בין שמירת שבת הלכתית, לזמן למנוחה, לבילוי איכותי או לתחביב רציני, ולהקדשת זמן משמעותית למשפחה, מתארת סתיו שופן ביטון, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן כיצד השבת היהודית-ישראלית יוצרת שילובים יצירתיים בין ארגז כלים תרבותי, לבחירה והגשמה אישית. בתמונה הראשית: אסתי וראובן מארץ נהדרת (מתוך מערכון העוסק בדת ובהתאמתה לחיים המודרנייים). במאמר חדש שפורסם
בחג השבועות מספרים את סיפורה של רות הגיורת הראשונה, דרך נרטיב הצטרפותה לקולקטיב שהלך והתגבש לעם היהודי. בהקשר הזה ודווקא בשבועות, מתבקש לעיין בגיור בימינו ממגוון פרספקטיבות. נתמקד בזווית של נשים מהגרות שעברו גיור באמצעות התנועה הרפורמית בישראל.
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Politics and Religion Journal ד"ר עינת ליבל-הס (אוניברסיטת בר-אילן ומהאקדמית רמת-גן) וד"ר אלעזר בן לולו (אוניברסיטת אריאל) מציעים ניתוח אתנוגרפי של חוויותיהן המורכבות של נשים שעברו גיור רפורמי בישראל. המאמר, שכותרתו "האם אתן אחיותינו? התנגדות, שייכות והכרה בקרב נשים ישראליות מתגיירות בתנועה הרפורמית", מציג בחינה מעמיקה של הממדים הפוליטיים, המגדריים והרוחניים של ההמרה הדתית, תוך התמקדות בנשים שהיגרו מברית המועצות לשעבר ומהפיליפינים.
לכבוד המימונה, גל לוי כותב על מאמרו שפורסם בגיליון מיוחד של ״הכיוון מזרח״, בו הוא בוחן את המאפיינים הייחודיים של קיום המנהג בברוקלין, ודרך זה גם את התהוותה של מזרחיוּת אמריקאית. לוי (האוניברסיטה הפתוחה), שואל מדוע וכיצד הייתה המימונה לאירוע שנתי הנחוג בברוקלין, מה ניתן ללמוד מכך על זהותם של צעירים יהודים אמריקאים כיום, על משמעות ה׳אותנטיות׳,
איך יציאה למסעדה סינית בחג המולד הפכה למסורת יהודית אמריקנית? לכבוד חג המולד, צולל שלמה גוזמן-כרמלי למסורת ותיקה של יהודי ארה״ב – יציאה למסעדה סינית בחג המולד. דרך מאמר אנתרופולוגי מ-1992 מציג גוזמן-כרמלי את מקורות המנהג, ופורס את הקשרים בין הגירה, יצירת תרבות, שילוב אינטרסים ואנתרופולוגיה של אוכל. במאמר ותיק מ-1992 שכיכב במשך שנים בקורסים
אין דבר כזה "סדר חנוכה" וגם לא לילה לבן כמו ב"טיש שבועות", אבל רבים ורבות מאיתנו מתאגדים בימי החג להדלקת נרות עם חברים או משפחה. מלבד הברכות וקריאות ה"אמן" מול האש, זאת הזדמנות טובה להעמיק במקורות חג האורים, ללמוד יחד ולשתף עוד א.נשים במבט האנתרופולוגי. אספנו עבורכם מאגר תכנים עם מגוון מקורות, טקסטים ואנקדוטות מעניינות על
האם יש יהודים ויהודים יותר? כיצד מדרגים חברי הכנסת את יהדות התפוצות? ואיך קשורה לכך ההפיכה המשטרית? ד"ר אופיר עבו (המכללה האקדמית כנרת והמכללה האקדמית תל-חי), כותב לבחברת האדם על יהדות התפוצות בראי המאבק סביב הזהות הקולקטיבית בישראל וההפיכה המשטרית. עבו מתבסס על מאמר שפורסם לאחרונה בגיליון המיוחד "סוציולוגיה של משבר משטרי" של כתב העת סוציולוגיה
ברכות חמות לפרופ' אמריטוס ניסן רובין על קבלת פרס מפעל חיים לשנת תשפ"ג של האגודה האנתרופולוגית הישראלית. הפרס יוענק לו במסגרת מושב מיוחד בכנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית שיתקיים ב-12 ביוני 2023 במרכז האקדמי פרס ברחובות! פרופ' אמריטוס ניסן רובין מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן הוא חוקר בעל שם עולמי בתחום חקר האנתרופולוגיה והסוציולוגיה של
מדוע חוגגים בר ובת מצווה היום? האם אלו עדיין טקסי חניכה ואם כן – חניכה לְמה בדיוק? אם הטקסים מציינים "זהות יהודית", איזו מין זהות זו? מה תפקידה של תרבות הצריכה בכינון תחושת ההשתייכות היהודית בימינו? ואם אמנם זו מְסיבה בלבד ולטקס החניכה אין כל משמעות, מדוע מוקדשים למסיבה זו משאבים כה רבים בתרבויות יהודיות
כיצד מבנים וסימטריה באים לידי ביטוי בטקסים ובמנהגים יהודים? מדוע בניסיון התרבותי להתרחק מן הטבע, אנחנו דווקא מחקים אותו? במאמר שפורסם ב Journal of Modern Jewish Studies בוחנים שלמה גוזמן-כרמלי ושמעון (סם) קופר את הנטייה לסימטריה הקיימת בהלכה ובמנהג היהודי. גוזמן-כרמלי וקופר (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן) מתארים כיצד פועל הדקדוק התרבותי היהודי ומראים כיצד
מאמר חדש של האנתרופולוג אלעזר בן לולו, פורסם בכתב העת –Journal of Modern Jewish Studies ומהווה ניתוח היסטורי-אנתרופולוגי ומראה את התגובה ל-HIV בקרב קהילות הרפורמיות בארצות הברית. בן לולו מראה כיצד הקהילה הרפורמית יצרה מערך שלם טקסים וטקסטים המאפשרים שילוב של חולי איידס בקהילה ויצירת מרחב דתי מכיל, תומך ומאפשר. במאמר Who Will Say Kaddish
במהלך השבוע הקרוב נפרסם מספר קטעים מתוך הספר "מפגשים מסביב לטקסט, אתנוגרפיה של יהדויות" של שלמה גוזמן כרמלי אשר פורסם לאחרונה בהוצאת פרדס ואוניברסיטת חיפה. לחלק הראשון. הספר המבוסס על מחקר אתנוגרפי מקיף בחמש זירות של יהדות זמננו, מוביל אותנו במסע מרתק בין מוסדות וקהילות בניסיון להבין את הכמיהה היהודית למילים, לספרים, לטקסטים ולפרשנויות. זירות
במהלך השבוע הקרוב נפרסם מספר קטעים מתוך הספר "מפגשים מסביב לטקסט, אתנוגרפיה של יהדויות" של שלמה גוזמן כרמלי אשר פורסם לאחרונה בהוצאת פרדס ואוניברסיטת חיפה. הספר המבוסס על מחקר אתנוגרפי מקיף בחמש זירות של יהדות זמננו, מוביל אותנו במסע מרתק בין מוסדות וקהילות בניסיון להבין את הכמיהה היהודית למילים, לספרים, לטקסטים ולפרשנויות. זירות המחקר נטועות
מאמר חדש של האנתרופולוגית מיכל קרבאל טובי מאוניברסיטת תל אביב, אשר ספרה החדש When the State Winks התפרסם לאחרונה בהוצאת קולומביה. במאמר החדש, אשר פורסם בכתב העת Ethnos, מתחקה קרבאל טובי אחרי תפקיד ההביטוס היהודי בתהליך הגיור. בניגוד לרוב המחקרים על הגיור בישראל, אשר עוסקים בעיקר בתליך הפוליטי הקשור לאליו, קרבאל טובי בוחנת כיצד אנשי