איך עושים אנתרופולוגיה באזורי קונפליקט ומלחמה? כיצד הפרספקטיבה האנתרופולוגית מבינה ומנתחת את המתרחש באזורנו בשמונה החודשים האחרונים? האגודה האנתרופולוגית הישראלית מזמינה לכנס השנתי (ה52 במספר!) שיעסוק באנתרופולוגיה במוקדי סכסוך. הכנס יתקיים ביום חמישי ה20.6.2024 באוניברסיטת בר אילן החל מ09:30 בבוקר. המושבים לאורך הכנס יעסקו בהיבטים שונים של המלחמה, העורף, המרחב הציבורי ותרבות תחת אש בעיני
ברכות לפרופ' אורלי פרידמן (אוניברסיטת סינגידונום, סרביה) לרגל יציאתו לאור של ספרה Memory Activism and Digital Practices after Conflict: Unwanted Memories, שפורסם לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת אמסטרדם. הספר בוחן פרקטיקות של אקטיביזם של זיכרון, תוך ניתוח טקסי זיכרון אלטרנטיבים, לוחות שנה אלטרנטיבים ומאבק בתרבות של הכחשה אחרי קונפליקט. הציר המרכזי לדיון בוחן את השייכות הדורית של
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-23.1.2014 עמרי גרינברג על אתנוגרפיה של חיי היום יום בצל הסכסוך קשה לערער שקיים תחום מחקר אקדמי אותו ניתן לכנות "מדעי הסכסוך הערבי-ישראלי". יש שיכנו אותו "המוסלמי-יהודי", אחרים יבחרו ב"פלסטיני-ציוני"… בהחלט נכונות הטענות שהכמות העצומה יחסית של חוקרות ומחקרים העוסקים בתחום אינם משקפים