"> ברכות להילה נחושתן על אישור עבודת הדוקטורט – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

ברכות להילה נחושתן על אישור עבודת הדוקטורט

ברכות חמות להילה נחושתן, על אישור עבודת הדוקטורט שלה ״גופים פרדוקסליים: אחריות, רב מקצועיות ומוסריות בניתוחים לקיצור קיבה, אשר נכתבה בהנחיית ד״ר יהודה גודמן בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.

הנה כמה מילים על עבודתה של נחושתן:

בעבודה זו אני בוחנת את הפרדוקסים והאירוניות הקיימים בניתוח בריאטרי (ניתוח לקיצור קיבה/WLS) כפרויקט רפואי ותרבותי. בשנים האחרונות ניתוחים לקיצור קיבה, שמטרתם להגביל את נפח הקיבה או את יכולת הספיגה שלה או את שניהם, הפכו נפוצים מאד ברחבי העולם, כמו גם בישראל. ניתוחים אלו מבוצעים קלינית במטרה להפחית מחלות הקשורות להשמנה ולשפר את איכות חייהם של אנשים המוגדרים באופן רפואי כסובלים מהשמנת יתר. עם זאת, מאחר שחלק ניכר ממשקלם של מטופלים רבים חוזר תוך מספר שנים לאחר הניתוח, החלו נפוצים גם מפגשי ייעוץ לפני ואחרי הניתוח. מפגשים אלו מתמקדים בשינוי הרגלי תזונה, שינוי התנהגות ושגרת פעילות גופנית, ומובלים על ידי רשת מומחים כמו דיאטניות/ים, פסיכולוגיות/ים או עובדות/ים סוציאליות/ים ואחרים.

בדוקטורט בחנתי את ההקשר החברתי ואת העולם התרבותי העומדים בבסיס פרויקט זה של שינוי הגוף. תוך ניתוח הפרויקטים התרבותיים והמוסריים של "להיות רזה" והתפיסות הניאו-ליברליות של אחריות ושליטה עצמית, אני עוקבת במיוחד אחר שאלה פרגמטית: כיצד מומחים/יות ומטופלים/ות מסבירים, יוצקים הגיון – ומאתגרים – את הטרנספורמציה של האינדיבידואלים ושל גופם? בהסתמך על תצפיות משתתפות וראיונות עם אנשי מקצוע במסגרת קלינית, אני בוחנת את הפרקטיקות, ההיגיון והעמדות של אנשי המקצוע, כמו גם את חוויות המטופלים.

המקרה הנחקר הוא מרפאה בריאטרית ישראלית המספקת טיפול רב תחומי ומורכבת מאנשי מקצוע שונים, ביניהם מנתחים/ות, דיאטניות/ים ומטפלים/ות. בשלושת מאמרי הדוקטורט אני מנתחת את קשרי הגומלין המורכבים בין השחקנים השונים הללו בעבודתן/ם בקליניקה. אני בודקת כיצד רעיונות תרבותיים שונים, ותפיסות מקצועיות ולא מקצועיות לגבי טיפול, גודל גוף, אחריות וביו-רפואה מועברות, מתפרשות ומאותגרות במסגרת רב-מקצועית זו.

מחקר זה מצטרף לספרות עדכנית המרחיבה את ניתוח הביו-רפואה באנתרופולוגיה הרפואית, מדגישה את החוויה החיה (lived experience) של פרקטיקות הטיפול, ובעיקר מאתגרת מסגור פוקויאני של השמנת יתר והתערבויות רפואיות ככאלה שאך ורק מפעילות כח ודורשות משמוע ושליטה עצמית. לפיכך, במקום להציע ביקורת אחידה על גישות 'ביו-רפואיות' להשמנה, אני מתעמקת בפועל בפרקטיקות הטיפול של אנשי מקצוע אלה. לאחר מכן אני בודקת את הפרדוקסים הכרוכים באינטראקציות אנשי ונשות מקצוע עם מטופלים/ות, כולל ניתוח המטפורות, התמונות והנרטיבים התרבותיים הנפוצים בהם הם משתמשים/ות, והחתירה תחת נרטיבים אלו על ידי אנשי ונשות מקצוע ומטופלים/ות כאחד.

במהלך הפרקים השונים אני עוקבת אחר כמה "תחנות" בדרך של ניתוח בריאטרי במרפאה ומחוצה לה. בשלושת הפרקים אני עוקבת אחר השאלות הבאות, הקשורות זו בזו:

ראשית, אני מפרקת את המבט הרפואי, ובוחנת מה עומד על כף המאזניים במפגש הראשוני בין הרופאים למטופלים, כנקודת המוצא של מסלול הניתוח.

שנית, אני בוחנת את האופן בו אנשי המקצוע מבנים ומנסחים את הטיפול הבריאטרי, כפי שהם עולים ממפגשים של מטופלים עם אנשי מקצוע בקליניקה: התייעצויות עם דיאטניות ומטפלות/ים ומפגשי קבוצות תמיכה.

לבסוף, אני מתעמקת בבניית הסובייקטיביות של המטופלים/ות, ובוחנת את המשמעויות המוסריות המתבטאות באינטראקציות בין מטופלים/ות לאנשי ונשות מקצוע, ועם אחרים משמעותיים בחיי היומיום שלהם.

עוד על נחושתן:

אנתרופולוגיה לשבת - הילה נחושתן על השגת נורמאליות דרך הגוף: שיקום נשים מזנות וגבולות הטרנספורמציה