"> הפוליטיקה המרחבית של החקלאות האורגנית בשטחים – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

הפוליטיקה המרחבית של החקלאות האורגנית בשטחים

מאמר של רפי גרוסגליק, אריאל הנדל ודניאל מונטרסקו פורסם לאחרונה בכתב העת Environment and Planning D, ומראה בעזרת מחקר אתנוגרפי את האופנים שבהם חקלאות אורגנית בשטחים משמשת כאמצעי לתביעת ריבונות טריטוריאלית וזהות ילידית.

חקלאות אורגנית מזוהה עם מאכלים ומוצרי מזון שמקורם בחקלאות הנמנעת משימוש בדשנים מלאכותיים, בחומרי הדברה, בהורמוני גדילה ובגידולים מהונדסים גנטית. מראשית דרכה היא נושאת עימה דימויים אתיים ופוליטיים נוספים הקשורים בקיימות, הוגנות סביבתית וחברתית ואפילו דימויים של תרבות הנגד ותנועות השמאל השונות (למשל, בקליפורניה בשנות השישים, השבעים והשמונים של המאה העשרים). גם בישראל נקשר האוכל האורגני להיבטים שונים של ייצור וצריכה אתיים, סביבתיים, יאפיים, קוסמופוליטיים, חילוניים, היפסטריים, גלובליים וליברליים (ראו למשל את ספרו של רפי גרוסגליק בנושא), ואולם, בשנים האחרונות החלו לפעול ולשגשג מיזמים חקלאיים שונים הממוקדים בייצור מוצרים ומאכלים המתויגים כאורגניים על ידי מתנחלים ומתנחלות – חקלאיות וחקלאים יהודיים הפועלים בגדה המערבית.

מאמרם של גרוסגליק (אוניברסיטת בן גוריון), הנדל (אוניברסיטת תל אביב) ומונטרסקו (האוניברסיטה המרכז אירופאית), “Soil, territory, land: The spatial politics of settler organic farming in the West Bank, Israel/Palestine”, המבוסס על עבודת שדה אתנוגרפית בחוות חקלאיות וראיונות עם אותם חקלאיות וחקלאים, מציע מערכת אנליטית המבהירה את האופנים השונים שבהם משמשת החקלאות האורגנית ככלי מרחבי-פוליטי.

בעוד שהקשרים בין חקלאות מודרנית ומתועשת לבין שליטה מרחבית וכינון זהויות קולקטיביות מוכרים היטב, גרוסגליק, הנדל ומונטרסקו מפנים את נקודת המבט במאמר לתצורות של חקלאות אלטרנטיבית, דהיינו לחקלאות המתנגדת לפרקטיקות המקובלות בחקלאות התעשייתית והמתועשת (למשל חקלאות אורגנית, או חקלאות ילידית). מחקרים קודמים שעסקו בנושא, במסגרת פרדיגמת הקולוניאליזם ההתיישבותי, הראו כיצד קבוצות ילידיות משתמשות בפרקטיקות חקלאיות אלטרנטיביות – כאלה המוגדרות כ"ילידיות", "מקומיות" או "אורגניות" – כאמצעי להתנגדות.  המחקר הנוכחי מפנה את המבט אל קבוצות המתיישבים ולאופני השימוש בחקלאות האלטרנטיבית המתבצעים על-ידם. גרוסגליק, הנדל ומונטרסקו מתמקדים בחקלאות האורגנית בהתנחלויות בגדה המערבית ומראה כיצד זו משמשת אמצעי לבחינת תפיסות ופעולות פוליטיות וזהותיות במרחבים קולוניאליים.

חווה אורגנית בשטחים. צילום: דניאל מונטרסקו 

מערכת אנליטית שפורסים גרוסגליק, הנדל ומונטרסקו במאמר כוללת שלוש מסגרות יחסיות (relational) הבאות לידי ביטוי בפרקטיקות ובשיח החקלאי-אורגני-מתנחלי. המסגרת הראשונה כוללת התייחסות לחקלאות האורגנית תוך הדגשת מושג האדמה (Soil) – כלומר התייחסות תרבותית-רומנטית אל החקלאות האורגנית כמיטיבה וכמותאמת למרחב ולעבר היסטורי ילידי. תפיסה זו מדגישה את החיבור ההוליסטי שבין אדם, דם ואדמה; את הקשר—המומצא, או המדומיין—שבין קבוצת אנשים לבין האדמה ממנה, לכאורה, צמחו, או בין פרקטיקות של עבודת האדמה לתהליך של הפיכה לילידיים.

מוצרים אורגניים מהשטחים. צילום: דניאל מונטרסקו:

המסגרת השנייה רואה בחקלאות האורגנית אמצעי לכינון טריטוריה (Territory) , דהיינו כטכנולוגיה פוליטית, וובריאנית באופייה, המשמשת לתפיסת שטח, להרחבות גבולות, לניהול ולשליטה. טריטוריה, כפי שמסבירים הגיאוגרף הפוליטי סטיוארט אלדן, האנתרופולוג ארג'ון אפדוראי ואחרים, קשורה תמיד בפעולות של טריטוריאליות, כלומר ביצירה אקטיבית של "מרחב תחום" ובו מתקיימות צורות שונות של שליטה פוליטית וניהול גבולות. החקלאות האורגנית המתבצעת על ידי חלק מאותם חקלאים-מתנחלים נתפסת על ידם כאמצעי מרכזי להתפשטות, סימון גבולות וקביעת ריבונות פוליטית.

המסגרת השלישית קשורה בתפיסה מרחבית המדגישה את מושג קרקע (Land) ואת המרחב החקלאי כקניין, כמשאב כלכלי-פרטי וכאמצעי ייצור. חקלאים מתנחלים אורגנים המציגים גישה זו ממשים את הרעיונות החקלאיים האורגניים בפרקטיקות כלכליות-פרגמטיות הממוקדות ברווח כלכלי ובהשתלבות במסחר מקומי וגלובלי.

מושב בכנס האגודה האנרתופולוגית הישראלית בו הציגו גרוסגליק, הנדל ומונטרסקו את עבודתם.

גרוסגליק, הנדל ומונטרסקו מראים כיצד החקלאות האורגנית במרחבים קולוניאליים מגלמת שורה של תביעות מרחביות-פוליטיות, מרובות ויחסיות: תביעה להכרה בילידיות מצד קבוצות מתיישבים, הכרה בשטחים כשטחי הפקר (terra nullius), התפשטות טריטוריאלית והפקת ערך כלכלי. בנוסף, הם מראים כיצד משמשת החקלאות האורגנית ליצירת דה-פוליטיזציה של פרויקט ההתנחלות באמצעות ייחוס דפוסי חקלאות אורגניים כמותאמים למרחב, כמיטיבים עם מערכות סביבתיות אקולוגיות וכמקור ליצירת מוצרי מזון בעלי ערך תרבותי ומסחרי גבוה. כל אלה מראים כיצד תפיסות מרחביות יחסיות (relational) מנרמלות את האלימות המגולמת בפרויקט הקולוניאלי ומחזקות את תביעותיהם של קבוצות מתנחלים לעליונות פוליטית.

קישור למאמר המלא – Soil, territory, land: The spatial politics of settler organic farming in the West Bank, Israel/Palestine

עוד בנושא: