"> גלובליזציה אורגנית – ספר חדש לרפי גרוסגליק – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

גלובליזציה אורגנית – ספר חדש לרפי גרוסגליק

ברכות לרפי גרוסגליק (בן גוריון ובית ברל) על ספרו החדש שפורסם בהוצאת SUNY Press: Globalizing Organic –Nationalism, Neoliberalism, and Alternative Food in Israel

הספר מציג ניתוח אתנוגרפי המתאר את התהוותו והשתנותו של שדה האוכל האורגני בישראל. הספר מבוסס על עבודת מחקר שהחלה בשנת 2008, ושכבר הניבה עבודת דוקטורט וגם ספר בעברית (2017, בהוצאת רסלינג). הספר הנוכחי, מבוסס על הרחבה ועדכון של הפרסומים הקודמים.

הספר עוסק בגלובליזציה של תרבות אוכל הנתפסת כאלטרנטיבית, כזו שבתצורתה הרעיונית והאידאית נועדה להוביל לשינוי באופנים בהם מיוצר ונצרך המזון אותו אנו אוכלים ואוכלות (תרבות ה- eating for change). האוכל האורגני נתפס פעמים רבות כחלוץ העומד בראש תרבות האוכל הזו, הנדמית כאתית, סביבתית, הוגנת-חברתית, מקומית ובריאה; כזו המנוגדת בתכלית לתרבות האוכל ולדפוסי ייצור המזון המתועשים, התעשייתיים והגלובליים.

רפי גרוסגליק

גם חוקרות וחוקרים מתחומי הסוציולוגיה של החקלאות, הגיאוגרפיה, האנתרופולוגיה ולימודי הסביבה בצפון הגלובלי הציגו בעבר את התפתחותו של האוכל האורגני ככזה, ומיקמו אותו בתוך המסגרת האנליטית המכונה Alternative Food Networks. לצידו של האוכל האורגני, ובעקבותיו, התפתחו תנועות בעלות מאפיינים אלטרנטיביים כמו "סחר הוגן", "אוכל מקומי" ו"תנועת האוכל האיטי" (slow food). בתוך כך, הובלטה החתרנות המגולמות באוכל האורגני, והוא נתפס לא רק כמנוגד למערכות האוכל שהתפתחו בעקבות המהפכה הכימית בחקלאות המודרנית לאחר מלחמת העולם הראשונה, אלא גם כבעל פוטנציאל טרנספורמטיבי – פוליטי וחברתי.

ואכן, ניתן לראות, לפי גרוסגליק, באוכל האורגני ובחקלאות האורגנית כמסגרת הרעיונות האלטרנטיבית הדומיננטיות, המקיפה, המתוקשרת, המדוברת, והמשפיעה ביותר בהשוואה למסגרות אחרות המציעות חלופות למערכות האוכל המתועשות. אף מסגרת חקלאית-קולינרית לא זכתה להד ציבורי גדול ולמיסוד כמו החקלאות והאוכל האורגני. ומשום כך, זוהי מסגרת חקלאית-קולינרית חשובה, מעניינת וראויה לניתוח חברתי ותרבותי.  

הספר Globalizing Organic  מצביע על כמה תהליכים בהתפתחותו של האוכל האורגני בישראל. חלקם משיקים לתהליכים שאירעו במקומות אחרים בצפון הגלובלי, כמו תהליכי הידמות של האורגני למערכות המזון הקונבנציונאליות, תהליך שזכה לכינוי "הקונבנציונאליזציה של האורגני".

למעשה, הביקורת המרכזית שנמתחה על האוכל האורגני במדעי החברה מאז שנות האלפיים טוען גרוסגליק, תוחמה לשורה מצומצמת של טענות בדבר ניתוקה של החקלאות האורגנית מהרעיונות מהם נבטה. ביקורת זו התמקדה במישורי הכלכלה הפוליטית ובקואופטציה של החקלאות האורגנית על ידי מערכות ייצור ושיווק האוכל האורגני . בספר הנוכחי גרוסגליק מזהה מגמות דומות, אך גם מבקש להרחיב את הפרספקטיבה הביקורתית.

גרוסגליק מראה, באמצעות ניתוח אתנוגרפי של מערכת החקלאות האורגנית ותרבות האוכל האורגני בארץ ישראל (משני צדדיו של הקו הירוק), כיצד האורגני נמצא על קו התפר של מבנים ותהליכים מרכזיים בתחומי האוכל, החקלאות והתרבות הקולינרית. אוכל אורגני, כך מתברר, ממוקם על נקודת המפגש - ולכן הוא גם מטשטש את הגבולות - שבין גלובליזציה לבין לוקאליזציה; בין הגיונות כלכליים ברי-קיימא ושיתופיים לבין ההגיונות הניאו-ליבראליים; בין תיעוש, מסחור, ייבוא וייצוא חקלאי לבין אגרו-אקולוגיה; בין צרכנות המבוססת על הדאגה לעצמי ולבריאותו לבין תפיסות אתיות-אזרחיות – סביבתיות וחברתיות; בין ה"אתי" לבין ה"אסתטי".

מבחינה סימבולית, האוכל אורגני ממוקם גם על קווי התפר תרבותיים - בין "המטבח של תרבות הנגד" לבין מה שנחשב ל"מטבח הגלובלי". הוא מגלם את הזיקה הקיימת בין "מהפכת האיכות" במערכות המזון לסימון גבולות מעמדיים; בין העדפות וטעמים הקשורים לתרבות "ירוקה" לבין התרחבות של השיח הקולינרי בקרב בני ובנות המעמדות הבינוניים והגבוהים. עוד מבחינה תרבותית, הספר מראה כיצד האוכל האורגני מצליח לנוע בחופשיות מדימויים של אליטיזם לפארוכיאליזם, מפריפריה למרכז. הוא נע, באין מפריע, מסביבתנות לקולוניאליזם, מ"טבעיות" למוצר אולטרה-תרבותי המבוסס על פרוצדורות, פיקוח, פרוקטוקולים, חוקים, הגדרות ודימויים שיווקיים.

Image result for Organic identity
אמצעי המבנה זהות קוסמפוליטית

האורגני, כך מציג גרוסגליק בספר, ממוקם בין פרקטיקה לבין אידיאולוגיה, בין מוסר לפרגמטיות, בין רומנטיקה קדם-מודרנית לשיח היזמות המאפיין את הניאו-ליברליזם.

הספר מצביע על כך שבישראל אוכל אורגני נתפס יותר כאמצעי המבנה זהות קוסמפוליטית, ופחות כאמצעי המשמש את הפוליטיקה של הגנה על הסביבה, את המאבק במשבר האקלים, את הקריאה להוגנות חברתית או את הדאגה לבריאותם של אלה העובדים והעובדות בשדות ובמפעלי האריזה. בישראל, אוכל אורגני אוחז בעוצמה רבה בדימויים בנוסח "אוכל בריא, שלא ריססו אותו" והרבה פחות מכך בדימויים הקשורים ל"זכות למזון", הוגנות תזונתית, או צדק (food justice; food equity).

כפי שגרוסגליק מראה בספר, אוכל אורגני בישראל הוא אוכל שנקשרים אליו, מצד אחד, דימויים מקומיים-תנכ"יים, ומצד שני – שורה של דימויים גלובליים: סגנון חיים עירוני ופרברי-אמריקאי, ניו אייג', תרבות תראפויטית גלובלית ועוד ועוד.  אם כן, המושג "אורגני" הוא מושג פוליסמי, כזה המגולמות בו משמעויות מרובות. אך לא בכך ייחודו, שכן—כפי שניתן ללמוד מהאנתרופולוגיה והסוציולוגיה של האוכל בכללותה –כל מוצר מזון, גם אם לא מגולמות בו משמעויות חתרניות או מהפכניות (כמו הטיפוס האידיאלי של האוכל האורגני)  – הוא רב ממדי ומרובה משמעויות, ואף פעם הוא לא "סתם אוכל".