כיצד לימודי תאטרון יכולים לשנות את האופן שבו נערות שולטות בגופן ולאתגר תפיסות חברתיות אודותיו? שרה ארליך רוזנסקי כותבת על עבודת התיזה שלה (בהנחיית דר' גילי המר ופרופ' נפתלי שם טוב) שעסק בעיצוב דמויות במרחב הבמה אצל נערות הלומדות תאטרון בתיכון: מגיל 40 ועד יציאתי לגמלאות לימדתי את מקצועות התאטרון בתיכון. בנוסף להוראת פרשנות מחזות
תגית: גוף
ברכות חמות לאנתרופולוגית אורית הורוביץ בר-עם על זכייתה במלגת עזריאלי לדוקטורט!
מלגת עזריאלי נחשבת לאחת התחרותיות והיוקרתיות במלגות למדעי החברה בארץ. אחת הזוכות לשנה זאת, והאנתרופולוגית היחידה הפעם, היא אורית הורוביץ בר-עם – דוקטורנטית לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון. מחקרה עוסק בחוויית הפונדקאות בראייה הוליסטית, מפרספקטיבה של זמן דרך נרטיבים של פונדקאיות בדימוס בישראל, במטרה לתרום להבנת המשמעות האישית והקולקטיבית של תהליך הפונדקאות. מחקרה מתבצע בהנחייתן של
נוכחות ההיעדר: היררכיה של ידע ויצירה של בורות במקרה הבוחן של תופעת השפיכה הנשית
לרגל אישור הדוקטורט שלה כותבת ליאור בסרמן נבון על המחקר שביצעה ועל התהליך שהוביל אליו. את עבודת הדוקטורט שלה השלימה בסרמן נבון במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, תחת הנחייתם של ד"ר גילי המר וד"ר עתניאל דרור. לפני כשבע שנים התחלתי לשמוע זמזום מסביבי על תופעה הקרויה שפיכה נשית. השיח, הגם שהיה די מצומצם, הציג את
מחקר פוגש אמנות פוגשת מחקר
השנה יצא לי להשתתף בהסכת שהוא הגשת חלום. עוד בתקופת הקורונה פנתה אליי גיל מרקוביץ' המדהימה – אמנית במה, יוצרת מחול, ומומחית בהנגשת ידע לציבור. שבין היתר יצרה והגישה את "המעבדה" ו"המעבדה לילדות וילדים" בתאגיד השידור הישראלי והרצאות מוזיקליות שמקנות ידע אקדמי לצד שירים פופולריים. לגיל היה רעיון לחבר בין מחקר ואמנות: לא לעשות רק
כיצד הפכתי למכונת חישה – לציון יום הסוכרת הבינלאומי
לציון יום הסוכרת הבינלאומי (14.11) סוקר לירון שני את המחקר האנתרופולוגי על הסוכרת ואת החיים שלו, כאב לבן חולה בסוכרת. לפני כמעט חמש שנים התגלתה מחלת הסוכרת מסוג 1 לבן האמצעי שלנו, אז בן 6. גילוי ששינה את החיים שלו ושלנו כמשפחה. אבל איך ניתן לתאר אתנוגרפית את החיים כאב לילד חולה סוכרת? חיים שהטכנולוגיה
חוויות חולי וסוגיות גופניות-חברתיות בקורונה
הסוציולוגיות הרפואיות לימור מעודד דנון וליאור שחר מביטות מעבר לנתונים הסטטיסים של מגפת הקורונה וטוענות שצריך לתת מקום וחשיבות לחוויות האישיות של חולי הקורונה על מנת להבין טוב יותר את המגפה והשפעותיה הידע הביו-רפואי על נגיף הקורונה- Covid-19 משתנה תמידית ובקצב מסחרר. הפרסומים בכתבי העת המדעיים על מאפייני הנגיף, דרכי אבחון וטיפול בתסמיניו השונים, אשר
מרגרט לוק: גוף, מוות וביולוגיות מקומיות
נועה ונה כותבת על מרגרט לוק ועל המרחב שבין גופים, חיים ומוות. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-10.7.2014 מרגרט לוק (Margaret Lock) היא פרופסור אמריטה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת מקגיל. היא נחשבת לאחת האנתרופולוגיות הרפואיות המרכזיות והפוריות ביותר. ברשימת פרסומיה עשרים ספרים שהיא כתבה או הייתה שותפה לעריכתם ויותר ממאתיים