האם יש דבר כזה זמן חילוני? מה זה פוסט-חילוניות? ואיך ניתן להבין זאת דווקא דרך טקסי קבלת שבת?מאמרם של יהונתן הרשברג (אוניברסיטת בן־גוריון) ויהודה גודמן (האוניברסיטה העברית) שפורסם לאחרונה בכתב העת "קריאות ישראליות" מציע התבוננות על חילונים, חילון וחילוניות בישראל בעזרת מבט מקרוב, אתנוגרפי, על התרחשות חברתית באתר עכשווי – טקסי "קבלת שבת" בקהילה חילונית
ברכות לאסתר הרצוג על צאת ספרה החדש, "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטים"! הרצוג כותבת לבחברת האדם על ספר זה, המקבץ מאמרים שלה שפורסמו במקומות שונים, ועוסק במגוון סוגיות מגדריות בישראל אותן חקרה – מהמרחב האקדמי, פוליטיקה פמיניסטית בישראל, היררכיות מגדריות, הקשר בין נשים, משפחה ומדינת הרווחה ועוד ועוד. הספר "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים
ניתוח אתנוגרפי של אלעזר בן לולו, במסגרת הגליון המיוחד של ׳קריאות ישראליות, של טקס ההבדלה של הקהילה הרפורמית שהתקיימה במסגרת המחאה כנגד הרפורמה המשפטית, בכל רחבי הארץ. בן לולו (אריאל) מתחקה אחר המשמעויות המגוונות בביצוע הטקס כחלק מהמחאה: כיצד מתבצעת הבדלת המחאה הלכה למעשה בהפגנה; אילו שינויים מוטמעים בריטואל, מהן הפרשנויות שמעניקים המשתתפים לביצוע, וכיצד הם
פוסט חדש לפינת סמלי מפתח! והפכם רותם קליגר חליוא כותבת על המושג "מודרניות נזילה" שטבע הסוציולוג הפולני-יהודי זיגמונט באומן. במקום לדבר על תקופה חדשה לגמרי, כמו חוקרים אחרים שמשתמשים במושג – "העידן הפוסט מודרני", באומן העדיף לחלק את המודרניות לשתי תתי תקופות: "מודרניות מוצקה", ואחריה "מודרניות נזילה" המאופיינת בתהליך של התפכחות מאשליות בתוך העידן המודרני.
ברכות חמות לד"ר ליאור טל על אישור עבודת הדוקטורט "אבחון בגיל מבוגר של הפרעת קשב וריכוז: שדה הפרעת הקשב והריכוז הישראלי כמקרה בוחן", שנכתב בהנחיית דוד רייר במחלקת לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן. טל, שחקרה את הנושא גם בתואר השני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית יהודה גודמן, כתבה לבחברת האדם על המחקר: "בהתחלה, כשבחרתי בנושא של
האם יש הידרדרות במעמדן של נשים בחברה הישראלית העכשווית? מה מקור ההתנגדות לדרישות לשיווין מגדרי ואיך זה מתבטא בתרבות ובחברה הישראלית? במאמרן של תאיר קרזי־פרסלר ואורנה ששון־לוי, אשר פורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות על המהפכה משטרית ומלחמה הנוכחית, הן מראות כי תהליכי ההתקדמות במעמדן של נשים אינם ליניאריים, אלא לעתים קרובות גל של התקדמות
עבודתה של בר-דרור ״מחשבות שניות: עבודת הקונברסיה של חוזרים בתשובה חרדים בישראל״, נכתבה בהנחייתו של ד״ר יהודה גודמן במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. המחקר עוקב אחר עבודת הקונברסיה (המרה) של חוזרים בתשובה בישראל לאורך השנים שבהן עברו מהחברה החילונית לחברה הדתית-חרדית. מחקרה של בר-דרור נעשה באמצעות אתנוגרפיה בקרב בעלי תשובה ותיקים, עם הילדים שלהם שגדלו כחרדים,
פנינה מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על שיחות שהשתתפה בהן בפודקסט המעבדה, סביב פרסום ספרה החדש "שחורדיניות: לקראת אנתרופולוגיה פמיניסטית בישראל". מוצפי האלר מתייחסת לתזמון שבו הפרק שודר – מיד לאחר אירועי ה7.10, ובאופן כללי למחקר האנתרופולוגי הנטוע בזמן מסוים – ואולי משמעותי דווקא בגלל יכולתו לתפוס את הרגע ההיסטורי הספציפי בו נערך.
הרחובות מתמלאים בבלונים אדומים בצורת לבבות, מכירות הפרחים והשוקולדים עולים וזה כמובן סימן שיום האהבה הגיע. אז לכבוד הוולנטיינס, רותם קליגר חילוא מסבירה מהו "קפיטליזם רגשי" על פי פרופ' אווה אילוז. אל תצפו לפוסט רומנטי 🙂 כשאנשים חושבים על כלכלה ועל עולם העבודה הקפיטליסטי הם בדרך מדמיינים יחסים קרירים ומעמדיים, רציונליים ובירוקרטיים. לעומת זאת כשחושבים
פרופ' דני רבינוביץ׳ (אוניברסיטת ת"א) הוא אחד האנתרופולוגים המשפיעים בישראל ועסק בתחומים רבים. לקראת כנס לכבודו שיתקיים ב-22.2.24 (ראו את התוכנית למטה), רותם קליגר חליוא ראיינה אותו וחזרה יחד איתו אל הרגעים המשמעותיים בדרך. את מסלולו המקצועי התחיל רבינוביץ׳ מדריך בחברה להגנת הטבע בבית ספר שדה בסיני. בהמשך הוא עבר לאנגליה וכתב את עבודת הדוקטורט
אראלה גרסיאני (המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת אמסטרדם) וניר גזית (המחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין) בוחנים במאמרם האחרון את ארגון ״השומר-החדש״, כחלק מגיליון מיוחד של כתב העת Culture and Religion העוסק באופן נרחב בקשר שבין דת, תרבות ושיטור. לטענתם השומר החדש מצליח למזג לתוך הדת האזרחית הישראלית מוטיבים מסורתיים וניאו-לאומיים העולים בקנה אחד עם סדר היום
ברכות לדניאלה אריאלי על פרסום ספרה החדש! אריאלי כותבת על ספרה החדש “An Ethnography of Care Work Across Borders” שהתפרסם בהוצאת Routledge, העוסק בעובדי סיעוד מחו"ל (עובדים זרים). אריאלי כותבת על עובדי הסיעוד בראי התקופה הנוכחית, אחר שמאורעות ה7.10 טרפו את חיינו. היא כותבת על סיפורי הגבורה של רבים מהם בשבעה באוקטובר, על הטיפול שהם
מיד לאחר השבעה באוקטובר, לנוכח הקשיים ואוזלת היד של מערכות השלטון, רבות ורבים התגייסו לספק את הצורך הבסיסי ביותר של חיילי צה"ל, נפגעי הטבח, המפונים/ות ושל מי שמשתייכים/ות לקבוצות מוחלשות אחרות – אוכל. בפגישה של קבוצת המחקר שלנו – קבוצה של אנתרופולוגים ותלמידי/ות מחקר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון אשר חוקרים אוכל – הסתבר
האם בישראל באמת פועלים לפי הצווי ״מוכרחים להיות שמח״? מהו התרגום התרבותי של גישות החשיבה (ועריצות) החיוביות בישראל? תמר קנה שליט (תל חי) משרטט את מחקריה האנתרופולוגים על אימון לחיים ( life coaching), ומראה כיצד בישראל, בעיקר בגלל האתוס הקולקטיבי, שלטון החיוביות מתבטא בסגנון רגשי תרבותי מקומי שמעדיף דווקא ביטוי של כעס ולכל הפחות רצינות.
בעוד שבועיים יתקיים אחד מאירועי השיא של הקהילה האנתרופולוגית בישראל, והוא פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי ה-12 במספר. הפסטיבל הוא שיתוף פעולה בין המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וסינימטק ירושלים, והוא יתקיים בין התאריכים 15-17 בפברואר. אחת ההקרנות המרכזיות של הפסטיבל היא אירוע הפתיחה, בו יוקרן סרטו של הבמאי הסיני הונגיון סאן "אל תוך שאולין", המתאר את