"> סביבה – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

"בני אדם תמיד סקרנו אותי" – ראיון עם דני רבינוביץ

פרופ' דני רבינוביץ׳ (אוניברסיטת ת"א) הוא אחד האנתרופולוגים המשפיעים בישראל ועסק בתחומים רבים. לקראת כנס לכבודו שיתקיים ב-22.2.24 (ראו את התוכנית למטה), רותם קליגר חליוא ראיינה אותו וחזרה יחד איתו אל הרגעים המשמעותיים בדרך. את מסלולו המקצועי התחיל רבינוביץ׳ מדריך בחברה להגנת הטבע בבית ספר שדה בסיני. בהמשך הוא עבר לאנגליה וכתב את עבודת הדוקטורט

קרא עוד…

בקסם הפטריות: מחקר לתוך יחסי אדם-פטריה בישראל

ריקי ענתבי כתבה לבחברת האדם על עבודת התזה שלה, העוסקת במלקטי ומגדלי פטריות וביחסים בין הפטריות לבין בני האדם. את העבודה היא כתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, בהנחיית לירון שני: ״ביום שישי אחד בחודש פברואר, 2022, יצאתי מביתי בירושלים אל תחילת המסע שלי בשדה המחקר. הנסיעה ארכה כ-45 דקות עד ליער בן שמן, מקום פופולרי

קרא עוד…

יחסי אדם-חיה ו"אתיקה של דאגה" ב"חוות החופש"

ברכות חמות לאילנית ברנכינה על אישור עבודת התזה שלה בהנחייתה של ד"ר אריקה וייס מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ועל קבלתה ללימודי דוקטורט בחוג! מחקרה של ברנכינה עוסק ביחסי אדם-חיה (Human-Animal Relations), ובדילמות המוסריות העולות מתוך יחסים אלו ומתמקד ביחסים בין בעלי חיים ניצולי תעשיית המזון לבין הְּפעִילוֹת ב"חוות החופש" ובדילמות המוסריות העולות בכינון חברה מרובת מינים, (Multi-species society).

קרא עוד…

קול קורא להצעת מושבים והרצאות לכנס בנושא דת וסביבה של האגודה הישראלית לחקר דתות.

קול קורא האגודה לחקר דתות

הכנס השנתי השביעי של האגודה הישראלית לחקר דתות בשיתוף המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים ומוסלמים, האוניברסיטה הפתוחה בנושא דת וסביבה יתקיים ביום שני, ה- 10 ביוני, 2024. הדיונים בנושא הכנס יתמקדו במשמעויות שמשייכות דתות העולם לאורך ההיסטוריה ובימינו לסביבה, בהקשרו הרחב של המונח, ובדגש על משבר האקלים העולמי הנוכחי, וזאת מתוך מגוון רחב של

קרא עוד…

החיים בזולה: להיות בזמן

חשבתם פעם לארוז את הבית ולצאת לגור בטבע? לא רק בזמן חג סוכות, אלא לתקופה ממושכת, פשוט לחיות בזולה! ינאי לבאור (אוניברסיטת חיפה) כתב את עבודת התזה שלו בהנחיית פרופ' נורית בירד-דוד על תופעת ה"זולות"; מתחם מגורים עראי בטבע. בעוד שמרבית האנשים בישראל (ובעולם כולו) חיים כיום בסביבות עירוניות ומתגוררים בבתים יציבים העשויים מפלדה, בטון, עץ, זכוכית וחומרים עמידים אחרים, ישנם כאלה המבקשים לטבול בטבע על ידי בניית מחסה פשוט העשוי מרשתות צל, מחצלות, מקלות, ענפים, בדים וחומרים ממוחזרים.

קרא עוד…

ההשלכות החברתיות של משבר האקלים

הפגיעה הרחבה לה מוביל משבר האקלים תפגוש וכבר פוגשת את בני האדם ברמות שונות. בשל כך, לרגל יום כדור הארץ אנחנו משתפים.ות סרטון שמספק זווית מעט יותר חברתית לכמה שאלות מסקרנות בנושא משבר האקלים. ד"ר לירון שני מהאוניברסיטה העברית ומצוות בחברת האדם הצטרף למאמצי האוניברסיטה העברית כדי להסביר את ההשלכות הרחבות של משבר האקלים, את

קרא עוד…

ההיבט המגדרי בפגיעות ממשבר האקלים ואיך הקרונה קשורה לזה?

לכבוד מצעד האקלים שמתקיים היום, אנחנו משתפים על מאמרם החדש של קרני קריגל, ענת צ'צ'יק, ניר כהן ואורלי בנימין אשר פורסם בגליון מיוחד של  קריאות ישראליות על משבר האקלים בראי מדעי החברה והרוח. במאמרם, ׳פרספקטיבה מגדרית בהיערכות של רשויות מקומיות למשבר האקלים, מציגים קריגל ובנימין (מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן) וצ'צ'יק וכהן (מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה

קרא עוד…

רועים שאינם נראים ואתנוגרפיה שהפכה לאקט פוליטי ולכתב הנצחה

"רועים ואינם נראים – חוסן, פגיעוּת ואקלים הכיבוש בקהילות רועים פלסטינים בשטחי C", מאמרן של מירי לביא-נאמן ממכון הערבה ללימודי הסביבה ושחר שלוח מהחוג לאנתרופולוגיה וסציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מתפרסם השבוע כחלק מגליון בנושא משבר האקלים בכתב העת "קריאות ישראליות", בעיתוי טעון ואירוני. המחברות, העוסקות בחקר היבטים שונים של פוליטיקה של רעייה בישראל ובפלסטין, כותבות

קרא עוד…

על הפוליטיקה של פראים וחיות (אנושיות) אחרות

הדברים שנשאה האנתרופולוגית והגאוגרפית הביקורתית מירי לביא נאמן בכנס על מדע וקהילה במצפה רמון. לביא נאמן (מכון ערבה ואוניברסיטת ברקלי) הוזמנה להשתתף במושב מיוחד שעסק במחקר על הפראים – סוג של חמור בר שנכחד בתחילת המאה העשרים והושב בחזרה לנגב כחלק מנסיון להחזיר חיות מתקופת התנ״ך לישראל. בניגוד לרוב המציגים במושב אשר הציגו את הזוית

קרא עוד…

עינת זמבל מונתה כחברת סגל בחוג למנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי פרס

ברכות לסוציולוגית עינת זמבל על מינויה כחברת סגל בחוג למנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי פרס זמבל חוקרת אקטיביזם סביבתי ואקלימי ומחקריה עוסקים בממשק שבין סוציולוגיה של הצריכה וסוציולוגיה סביבתית. את עבודת הדוקטורט שלה, שכותרתה "אי צריכה פוליטית: הפוליטיקה של פשטות מרצון וצמצום צריכה בישראל", כתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן בהנחייתם של פרופ' אורנה

קרא עוד…

ספר חדש – ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״

ברכות לירון שני – חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית ומאנשי בחברת האדם, על פרסום ספרו החדש ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״ במסגרת הסדרה ״הישראלים״ בהוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מה הקשר בין פשפשים טורפים וזבובים מעוקרים לגבולות המדינה? מדוע פלפלים נתפסים כחלק מהתרבות בערבה וכיצד השתנה מעמדם של עצי

קרא עוד…

על פשפשים טורפים, זבובים מעוקרים וחקלאים מסוקסים – האם ניתן לבצע אתנוגרפיה של האנושי והלא אנושי?

מאמר של לירון שני, אשר פורסם בגיליון המיוחד של תיאוריה וביקורת שהוקדש לבעלי חיים, ובו הוא בוחן שני נושאים מקבילים: שינוי היחסים בין החקלאים לחרקים בערבה, וכיצד אם בכלל, אפשר לקיים אתנוגרפיה של אדם וחיה מאמרו של לירון שני, מאנשי בחברת האדם (שמשנה הבאה יהיה חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית), "איפה שיש אנשים

קרא עוד…

גופים שניספרים: ניהול רב-מיני (אנושי ולא אנושי) באזורי הגבול בישראל/פלסטין

נתליה גוטקובסקי על כיצד ניהול גופים לא אנושיים במרחב הינו כלי מרכזי לשליטה הישראלית בפלסטינים ובגדה המערבית ועל כך שהגוף הלא אנושי הוא שחקן חשוב בהבנת מארג יחסי הכוח והשליטה בישראל\פלסטין. "נתניהו דוחה את ההחלטה על בידוד לשבים מארה"ב" ו"בנט שוקל להטיל סגר על הרשות הפלסטינית בשל התפשטות הקורונה", שתי הכותרות מהימים האחרונים גילמו היטב

קרא עוד…

נטיעת עצים ועקירתם כפרקטיקה פוליטית

במיוחד לט"ו בשבט סוקר לירון שני כיצד אנתרופולוגים רואים את הקשר הפוליטי בין אנשים ועצים, ומראה כיצד פעולות של נטיעה ועקירה יכולות להיות חלק ממאבקים פוליטיים, לאומיים, אתניים, ואף אקולוגיים — חגיגות ט"ו בשבט, חג הנטיעות, הן הזדמנות טובה לנסות ולהבין כיצד אנתרופולוגים ואחרים חקרו וניתחו את הקשר הפוליטי בין אנשים לעצים, ובעיקר כיצד פעולות

קרא עוד…

סטוריטלינג לט"ו בשבט

האם ט"ו בשבט, כחג שהסיפור שלו עבר תהפוכות והתאים את עצמו לרוח הזמן, יכול לספר כיום את הסיפור של הסביבה? את הסיפור של שינוי האקלים? שחר שלוח סוקרת את הסיפורים המשתנים של ט"ו בשבט לאורך השנים – מחג זניח יחסית ביהדות, דרך הפיכתו לאחד החגים המרכזים של הציונות ועד, אולי, לחג של הסביבה אחד מהיבטיו

קרא עוד…

שיטים נגד פלפלים-שיחה עם לירון שני

מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין. הפעם הם מארחים  את ד"ר לירון שני על אנתרופולוגיה של הסביבה והחקלאות. מה הקשר בין פלפלים לתרבות? ולמה השיטים בערבה מייצגים בעבור פעילים סביבתיים את הטבע הבתולי, "הבלתי נגוע"? ואיך כל זה קשור לתיאוריה הקלאסית של לוי שטראוס בנוגע ליחסים הבינאריים שבין טבע לתרבות, על מגוון

קרא עוד…

השמעת קולות חלשים: על אלינור אוסטרום והעלאת קרנו של המחקר האנתרופולוגי המשווה

רמאז עיד על עבודתיה של זוכת פרס הנובל אלינור אוסטרום, כוחה של האנתרופולוגיה ובשבחו של המחקר ההשוואתי מאמר של ראמז עיד (מרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטה הפתוחה) "השמעת קולות חלשים: על אלינור אוסטרום והעלאת קרנו של המחקר האנתרופולוגי המשווה בעידן הניאו ליברלי", אשר פורסם כחלק מגיליון מיוחד של מגמות: ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל המאגד

קרא עוד…

ליאור חן נבחר לתפקיד המדען החברתי הראשון של רשות הטבע והגנים

ברכות לאנתרופולוג ליאור חן שנבחר לתפקיד המדען החברתי הראשון של רשות הטבע והגנים! במסגרת התפקיד יוביל חן את תחום המחקר החברתי בחטיבת קהל וקהילה של הרשות. מדובר בתפקיד חדש שנוצר מתוך ההכרה בצורך להבין את הקשר בין האדם לבין הטבע בכלל, ובינו לבין שמורות הטבע בפרט, ומתוך הבנה שהמחקר החברתי יכול לתרום לכך. חן כתב

קרא עוד…

אנתרופולוגיה של "השטחים הפתוחים" בישראל

פורסם לראשונה ב-23.6.2017 לירון שני על אחת הסוגיות הבוערות ביותר בשיח הסביבתי בישראל, השטחים הפתוחים, ובוחן את ההבחנות בין טבע לתרבות במאבק עליהם מאמרו של לירון שני, מאנשי בחברת האדם, פורסם בגיליון המיוחד של סוציולוגיה ישראלית אשר הוקדש כולו למחקרים על סביבה וחברה. המאמר, השטח שבין טבע לתרבות: מבט אנתרופולוגי על "השטחים הפתוחים" בישראל, מתמקד

קרא עוד…

עבודת זהות אישית במאבקים עירוניים – המקרה של קריית ספר

מאמר אשר פורסם בגליון האחרון של כתב העת "סוציולוגיה ישראלית״. דורית גרפונקל, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יחד עם אפרת איזנברג, מרצה בבכירה שם, בוחנות במאמר את גינת קריית ספר בתל אביב, כמקרה מבחן לפעולה קולקטיבית בעידן ניאו–ליברלי. במאמר גרפונקל ואיזנברג עושות שימוש במאבק להקמת הפארק כדי לבחון את הפער בין האישי לקולקטיבי. הן

קרא עוד…

על אנתרופולוג כמתווך, על אמפתיה ועל פירוק המובן מאליו

פורסם לראשונה ב-10.1.2020 מאמר של לירון שני, פוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית ומאנשי בחברת האדם, פורסם בגיליון המיוחד של כתב העת מגמות בנושא "ידע אנתרופולוגי בחברה הישראלית: רלוונטיות, שימוש ופוטנציאל" בעריכת הרווי גולדברג וחן ברם. במאמרו משרטט שני את המיקום שלו בתוך המחקרים השונים שהוא ערך על סביבה והתיישבות ועל הניסיונות (הכושלים) שלו לנסות ולתווך בין קבוצות

קרא עוד…

שי דרומי ולירון שני על לאומיות וסביבה במאבק בין הכתומים לירוקים

פורסם לראשונה ב-5.4.2019 מאמר חדש של שי דרומי, פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה בהרווארד, ולירון שני, פוסט דוקטורנט באוניברסיטה העברית ו-MIT (ומאנשי בחברת האדם), פורסם בכתב העת Rural Sociology. המאמר Love of Land: Nature Protection, Nationalism, and the Struggle over the Establishment of New Communities in Israel בוחן את ההשפעה ההדדית בין לאומיות וסביבתנות ואת האופנים

קרא עוד…

עצי שיטה, אנשים ואנתרופולוגיה של הלא-אנושי

פורסם לראשונה ב-27.4.2017 לירון שני על האינטרקציות בין שחקנים שונים בערבה עם עצי השיטה בתוך קונפליקטים פוליטים וסביבתיים ומתוך תפיסות שונות של טבע ומדע מאמר של לירון שני, מאנשי בחברת האדם, אשר פורסם בכתב העת Ethnos. במאמר, Of Trees and People: The Changing Entanglement in the Israeli Desert מתאר שני את השינוי שחל במקומם של

קרא עוד…

עשבים הם לא שוטים, בני האדם הפכו אותם לכאלה

עשבים הם לא שוטים, בני האדם הפכו אותם לכאלה' – האנתרופולוג בן בלק מראה כיצד עשבים הם בעצם קטגוריה רחבה ביותר של זנים ומינים שונים, שכל חטאם הוא שהם צמחו מחוץ להקשר ה"נכון". למעשה, עצם הרעיון של "עשבים שוטים" הוא התגלמות החשיבה הסטרוקטורליסטית: בסך הכל צמחיה שאינה במקומה. בפוסט שפרסם בלק בבלוג The Familiar Strange

קרא עוד…