יום המתים הוא יום חג ססגוני עבור המתים שחוזרים לבקר בעולם החיים פעם בשנה. הצבעוניות הטבועה בחג הביאה חשיפה מערבית גדולה שהובילה לשאלה: האם חגיגות נוספות של החג והתחפשות למאפייני החג ברחבי העולם תיחשב ניכוס תרבותי או הערכה תרבותית? יום המתים, החוגג את חזרתם של הקרובים אל עולם החיים, מבוסס על תפיסת מוות שונה מן
ליל כל הקדושים, המצוין בסוף אוקטובר, מספק הזדמנות לבחון חלק מהאופנים בהם נתפס המוות בחברה המערבית, בין השאר בשל כך ש'יום המתים' המקסיקני נחגג כמעט במקביל. 'יום המתים' מספק אפשרות לחשוב מזווית שונה על משמעות המוות, והחיים גם כן. במקום ציר חיים לינארי, האמונה מאחורי יום המתים מבוססת על תפיסה של חיים מעגליים, השומרים את המתים
לציון יום השנה לטבח כפר קאסם (29.10) מתאר האנתרופולוג עזרי עמרם, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו על השווקים בכפר קאסם, על מנהג אכילת ׳המסחאן׳ ששהתפתחה בכפר לציון האירוע הקשה ומוכרת בעיר כ"מנת יום הטבח״. כל מי שהשתתף היום בצעדה השנתית לזכר טבח כפר קאסם יכול היה להריח את ריח הבצל המטוגן באוויר. במועד זה, בכל
ברכות לסוציולוגית עינת זמבל על מינויה כחברת סגל בחוג למנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי פרס זמבל חוקרת אקטיביזם סביבתי ואקלימי ומחקריה עוסקים בממשק שבין סוציולוגיה של הצריכה וסוציולוגיה סביבתית. את עבודת הדוקטורט שלה, שכותרתה "אי צריכה פוליטית: הפוליטיקה של פשטות מרצון וצמצום צריכה בישראל", כתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן בהנחייתם של פרופ' אורנה
עומר הקר כותב על מאמרו אשר פורסם בספר החדש "מקומות קדושים בארץ הקודש", אותו הוא ערך יחד עם ליאור חן ונורית שטדלר. הקר, דוקטורנט לאנתרופולוגיה בעברית, מתאר את מחקרו שהתמקד בכנסיה האתיופית בירושלים ובקהילות המהגרים האריתראים בישראל, על חייהם הדתיים כאן בארץ הקודש, בה הם חדשים כמהגרים, אך לא כנוצרים מאמינים חברי הכנסייה האתיופית. איפה
מסטודנטים.ות המתחילים את דרכם במחלקה ועד המרצה הבכיר.ה ביותר, השאלה מה ההבדל בין הדיסצפלינות סוציולוגיה לאנתרופולוגיה נותרת השאלה הבוערת ביותר במחלקות השונות ברחבי הארץ. פרויקט של כתב העת המחלקתי "פקפוק" של הסטודנטים.יות במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ניסה לגרום לכמה מן המרצים והמרצות למצוא תשובה לשאלה הבוערת ביותר. ב2014 יצא ניר רותם (אז תלמיד במחלקה
חלק מתוך ספרו החדש של לירון שני (האוניברסיטה העברית) ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״, על איך עושים מחקר בבית? ועל משמעות עבודת השדה במקום בו גדלתם ״כשסיימתי כיתה י"ב ועמדתי לצאת עם שלושה מחבריי ללימודים לשנת שירות של הדרכה ב׳גרעין עודד׳ של (מה שאז היה) ׳תנועת בני המושבים׳, קיבלנו מתנה בלתי צפויה: אפרת,
מאמר של האנתרופולוג נדים כרכבי (אוניברסיטת חיפה) וחוקר המזרח התיכון יונתן מנדל (אוניברסיטת בן גוריון ומכון ון ליר) פורסם לאחרונה בכת העת Cultural Studies ומראה את האופן שבו מופעים מסוימים במוזיקה ישראלית מתפקדים כהסתערבות תרבותית. הסתערבות מוכרת כפעולה של יחידות צבאיות וביטחוניות ישראליות, שחבריהן מתחזים לערבים כדי לחדור לסביבה חברתית פלסטינית. "השחר" היתה יחידת המסתערבים
העלאה מחודשת של כתביה של פרופ' מיכל פרנקל בכתב העת "פקפוק" של הסטודנטים.ות במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית על לימוד באוניברסיטה, דברים שמותר או אסור לומר בכיתה ויחסי כוח שביניהם הסוציולוגיה הינה "מדע עוכר שלווה" קבע הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה (Bourdieu) בספרו "שאלות בסוציולוגיה," וכזו בדיוק היא צריכה להיות (1984, 2005). תפקידה של הסוציולוגיה, אפילו
לציון יום השנה לזכרו של יצחק רבין, אנחנו משתפים קטע מתוך ספרה של האנתרופולוגית סיגל עוזרי רוייטברג ״סוציאל-דמוקרטיה מקומית״, בו היא מתארת, בין השאר, את השפעתו של רצח רבין על מפלגת העבודה ומנתחת את הקושי המנהיגותי והסוציולוגי שהציף הרצח. עוזרי רוייטברג מראה כיצד חשף האובדן של רבין האיש את הבסיס הרעוע, שעליו נשענה המפלגה, הן
ברכות חמות לעזרי עמרם, על אישור עבודת הדוקטורט שלו ״שורשיו של המטבח הפלסטיני-ישראלי: אוכל, תרבות וזהות בכפר קאסם״. העבודה נכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב בהנחייתו של פרופ' ניר אביאלי. עמרם, שבעבר היה גם מזכיר האגודה האנתרופולוגית הישראלית, ישתתף השנה בתכנית "ממשק" של האגודה הישראליתלאקולוגיה ומדעי הסביבה. מטרת התכנית היא לטפח קשרי אקדמיה וממשל
על מאמרה של ד״ר סיגל נגר-רון (המכללה האקדמית ספיר) בו היא מציעה זווית חדשה לחשוב על הקטגוריות- אשכנזים/מזרחים- שהתקבעו בשיח הישראלי והקשר שלהם למחקר על אי-שוויון בישראל, דרך בחינה של הסטטיסטיקה הלאומית. המושגים "אשכנזים" ו"מזרחים" ובמיוחד הדיון בהם בהקשר של אי-שוויון מעוררים אמוציות רבות בקרב ישראלים. עבודה של ד"ר סיגל נגר-רון, חברת סגל במכללה האקדמית
אורי דורצ'ין, אנתרופולוג החוקר תרבות פופולרית ואת מוסיקת ההיפ-הופ, סוקר הפעם את ערך הקוסמופוליטיות העולה מתוך הופעתה האחרונה של הזמרת אסתר רדא "מופע מחווה לזמרות הג'אז הגדולות", זמרת הידועה בגרסאות הכיסוי שלה, מול יוצרות של מוזיקה מקומית מקורית. דורצ'ין עובר בין המהות השונה בין סוג המוזיקה והתרבות המוקרנת מתוכן. כמי שעוקב באופן סדיר אחרי פרסומים
ספר חדש לחוקרות פרופ' עמליה אוליבר , פרופ' תמר זילבר, ד"ר תמי רובל-לישפיץ, ד"ר חנין מג'אדלה וד"ר יוספה טביב-כליף, על סיפורי חיים של יזמים ויזמיות חברתיים שפועלים לקידום שלום במרחב הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. ראשיתו של הספר ״Peace Entrepreneurs and Social Entrepreneurship״ בתוכנית הופמן למנהיגות ואחריות לתלמידי ותלמידות מחקר מצטיינים.ות, באוניברסיטה העברית. באופן מדוייק יותר, אפשר לייחס
הרצאתו של האנתרופולוג ניסים ליאון (בר אילן) בשנת 2014 במסגרת הכנס כנס המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו בבר אילן. במסגרת ההרצאה ליאון, אחד החוקרים הבולטים אשר חקר לעמוק את השפעתו של עובדיה יוסף על החברה הישראלית בפרט ואת החרדיות המזרחית בכלל, סוקר ומנתח את פעילותו והשפעתו הפוליטית והתרבותית של הרב עובדיה. נסים ליאון הוא פרופסור
אירה ליאן (ראשת מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית) כותבת על מאמרה אשר פורסם בכתב העת Culture and Organization ובו היא מבצעת קריאה פוסט-קולוניאלית של קווי דמיון תרבותיים בניהול בין-תרבותי וטוענת שלא כל דמיון הוא אכן דומה. לטענתה עמימותו של (אי) דמיון מוכיחה שלמרות שבעולם הגלובלי של ימנו, בו נראה שמחסומים תרבותיים מתמוססים או
ברכות לאנתרופולוגים ליאור חן, עומר הקר ונורית שטדלר על פרסום הספר בעריכתם בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. הספר מאגד אחד עשר מאמרים של חוקרות וחוקרים מדיסציפלינות שונות במדעי החברה ומבוסס על מחקרים אתנוגרפיים של מקומות קדושים, ובהם מסגד אלאקצא, אתרי הטבילה לנצרות בנהר הירדן וקבר רחל. בין כותבי המאמרים בקובץ: יורם בילו, נורית שטדלר, עומר הקר, נמרוד
ברכות לסוציולוג גיא שני על מינוי כחבר סגל בבית הספר למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי במכללה למינהל. מחקריו של שני עוסקים במעמד הבינוני והגורמים המעצבים דפוסים וזהויות שונות בתוך קבוצה מעמדית רחבה זו. בעבודת הדוקטורט (בהנחיית ניסים מזרחי מאוניברסיטת תל-אביב) השווה שני בין תהליך בחירת המגורים של רוכשי דירה ראשונה בקרב בני המעמד הבינוני בתל-אביב ובבאר-שבע.
ברכות לירון שני – חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית ומאנשי בחברת האדם, על פרסום ספרו החדש ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״ במסגרת הסדרה ״הישראלים״ בהוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מה הקשר בין פשפשים טורפים וזבובים מעוקרים לגבולות המדינה? מדוע פלפלים נתפסים כחלק מהתרבות בערבה וכיצד השתנה מעמדם של עצי
בעקבות הצלחתה של הסדרה הקוריאנית ״משחקי הדיונון״, כותבת לנו האנתרופולוגית ליאורה צרפתי מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, על התרבות הקוריאנית שמאחורי הסדרה ועל הצלחתה בעולם העולם גועש בעקבות הצלחתה המסחררת של הסדרה ״משחקי הדיונון״ הדרום קוריאנית. הסדרה שברה את שיאי הצפייה בנטפליקס ובכך ניפצה את השיאים הקודמים, שרובם היו של סדרות דוברות אנגלית,