בישראל יש כחצי מיליון עוברים וביציות ששמורים בהקפאה בין 20 ל-30 שנה במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. אבל מה עושים עם אותם עוברים? אביעד רז, מאוניברסיטת בן גוריון כותב לבחברת האדם על הדילמות והקשיים איתם מתמודדים זוגות רבים שעוברים טיפולי הפרייה חוץ גופית וצריכים להחליט מה לעשות עם העוברים העודפים שלהם.
זוכי תחרות המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית – מקום שלישי. מדוע הבחירה בקשירת צינור הזרע כאמצעי מניעה כמעט ואינו מוכר בארץ? למה בארץ ובניגוד למקומות אחרים בעולם, הוא מתקיים לרוב תחת הרדמה? כיצד ההרדמה בתהליך הזה היא בחירה סוציולוגית ומגדרית ואיך כל זה קשור לרופאי שיניים? נוגה פרידמן ויעל השילוני דולב מראות כיצד השקפות
לקראת כנס האונליין הבינלאומי "אתיקות של כוח, רגשות וביוטכנולוגיה" של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה שיתקיים ב28-29 ליוני 2021, נפרסם בבחברת האדם סדרת ראיונות עם כל אחת ממרכזות המושבים השונים בכנס. הפעם, שיחה עם ד"ר ציפי עברי מהחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, אשר תנחה ותשתתף במושב ״חיים מוסריים, עבודת אתיקה, והפוליטיקה הגלוקלית של ההולדה״ שיתקיים ביום שלישי, ה29.6,
מאמר של ציפי עברי ואלי תימן על הורים, רבנים ורופאים המתחבטים בהחלטות סביב אבחון טרום לידתי של מומים עובריים, ובהמשך לו תובנות לגבי חלוקת העבודה המוסרית בקבלת ההחלטות בזמן הקורונה — מאמר של ציפי עברי (אוניברסיטת חיפה) ואלי תימן (המרכז האקדמאי רופין) אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist מתמקד בדינמיקה של קבלת ההחלטות לגבי הפסקת
ציפי עברי, ריקה טקקי-עייני וג'ון מורוצקי על סיפורי הנשים שילדו בזמן רעידת האדמה ביפן – האם הניסיון משם יכול לערער על מודל הרפואה הקונבנציונלי? וגם, מה זה אומר לגבי לידות בזמן קורונה בישראל? מאמר של ציפי עברי (החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה), ריקה טקקי-עייני (החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה), וג'ון (Jun) מורוצקי (מנהל מחלקת נשים ויולדות,
מיטל מרגוליס לין בסדרת פוסטים על המסורת של 'משכב לידה', היחס אל נשים אחרי לידה בטייוואן ולמה התקופה הזאת נתפסת כחשובה אפילו יותר מההיריון ומהלידה עצמה — אחד הנושאים המרתקים בחיים על הגבול בין מזרח למערב היא להבחין מדי יום כיצד תופעות אנושיות גלובליות מקבלות תרגומים שונים בתרבויות שונות. קחו לדוגמה את הגוף, שהוא אחד