מאמר חדש של רוזניס, גרוסגליק ואביאלי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב שכותרתו: Between Gaze and Taste: Senses, Imaginaries, and the Sustainability of Culinary Heritage in Greek Tourist-Oriented Tavernes, מנסה להשיב על החידה הקולינרית הבאה: מדוע תפריטי המסעדות ביוון בכלל ובטברנות בפרט, קבועים וחוזרים על עצמם, ומדוע התיירים והתיירות, למרות תלונותיהם הרבות על חוסר הגיוון מדווחים בכל
מיד לאחר השבעה באוקטובר, לנוכח הקשיים ואוזלת היד של מערכות השלטון, רבות ורבים התגייסו לספק את הצורך הבסיסי ביותר של חיילי צה"ל, נפגעי הטבח, המפונים/ות ושל מי שמשתייכים/ות לקבוצות מוחלשות אחרות – אוכל. בפגישה של קבוצת המחקר שלנו – קבוצה של אנתרופולוגים ותלמידי/ות מחקר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון אשר חוקרים אוכל – הסתבר
מה תיירים ומקומיים אוכלים ביוון ומה הקשר בין צ'יפס ללאומיות? פוסט נוסף בפינתנו "מאסטר לאנרתופולוגיה" – מדור עבודת התזה של בחברת האדם והפעם עבודתה של מיכל רוזניס על לאומיות יוונית במסעדות תיירים בנאפפליו, יוון. רוזניס כתבה את עבודת במסגרת לימודי תואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת בן גוריון בהנחיית פרופ' ניר אביאלי ודר' רפי גרוסגליק. רוזניס מתמקדת בשלושה מאכלים ששבו ועלו על השולחנות ודרכם בוחנת ומנתחת סוגיות של זהות לאומית יוונית.
קול קורא לתלמיד.ת מוסמך, דוקטורט או פוסט-דוקטורט למחקר אודות הקשר בין א.נשים, חיידקים ואלגורתמים.
כיצד הפכה התוכנית מאסטר-שף ארה"ב לתחרות ספורט, ומה ניתן ללמוד מזה על מגדר, בישול ותרבות אמריקאית? במאמר שפורסם ב American Journal of Cultural Sociology מנתחים רפי גרוסגליק ולורה גרינדסטאפ את הגרסה האמריקאית של מאסטר-שף, ומראים כיצד היא מאורגנת סביב מערכת של מטאפורות וייצוגים של ספורט תחרותי. הכלאה זו, שבין "ספורט" ו"בישול", חושפת לפי גרוסגליק וגרינדסטאפ
בימים בהם עולה הדרישה לריחוק פיזי (ואולי אף חברתי) והסכנה שבמגע, מעניין לראות את המרכזיות של המגע והקרבה בחברה הישראלית כפי שעולה מהניתוח של רפי גרוסגליק ויוליה לרנר לתוכנית הבישול מאסטר שף. גרוסגליק ולרנר בחנו כיצד הפורמט הגלובלי של מאסטר שף "תורגם" לקונטקסט המקומי-ישראלי, כיצד זה בא לידי ביטוי בדרישה ל'בישול עצמי', הקשר בין שיח
פורסם לראשונה ב-27.11.2015 כתב העת הוותיק מגמות חידש את פניו תחת העורכים החדשים יורם בילו ויגיל לוי ותחת הבית החדש של האוניברסיטה הפתוחה ומכון סאל"ד. אחד המאמרים הבולטים בגליון החדש של כתב העת הוא מאמרם של רפי גרוסגליק ואורי רם אותנטי, ספידי והיברידי: ייצוגי האוכל הסיני והגלובליזציה התרבותית בישראל. המאמר מבוסס על עבודת התיזה של
רפי גרוסגליק כותב על אולף האנרץ ועל הקשר שבין האנתרופולוג לבין התרבות בה הוא חי. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם \נראה כי אין חולק על חשיבות הבנת הקשר שבין החוקר לבין מחקרו. היכרות עם המוטיבציה המחקרית של האנתרופולוג (כמו גם של הסוציולוג, ההיסטוריון או של כל חוקר חברתי אחר), עמדתו