כיצד שיטות חישוביות מתקדמות שמקורן במדעי המחשב משפיעות על דיסציפלינות מדעיות שונות? במאמר Cutting Across Disciplines: Co-Production and the Rise of a Computational Culture ד"ר לירון שני וד"ר ניר רותם (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) מנסים להבין כיצד “המפנה החישובי” הזה משפיע לא רק על הכלים שבהם חוקרים משתמשים, אלא על הדרך שבה הם מבינים
בשנים האחרונות נדמה שהנתונים הפכו לגיבורי־העל של המדע: הם נאספים בהמוניהם, נאגרים במסדי ענק, ומופצים בשם אידיאלים של פתיחות, שקיפות ושיתוף. אך מאחורי הסיסמאות של מדע פתוח ו-FAIR data מסתתרת עבודה חברתית מורכבת, רצופה מתחים, אינטרסים ויחסי כוח. מה המשמעות של הוגנות כשמדובר במידע שנאסף בידי הציבור אך מנוהל בידי מדענים ומוסדות? וכיצד עקרונות טכניים
כיצד נראית עיר ילידית בקו החזית של שינויי האקלים, הגלובליזציה והתכנון המודרני? כיצד מתורגמים מאבקים על ריבונות, זהות וידע מקומי להחלטות יומיומיות על דיור, תשתיות ומרחב ציבורי בעיר ארקטית קטנה? ובאיזו מידה יכולה נוק, בירת גרינלנד, לשמש מעבדה חיה להבנת יחסי מרחב, תרבות ושלטון בהקשר פוסט־קולוניאלי משתנה? פרופ' נורית שטדלר וד"ר שלומית פלינט, כותבות לבחברת
לכבוד צאת האסופה "גוף משלך: רפואה, מין ומגדר", פרופ׳ יעל השילוני דולב וד"ר שרון אורשלימי כותבות על יחסי הכוח, ההטיות המגדריות והמאבקים לשוויון בתחום הרפואה. דרך סקירה של התפתחות החשיבה הפמיניסטית ברפואה ושל מאמרי האסופה, הטקסט מתאר כיצד ידע מדעי, תפיסות מגדריות ופוליטיקה של גוף נשזרים זה בזה – ומציע קריאה מחודשת במושגים כמו בריאות,
איך רגשות קשורים למדע? איך משלבים מחקר ממדעי המחשב עם סוגיות ביולוגיות? ואיך כל זה קשור לאקוומן? במאמר חדש שפורסם בכתב העת Science as Culture, לוקחים אותנו לירון שני (העברית), טליה פריד (בן גוריון והעברית) ומייקל פישר (MIT), למסע אתנוגרפי אל תוך עולמם של הביולוגים החישובים, מדענים שחיים על הגבול שבין הביולוגיה ומדעי המחשב. בעזרת
ברכות לערן שוורצפוקס, כיום סטודנט לתואר שלישי באנתרופולוגיה, על אישור עבודת התזה שלו שנכתבה בהנחיית פרופ' מיכל קרבאל-טובי, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. התזה עוסקת במדע אזרחי, מתודולוגיה מחקרית שמשתפת את הציבור הרחב, וביחסים המורכבים שלו עם הציבור ועם שאר העולם המדעי. קרדיט תמונה ראשית: קרן מזרחי כשהמדע פוגש את החברה בקומת המרתף של
ברכות לזוכות וזוכי הISF, הקרן הלאומית למדע! בחברת האדם מברכת את האנתרופולוגים והאנתרופולוגיות שזכו במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן תומכת בחוקרות וחוקרים מישראל במימון ופיתוח מחקר בסיסי ועקרוני – לצמיחת גוף ידע אינטלקטואלי של רעיונות, תובנות ושיטות בישראל. השנה יש יבול מכובד של זכיות מקרב הקהילה האנתרופולוגית ואנחנו שמחים על התמיכה במחקר האנתרופולוגי
ד"ר אוראל ב. עמנו כתב לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלו, שנכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' זוהר קמפף מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות. במחקרו בחן עמנו סוכנים שונים העוסקים בגישה מדעית שנויה במחלוקת בשם "Neuro Linguistic Programming" (מעתה NLP) ואת היחסים שלהם עם פסיכולוגיה ומדעי המוח כחלק מהמפעל המדעי. האם מדע שייך רק
בן בלק עם תשעה כללי אצבע שאיתם ניתן לנווט בתוך עולם הפרסומיים המדעיים ולדעת מתי אפשר לסמוך על המחקר ומתי ממש לא. "מחקר מצא כי…". הפתיחה הזו מהלכת קסם על הרבה אנשים. כנראה שעם כל הספקנות שלנו, בכל זאת הפנמנו איזושהי יראת כבוד לשיטה המדעית. שזה כמובן מצוין וחשוב. ואף על פי כן, חשוב גם
אחרי שבחלק א' הניח בן בלק את היסודות לדיון סביב הבניות חברתיות, בחלק ב' הוא מציג את המבט האנתרופולוגי על הפרעת קשב וריכוז ויוצא למסע בין הגדרות, אינטרסים וכימיקלים, שבסופו הוא מציע מבט זהיר וביקורתי אך לא קונספירטיבי על התופעה לקריאת חלק א': על קטגוריות פסיכיאטריות כהבניה חברתית אז מה יש לאנתרופולוגיה לומר על הפרעת
פורסם לראשונה ב-27.4.2017 לירון שני על האינטרקציות בין שחקנים שונים בערבה עם עצי השיטה בתוך קונפליקטים פוליטים וסביבתיים ומתוך תפיסות שונות של טבע ומדע מאמר של לירון שני, מאנשי בחברת האדם, אשר פורסם בכתב העת Ethnos. במאמר, Of Trees and People: The Changing Entanglement in the Israeli Desert מתאר שני את השינוי שחל במקומם של
פורסם לראשונה ב-20.12.2019 מאמר חדש מאת אריאל הנדל, ראש קבוצת הלקסיקון לתיאוריה פוליטית במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, ודניאל מונטרסקו מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה המרכז אירופית בבודפשט, התפרסם בגיליון החדש של כתב העת סוציולוגיה ישראלית. הנדל ומונטרסקו עסקו במחקרים קודמים בפוליטיקה של ייצור יין באזורי גבול ובהתנחלויות היהודיות בגדה המערבית. אך נקודת המוצא