עד איזה גיל הורים אחראים לילדיהם? ומתי הילדים נעשים מבוגרים? בעולם המודרני החוק קובע גבולות פורמליים לפי גיל, אך מבחינה התפתחותית וחברתית התהליך הזה מתרחש בקצב שונה במשפחות שונות ובתרבויות שונות. אריאל כנפו-נעם משתמש במגילת אסתר ומחקרים עכשיווים על מנת לבחון, האם אב אחראי לגורלה של בתו המלכה ויכול לצפות ממנה להתיחס אליו כאל אב?
נדים כרכבי, מהחוג לאנתרופולוגיה בחיפה, בערך מתוך הלכסיקון סוציולוגי לעת קורנה שפורסם לאחרונה, כותב על משמעות המסכה בכלל ובקורנה בפרט, ועל כוחה של המסכה לסמן גבולות, תפיסות פוליטיות, מעמד, אנונמיות וביטוי עצמי, הלכסיקון הסוציולוגי לעת קורונה, הוא פרויקט משותף של מרכז אדוה וכתב העת 'סוציולוגיה ישראלית, בעריכת אורי רם, שלמה סבירסקי וניצה ברקוביץ אנושיותנו ואישיותנו
ספר חדש לפרופ׳ עמליה אוליבר ולפרופ׳ גילי דרורי, שתיהן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. הספר ״ From Ivory Tower to Academic Commitment and Leadership: The Changing Public Mission of Universities ״, פורסם בהוצאת Edward Elgar ועוסק בתפקידה הציבורי של האוניברסיטה וביחסי אוניברסיטה-חברה מהו תפקידה החברתי של האוניברסיטה? מה בין האוניברסיטה הציבורית והציבור? וכיצד יש לבנות את יחסי
ברכות חמות למיה ולנשטין על אישור עבודת הדוקטורט ״זהות מקצועית בשינוי: ״מעצבים/ות גרפיים/יות, שימוש באינטרנט ושוק העבודה היצירתי בישראל, שנכתבה בהנחיית פרופ׳ עפרה גולדשטין-גדעוני, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ״מחקר הדוקטורט עסק במעצבים/ות גרפיים/יות בישראל כחלק מהקהילה העולמית של העובדים/ות במקצועות היצירתיים. בשנים האחרונות חוו עובדים אלו שינויים מרחיקי לכת בשוק התעסוקה, המושפעים מההתקדמות
על מאמרה של תאיר קרזי-פרסלר, כיום פוסט-דוקטורנטית במחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה ועמיתת הוראה באוניברסיטת בר-אילן, אשר פורסם בכתב העת Cultural Sociology. במאמר היא מנתחת כיצד כוח ממוגדר בפעולה, על כינון ערך מוסרי בתרבות ארגונית היפר-גברית – על נשים בעמדות כוח בצבא. וזאת גם ההזדמנות לברך את קרזי-פרסלר (מעבר לזכייתה בפרס גוטמן למאמר המצטיין של
ברכות חמות ליעל עשור על אישור עבודת הדוקטורט שלה, אשר עסקה בועדת סל התרופות ובשאלה – כיצד קיימו של אידיאל ׳האוביקטיביות׳ הבלתי מושג, משפיע על העבודה היומיומית של אלו שבעבודתם שואפים אליו. העבודה נכתבה במסגרת המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) במקומות רבים בעולם, וגם בישראל, נהוג לראות באובייקטיביות אידיאל שיש לשאוף אליו בתחומי
ברכות חמות להילה נחושתן, על אישור עבודת הדוקטורט שלה ״גופים פרדוקסליים: אחריות, רב מקצועיות ומוסריות בניתוחים לקיצור קיבה, אשר נכתבה בהנחיית ד״ר יהודה גודמן בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. הנה כמה מילים על עבודתה של נחושתן: בעבודה זו אני בוחנת את הפרדוקסים והאירוניות הקיימים בניתוח בריאטרי (ניתוח לקיצור קיבה/WLS) כפרויקט רפואי ותרבותי. בשנים האחרונות ניתוחים
ורד ויניצקי-סרוסי – פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, לשעבר דיקנית הפקולטה למדעי החברה בעברית וכיום ראשת מכון טרומן למען קידום השלום – על ראיונות עבודה, שיחות מסדרון ושאלות ששואלים רק נשים. פוסט מורחב לבחברת האדם בעקבות פוסט ויראלי בפייסבוק והרצאה בכנס האגודה הסוציולוגית הישראלית, פברואר 2021. כמו הרבה תופעות שחשבנו שהאבולוציה נפרדה מהן לשלום, אך אנחנו
נופר אבני, נעם ברנר, דן מיודובניק וגלעד רוזן מתחקים אחר עבודת המנהלים הקהילתיים במזרח ירושלים וממסגרים את הפוטנציאל של המנהלים ליצור שינוי חברתי ופוליטי תחת המטרייה המושגית של 'אזרחות עירונית'. בעשורים האחרונים חוקרים בתחומי התכנון העירוני, הגאוגרפיה, הסוציולוגיה ומדע המדינה עסקו רבות בשאלת כוחן הפוליטי של ערים. הספרות האקדמית נוטה לחגוג ערים כפלטפורמות לפוליטיקה פרוגרסיבית,
אורי אלמגור היה פרופ׳ אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית שמחקריו עסקו באנתרופולוגיה של אפריקה, שבטים נומדיים, תנועות מילינאריות, סטרוקטורליזם ובשנים האחרונות שלו כחוקר גם עסק באנתרופולוגיה ויזואלית של צילומים, באנתרופולוגיה של ריח וחושים, והיה בין החלוצים באנתרופולוגיה אשר עסקו בנושאים אלו. יהיה זכרו ברוך הנה מבחר קטעים עליו אשר הופיעו בספרה של אורית אבוהב
אורית הירש-מציאולס בערך נוסף מתוך הלכסיקון הסוציולוגי לעת קורונה, פרויקט משותף של מרכז אדוה וכתב העת 'סוציולוגיה ישראלית, בעריכת אורי רם, שלמה סבירסקי וניצה ברקוביץ האם מגפת הקורונה פרצה בגלל עטלף, ש"נטל לכנפיו" את הזכות לחיות, חמק מהמכון לווירוסים בווהאן שבסין והכניס כחצי מהאנושות לסגר? או שמא היה זה הפנגולין, אשר נמכר כאובייקט חי ב"שוק
בן בורנשטיין, נטע כהנא, רמי קפלן, ניר רותם[1] המאמר מבוסס על הרצאה שניתנה בכנס האגודה הסוציולוגית הישראלית ה-52, בפברואר 2021 בחודשים האחרונים התגבשה קבוצת חוקרים.ות צעירים.ות שביקשו לבחון ולהרחיב את הדיון הנוגע הן לעתידם.ן המקצועי והן לעתיד הדיסציפלינה. הם ערכו סקר הראשון מסוגו אשר בחן עמדות והעדפות של חברי.ות הקהילה הסוציולוגיות ואנתרופולוגית בישראל סביב נושאים
ההיסטוריון און ברק, פרופ׳ בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, ומנהל שותף של המעבדה להיסטוריה של משבר האקלים באוניברסיטת תל אביב, כותב בהארץ, על הקושי מהגמילה מהפחם. בהתבסס על ספרו החדש Powering Empire, ברק טוען שלמרות שרבים מקווים שהשימוש בדלקים מזהמים יצטמצם לטובת הטמעה נרחבת של אנרגיות מתחדשות. ההיסטוריה מדגימה עד כמה התרחיש הזה חסר
ברכות לרפי גרוסגליק (בן גוריון ובית ברל) על ספרו החדש שפורסם בהוצאת SUNY Press: Globalizing Organic –Nationalism, Neoliberalism, and Alternative Food in Israel הספר מציג ניתוח אתנוגרפי המתאר את התהוותו והשתנותו של שדה האוכל האורגני בישראל. הספר מבוסס על עבודת מחקר שהחלה בשנת 2008, ושכבר הניבה עבודת דוקטורט וגם ספר בעברית (2017, בהוצאת רסלינג). הספר הנוכחי,
בדצמבר 2008 נפטרה גלית סעדה-אופיר – אנתרופולוגית, סוציולוגית פוליטית ופעילה חברתית – למחרת ניתוח קיסרי בו ילדה תאומים ולאחר שרשרת כשלים בבית החולים. לזכרה אנחנו משתפים שוב מספר קישורים על עבודתה ולזכרה. ד"ר גלית סעדה-אופיר נולדה בשנת 1971 באשקלון. בתחילת שנות התשעים היא החלה את לימודיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. במהלך כל לימודיה ואחריהם
אריאל כנפו-נעם על פרשת שמות והייעוד של משה, של ירמיהו, איך יודעים אם מישהו הגשים את יעדו ועל ההבדל בין יעוד לרצון מה קורה כשההורים רוצים עבור הילד את "טובתו", אבל לילד/ה חלומות אחרים? את הטור הפעם הייתי רוצה להקדיש פחות לנושא של הורות ויותר לנושא של יעוד. פרשת שמות מספרת לנו איך משה נועד
אלדד לוי על כיצד המאבק סביב המורשת של אחד הנשיאים הנערצים ביותר במכסיקו, מעצבת את הפוליטיקה במדינה גם כיום וכיצד ׳עבודת המורשת׳ של קבוצות בעלות אינטרסים מנוגדים משתמשות במורשת של דמויות היסטוריות לטובתן מאמר של אלדד לוי, כיום סטודנט לדוקטורט באוניברסיטת אוסטין טקסס (ובעל הבלוג ״במדינה מתוקנת באתר בחברת האדם), אשר פורסם בכתב העת American
הקלטת הערב המרגש לכבודו של הרווי גולדברג, מראשוני ובכירי האנתרופולוגיה בארץ וחתן אות מפעל חיים של האגודה האנתרופולוגית הישראלית, וכן השקת אסופה מיוחדת המאגדת תרגומים לעברית של מאמריו האתנו-היסטוריים על יהודי צפון אפריקה בכלל ויהודי לוב בפרט, בעריכת יורם בילו, הגר סלומון ואורית אבוהב ובהוצאת מכון בן-צבי. האירוע התקיים ב20.1.21, במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה
הקלטה של ערב העיון מיוחד שערך ב-22.11.20, לכבוד פרסום שלושה ספרים אנתרופולוגים: ספרה של גילי המר על נשים עיוורות, ספרה של נורית שטדלר על מקומות וטקסים סביב נשים קדושות, וספרו של יורם בילו על הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית. בהשתתפות: זלי גורביץ, אביתר שולמן ורגב נתנזון. מנחה: תמר אלאור
נמרוד לוז בפינה אחרונה (לבנתיים) בתכונית ״שלושה שיודעים״, שלאחריה הוא יוצא למסע מחקר בגרמניה. לוז, שפרסם בפינה ובמדור ״תרבות האוכל״ בבחברת האדם, יותר מ-50 פוסטים, מקדיש את פינתו האחרונה לאחד האנשים שהשפיעו מאוד על חשיבתו וכתיבתו על אוכל – הסופר, חוקר התרבות ופעיל הסביבה וונדל ברי. לוז, פרופ׳ במכללה האקדמית כנרת, כותב על ברי ועל