מוכר וזר, ממריץ ומדכא, סם העבודה והקפיטליזם, סמל לתיעוש אבל גם להתבדלות ואנינות טעם, לא מפתיע שהקפה, מעניין את ההיסטוריונים, הסוציולוגים והאנתרופולוגיים. לרגל יום הקפה הבינלאומי שצויין אתמול, נועה ברגר ממליצה על שני מחקרים אנתרופולוגיים שמתחקים אחר הקשר בין קפה, מעמד, אי שיוויון, קפיטליזם ודמיון: הראשון הוא מאמרו של וויליאם רוזברי (המנוח), The Rise of
איתמר טובי טהרלב כותב על המסה ״מההתחלה אני שולל את זה בראש: הסללה רגשית של מזרחים בפריפריה הישראלית״, שפורסמה בגליון דרום של כתב העת תיאוריה וביקורת, בה הוא טוען שגורם משמעותי להיעדר הניעות בהשכלה של מזרחים הוא רגשי–פוליטי בניגוד לוויכוח הקיים כיום בספרות הסוציולוגית הישראלית. טובי טהרלב מציע שהחיבור בין אתניות לסוציולוגיה של הרגשות מאפשר
פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה מבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, נמצאת בימים אלו בחצי שבתון באוניברסיטת בּוֹאַזִיצִ'י שבאינסטמבול, תורכיה, אחת האוניברסיטות המובילות במדינה, הניצבת כבר כמה חודשים בלב מחאה של סטודנטים ומרצים כנגד מה שהם תופסים כנסיון להשתלטות של השלטון על האקדמיה. מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על המחאה והמשמעות שלה לגבי האקדמיה בתורכיה ובכלל.
בעקבות צווי הגירוש שנתנו חלק מקהילת האפריקאים העבריים, כותבים ניר אביאלי ופרן מרקוביץ׳ – פרופסורים לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון אשר חקרו ופרסמו רבות על הקהילה (ראו בהמשך) – על ההיסטוריה והאידאולוגיה של החברים בקהילה האוטופית האפריקאית-אמריקאית היחידה בעולם אשר שומרת על יציבות ואף משגשגת מזה חמישים שנה: בשבועות האחרונים קיבלו כחמישים מבני קהילת האפריקאים העבריים,
במאמר שפורסם בכתב העת Tourist Studies עוסקת נטע כהנא בממשק שבין מוסר לבין תיירות, ומתמקדת באופן ספציפי בפרקטיקה המשלבת פעולות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ושימור אקולוגי במהלך חופשה, שידועה בשם תיירות התנדבותית (volunteer tourism). בפרקטיקה זו ישנה דואליות פנימית – מצד אחד היא נטועה בחוויה תיירותית, שלה מאפיינים נהנתנים ואינדיבידואליסטים, ומהצד השני היא נטועה בחוויה התנדבותית,
פנינה מוצפי האלר, פרופ׳ לאנתרופולוגיה מבן גוריון ונשיאת האגודה האנתרופולוגית הישראלית, נמצאת בימים אלו בחצי שבתון באוניברסיטת בּוֹאַזִיצִ'י שבאינסטמבול, תורכיה, אחת האוניברסיטות המובילות במדינה, הניצבת כבר כמה חודשים בלב מחאה של סטודנטים ומרצים כנגד מה שהם תופסים כנסיון להשתלטות של השלטון על האקדמיה. מוצפי האלר כותבת לבחברת האדם על המחאה והמשמעות שלה לגבי האקדמיה בתורכיה
מאמר של רפי גרוסגליק, אריאל הנדל ודניאל מונטרסקו פורסם לאחרונה בכתב העת Environment and Planning D, ומראה בעזרת מחקר אתנוגרפי את האופנים שבהם חקלאות אורגנית בשטחים משמשת כאמצעי לתביעת ריבונות טריטוריאלית וזהות ילידית. חקלאות אורגנית מזוהה עם מאכלים ומוצרי מזון שמקורם בחקלאות הנמנעת משימוש בדשנים מלאכותיים, בחומרי הדברה, בהורמוני גדילה ובגידולים מהונדסים גנטית. מראשית דרכה
מאמר של האנתרופולוג עזרי עמרם (דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון), אשר פורסם בכתב העת – Food, Culture & Society, המראה כיצד המשא ומתן סביב מושג הכשרות בכפר קאסם משקף את היחסים בין היהודים לפלסטינים אזרחי ישראל ומבטא את הרצון של בעלי העסקים הפלסטינים למצב את עצמם כחלק מהחברה הישראלית לצד שימור והבלטת ההקשר הערבי-פלסטיני של האוכל.
עמליה אוליבר ונחמן בן יהודה (פרופסורים במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית) כותבים לבקשת בחברת האדם, בעקבות פרשת דן אריאלי, על מחקריהם על אתיקה והונאה במחקר האקדמי. בהמשך לספרם, Fraud and misconduct in research, אשר פורסם ב-2017, פורסים אוליבר ובן יהודה את הממצאים והתובנות שלהם דרך שלושה נושאים מרכזים: בחינה מחודשת של מחקרים, נגישות לנתונים ממקורות שונים,
מאמר של האנתרופולוג אלעזר בן לולו, כיום פוסט־דוקטורט במרכז כץ ללימודי יהדות באוניברסיטת פנסילבניה, אשר פורסם בכתב העת The Journal for the Scientific Study of Religion (JSSR). המאמר עוסק בחקר תפילות ווירטואליות בקהילות רפורמיות שהתקיימו במהלך התפרצות מגפה הקורונה בישראל, ומבוסס על נטנוגרפיה (אתנוגרפיה ברשת) שכללה (ת)צפיות בקבלות שבת בפייסבוק ובזום, ועל ראיונות עומק עם חברי/ות הקהילות ורבנים ורבות.
ברכות לפרופ' סיביל היילברון (המכללה האקדמית כנרת), מריה גרצקי (אוניברסיטת בן גוריון) וזהר צור (המרכז האקדמי רופין) על פרסום הספר שערכו "פגישה חצי פגישה: פסיפס של אחרים". מטרת הספר היא לפרוש 'תמונת פסיפס' מגוונת של חוויות סטודנטיאליות בפריפרייה הגאוגרפית והחברתית של האקדמיה בישראל. ביום שני ה-13.9.21 יתקיים אירוע השקה בדומה למערכות ההשכלה הגבוהה בעולם, גם
ברכות לסוציולוג אורי שוורץ, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן, על פרסום ספרו החדש Sociological Theory for Digital Society , המנסה להתאים את התיאוריה הסוציולוגית למציאות המשתנה של החברה הדיגיטלית ולשרטט את קווי מתאר לתיאוריה הסוציולוגית בעתיד, תוך דיאלוג מתמיד עם העבר של הדיסציפלינה ומסורות החשיבה השונות והמתחרות שלה בספרו החדש לוקח שורץ על