאוניברסיטה העברית. יעקובוביץ כותב לבחברת האדם על תהליך המחקר "בבית" והפילוג בחסידות חב"ד שהוביל למחקר.
הספר "מדבר, אי, חומה: נופים סמליים והפוליטיקה של המרחב בתרבות הישראלית" (פורסם בשנת 2019 בגרסה באנגלית בשם "Desert in the Promised Land") מאת יעל זרובבל (אוניברסיטת רטגרס) לוקח את קוראיו למסע בשבילי הייצוגים והמשמעויות של המדבר בתרבות הישראלית. זרובבל מנתחת את ייצוגיו של המדבר בקטעי עיתונות, תמונות, שירים, סרטים, ספרים וראיונות – ואת האופן בו הוא נתפס בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
״הדמיון בין אזהרותיהם של ביולוגים מפני אובדן מגוון המינים ואזהרות האנתרופולוגים מפני אובדן המגוון התרבותי הוא מדהים״.השבוע ציינו גם את יום המגוון הביולוגי וגם את היום העולמי לגיוון תרבותי – אבל האם יש קשר ביניהם, ואיך זה קשור לאנתרופולוגיה? בעזרת מאמר של האנתרופולוג תומאס היילנד אריקסון קושר לירון שני בין שני המועדים האלו, מצביע על הסכנות
מה לעשות עם הספרים של ולדר? זאת הייתה אחת השאלות הבוערות בקרב קהילות חרדיות רבות, לאחר שחיים ולדר, אחד הסופרים ואנשי חינוך הבולטים בעולם החרדי, אשר הואשם בפגיעות מיניות ולאחר מכן אף התאבד. במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Contemporary Ethnography בחנו פרופ' מיכל קרבאל-טובי, צופיה מאלב וערן שוורצפוקס את ההתמודדות עם הדילמה האם לבטל
אריך בראואר (1895-1942) היה הראשון מבין האנתרופולוגים הפרופסיונליים שפעלו באזורנו, אך הוא נשכח בתיקיה המאובקת של ההיסטוריה האנתרופולוגית המקומית. האנתרופולוגית אורית אבוהב, אשר חקרה את האנתרופולוגיה המקומית ואת מקומו של בראואר בה, כותבת על תערוכה חדשה המוצגת בימים אלה במוזיאון ישראל (פתוחה עד אוגוסט 2024), אותה אצרה רויטל חובב. "דמיינו לכם גבר נמוך קומה בשנות
הגר חג'ג' ברגר כותבת לבחברת האדם על התמודדותה עם אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה באמצעות המתודה שפיתחה לה היא קוראת: אתנוסטורי- כתיבת אתנוגרפיה דרך סיפור. בכתבה היא מספרת על המתודה ועל הרקע לפיתוחה: בשבעה באוקטובר נכנסנו להלם ההווה. טבח אכזרי של ארגון החמאס על ישובי ישראל באזור הישובים הקרוי "עוטף עזה", טבח בו נרצחו 1144 איש
ברכות ליובל רוטמן (החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב) על ספרו החדש ״עצים ורוחות: מסע אל מיאנמר״. זהו סיפור קורותיו של מסע הרפתקני אל עולם קסום, עלום ובלתי מובן. עולם שבו הטבע חי ובעל נפש, לרבות עצים. מדענים אולי יפקפקו בעצם השאלה אם לעצים יש נפש, נשמה או רוח, אבל יש תרבויות שמתייחסות
כבר תקופה ארוכה מסתובב האנתרופולוג גדי ניסים אם אי נחת סביב המיקום המרכזי של החשיבה הביקורתית בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה. תחושה זאת התחזקה בעקבות המהפכה המשטרית, אירועי ה7 באוקטובר והמלחמה ובעקבות התגובות בשדה האקדמי בעולם ובארץ. במאמר קצר משרטט נסים (המרכז האקדמי רופין), את הביקורת שלו על החשיבה הביקורתית. לתפיסתו, קשה להפריז בחשיבותו ההיסטורית והמהפכנית של המהלך
ומה קורה עם החדר שנשאר? איזו משמעות נושאים החפצים, מה מאפשר החלל – אחרי שהבן או הבת נהרגים במהלך שירותם הצבאי? מיה פוגל כותבת על התזה של אסנת שלו נזרי, אשר חקרה את חוויותיהם של הורים שכולים שבוחרים להשאיר את החדר של הילד שנפל. נזרי עוסקת בשכול, בזיכרון ובחומר, בחלל החדר הריק והשימושים השונים בו
עדי מרר, סטודנטית לתואר שני במדעי הדתות והאנתרופולוגיה שעובדת בימים אלה על התואר שלה בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ ברוריה ביטון-אשקלוני, כותבת לבחברת האדם על "שבת האור"- אירוע הפסחא של הכנסיות המזרחיות ועל תחושותיה כמשתתפת בטקס.
ציור התמונה הראשית: Aviad Sajevitch "7 סיבות שבגללן חובה להשוות בין טבח ה-7.10 לבין השואה" (ynet) "שואה שלנו: הלקח שישראל צריכה ללמוד מטבח ה7 באוקטובר" (מקור ראשון) "ה-7 באוקטובר היה שואה?" (הארץ) השנה מציינים את יום השואה הראשון לאחר השביעי לעשירי, ואי אפשר להתעלם מהקו שאנשים רבים לצד ערוצי התקשורת מתחו בין השניים. מצד אחד
אורי כץ כותב לבחברת האדם על ההחטופים שבשבי החמאס ועל האופן בו אנחנו חושבים עליהם בישראל. האם אנחנו חושבים עליהם כמקשה אחת? מה ההבדל המחשבתי בין "חטוף" ל"שבוי"? וכיצד מתמקמת הקטגוריה "חטוף" לצד קטגוריות החיים והמוות ומערערת עליהן? בשאיפה להבין את התפיסות השונות הכרוכות בחטופים כץ מנתח את השיח שסביבם ואת הפרקטיקות השונות בהן נוקטות משפחות החטופים ואנשי החברה הישראלית בכללותה.
ברכות לנטע אלראי על אישור עבודת התיזה ״Reclaiming the Republic of Scholars״, אשר נכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ׳ גילי דרורי וד״ר לירון שני.
עבודתה של אלראי, שהייתה בעבר גם בצוות בחברת האדם, עוסקת בדרכים בהן חברי סגל מאתגרים את מודל הניהול העכשווי של האוניברסיטאות ומנסים למצב מחדש את תפקידם בתוך האקדמיה. בעזרת שילוב של מחקר איכותני וכמותני מראה אלראי כיצד רואים חברי הסגל ב׳תקשורת המדע׳ – כלומר תיווך הידע שנוצר באקדמיה לציבור – חלק מרכזי בתפקידם, למרות שהם לא מתוגמלים על כך במודל הנוכחי, ובכך מנסים לייצר מחדש את שליטה של חברי הסגל בהגדרת התפקיד שלהם ושל האוניברסיטה.