תחושת שעמום במרחב האקדמי עלולה לעורר בושה, מבוכה, חרדה ופחד. מה יהיה על המחקר שלי אם אני חווה שעמום בתצפיות? בראיונות?? האם מותר לכתוב על זה? לדבר על זה עם המנחה? במאמר חדש שהתפרסם בכתב העת International Journal of Social Research Methodology, דנות תאיר קרזי-פרסלר (בר אילן) ועדנה לומסקי פדר (העברית) באפשרות ששעמום במחקר יכול
ברכות לנטע אלראי על אישור עבודת התיזה ״Reclaiming the Republic of Scholars״, אשר נכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ׳ גילי דרורי וד״ר לירון שני.
עבודתה של אלראי, שהייתה בעבר גם בצוות בחברת האדם, עוסקת בדרכים בהן חברי סגל מאתגרים את מודל הניהול העכשווי של האוניברסיטאות ומנסים למצב מחדש את תפקידם בתוך האקדמיה. בעזרת שילוב של מחקר איכותני וכמותני מראה אלראי כיצד רואים חברי הסגל ב׳תקשורת המדע׳ – כלומר תיווך הידע שנוצר באקדמיה לציבור – חלק מרכזי בתפקידם, למרות שהם לא מתוגמלים על כך במודל הנוכחי, ובכך מנסים לייצר מחדש את שליטה של חברי הסגל בהגדרת התפקיד שלהם ושל האוניברסיטה.
ד"ר אוראל ב. עמנו כתב לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלו, שנכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' זוהר קמפף מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות. במחקרו בחן עמנו סוכנים שונים העוסקים בגישה מדעית שנויה במחלוקת בשם "Neuro Linguistic Programming" (מעתה NLP) ואת היחסים שלהם עם פסיכולוגיה ומדעי המוח כחלק מהמפעל המדעי. האם מדע שייך רק
ברכות לאסתר הרצוג על צאת ספרה החדש, "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטים"! הרצוג כותבת לבחברת האדם על ספר זה, המקבץ מאמרים שלה שפורסמו במקומות שונים, ועוסק במגוון סוגיות מגדריות בישראל אותן חקרה – מהמרחב האקדמי, פוליטיקה פמיניסטית בישראל, היררכיות מגדריות, הקשר בין נשים, משפחה ומדינת הרווחה ועוד ועוד. הספר "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים
מוסדות אקדמאים רבים הסגל אקדמי בכיר מתווה את דרכה ומחזיק בתפקידי ההובלה והניהול. אבל איך אפשר לאזן בין מקצועיות הניהול המתחייב בארגון מורכב שכזה לבין המסורת האקדמית של משילוּת קולגיאלית? במאמר שפורסם ב ״Revitalizing Collegiality״, כחלק מסדרת מאמרים בנושא, בוחנות ד״ר רווית מזרחי-שטלמן ופרופ׳ גילי דרורי מיהו ׳הקולגה׳ בתפיסות הניהול החדש באקדמיה, דרך התמקדות בשתי
ד"ר רינה נאמן (המכללה האקדמית תל אביב-יפו) כותבת עבור בחברת האדם את רשמיה בעקבות קריאת הספר "המוח הסורר" של פרופ' גד יאיר (האוניברסיטה העברית). הספר יצא פורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2020 מביא את מחקרו של יאיר על חוקרים וחוקרות ישראלי, בדגש על מקומה של ישראליותם בשדה המדעי הבינלאומי בעיקרו. נושא הספר הוא חקר אופני
פורסם לראשונה ב-12.4.2019 מאמר של פנינה מוצפי-האלר, פרופ' לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון, אשר פורסם כחלק מגיליון היובל של כתב העת תיאוריה וביקורת, אשר חלקו מוקדש ל"קריאה חוזרת: עיון אישי-ביקורתי בגיליונות תיאוריה וביקורת". במאמרה בדרך אל קופסאות הבטון (אשר מתכתב עם ספרה האחרון "בקופסאות הבטון: נשים מזרחיות בפריפריה הישראלית), חוזרת מוצפי-האלר למאמרה יש לך קול אותנטי