מאמרי אורח, פרסומים חדשים

ברכות לפרופ' אורלי פרידמן (אוניברסיטת סינגידונום, סרביה) לרגל יציאתו לאור של ספרה Memory Activism and Digital Practices after Conflict: Unwanted Memories, שפורסם לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת אמסטרדם. הספר בוחן פרקטיקות של אקטיביזם של זיכרון, תוך ניתוח טקסי זיכרון אלטרנטיבים, לוחות שנה אלטרנטיבים ומאבק בתרבות של הכחשה אחרי קונפליקט. הציר המרכזי לדיון בוחן את השייכות הדורית של האקטיביסטים.יות והעמדות שלהם.ן כלפי פוליטיקה של הזיכרון ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי ביחס למלחמות של שנות ה-90 המכונות גם המלחמות של התפרקותה של יוגוסלביה. לרגל פרסום הספר כתבה פרידמן על מחקרה לבחברת האדם.

הספר הוא תוצר של מחקר אמפירי שנמשך כשני עשורים בבלגרד ובערים אחרות בסרביה, וכן במרחב הפוסט יוגוסלבי,  כולל בפרישטינה (קוסובו), סרייבו (בוסניה-הרצגובינה) וכן זגרב (קרואטיה). נקודת הכניסה שלי למחקר הייתה בתחילת שנות ה-2000, מיד עם סיום תקופת שלטונו של סלובודן מילושביץ׳, אז בחנתי במחקר לעבודת הדוקטורט שלי את תנועות המחאה לשלטון של מילושוביץ׳ בשנות ה-90, תוך התמקדות בתנועות השלום, אקטיביזם פמיניסטי והפעילות הפוליטית נגד הלאומנות והמלחמות שציינו את ההתפרקות של יוגוסלביה. בתקופה של שנות ה-2000, הפעילות של קבוצות כמו ׳הנשים בשחור׳ בסרביה, וכן קבוצות אחרות אותן חקרתי, החלה להתמקד באקטיביזם של זיכרון, שכלל גם מאבק על עיצוב הנרטיב של המלחמות, שאלות של אחריות פוליטית, מאבק כנגד הכחשה של פשעי מלחמה, הכרה גם בסבלם של הקורבנות ומשפחותיהם, ללא שייכות אתנית, וכן מאבק בפוליטיקה של קורבנוּת.

הספר בוחן את הפרקטיקות והדרישות (claims) של הדור הראשון לפעילות של האקטיביזם של הזיכרון, שהוא זה שחווה את המלחמות. אני עושה זאתדרך ניתוח לוח השנה החדש של סרביה (אחרי התפרקותה של יוגוסלביה) ולוח השנה האלטרנטיבי-אזרחי, שמתעקש לזכור ולהכיר בקורבנות של פשעי המלחמה, וזאת תוך כדי יצירת ריטואלים וטקסי זיכרון אלטרנטיביים בסרביה ובמרכז העיר בלגרד. לטענתי, הפעילות הפוליטית-אזרחית הזאת מאפשרת ויוצרת גם במה לסולידריות דרך הנצחה (commemorative solidarity). הספר ממשיך ובוחן את גם את האקטיביזם של הדור השני, שנולד במהלך או מיד אחרי המלחמות, עם המורשת שהותירו אחריהן. שיחד עם אותה התמודדות ממשיך הדור השני להיאבק בתרבות ההכחשה מתוך עמדה שמתבטאת בסיסמא חדשה:  we are too young to remember but determined never to forget!.

הדור השני של האקטיבסטים.ות פונה גם למרחבים הדיגיטלים ולרשתות החברתיות לקידום הקמפיינים שלהם. הספר עוסק באותם מרחבי זיכרון דיגיטליים ומציע מסגרת אנליטית לניתוח של מה שאני מכנה hashtag memory activism#. כפי שאני מראה בספר, דור זה פונה הן לפרקטיקות של memory activism וכן של memory of activism – תוך שהם.ן פונים.ות למורשת של האקטיביזם של הדור הראשון, בחיפוש אחרי דמויות להזדהות אתן ולהמשיך את הפעילות הפוליטית שלהם.ן ולשאוב מהן השראה ותקווה.

לבסוף, הספר מציע גם התבוננות מעמיקה באקטיביזם של זיכרון, בחברות אחרי תקופות של אלימות וקונפליקט המתמודדות עם זיכרונות קשים ולעיתים אף לא רצויים. וזאת מנקודת מבט שאיננה רק מקומית או לאומית, אלא גם כלל אזורית, תוך בחינה של וקידום הדיון ב regions of memory. לפיכך, הספר מציע את האבחנה של regions of memory activism, תוך בחינה רחבה יותר של אזור המדינות הפוסט-יוגוסלביות בדרום מזרח אירופה.

אורלי פרידמן מתגוררת בבלגרד ומתמחה בלימודי שלום וקונפליקטים ולימודי זיכרון. מחקריה האקדמיים עוסקים בניתוח של תנועות שלום, אקטיביזם של זיכרון ופוליטיקה של זיכרון בסרביה ובבלקנים וכן בבחינה השוואתית של טקסי זיכרון והנצחה. אורלי מרצה בחוג ללימודי פוליטיקה בפקולטה לתקשורת בבלגרד ועומדת בראש המכון ללימודי קונפליקטים באופן השוואתי. כמו כן, היא המנהלת האקדמית של המרכז ללימודי ח״ול בבלגרד של  ה School for International Training (SIT).  בקיץ עומד להתפרסם ספר נוסף בעריכתה (עם שרה גינסבורגר) בהוצאת Palgrave  וכותרתוThe Covid-19 Pandemic Memory: Remembrance, Commemoration, and Archiving in Crisis.

האזינו לשיחה על הספר בפודקאסט new books network
עמוד הספר באתר ההוצאה