"> על 'בישול עצמי' ומה ניתן ללמוד מתוכניות ריאליטי-בישול על החברה בישראל? – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

על 'בישול עצמי' ומה ניתן ללמוד מתוכניות ריאליטי-בישול על החברה בישראל?

בימים בהם עולה הדרישה לריחוק פיזי (ואולי אף חברתי) והסכנה שבמגע, מעניין לראות את המרכזיות של המגע והקרבה בחברה הישראלית כפי שעולה מהניתוח של רפי גרוסגליק ויוליה לרנר לתוכנית הבישול מאסטר שף. גרוסגליק ולרנר בחנו כיצד הפורמט הגלובלי של מאסטר שף "תורגם" לקונטקסט המקומי-ישראלי, כיצד זה בא לידי ביטוי בדרישה ל'בישול עצמי', הקשר בין שיח שיח ריגשי ולאומי לאוכל ומה זה אומר על החברה הישראלית

מאמר של הסוציולוג רפי גרוסגליק (אוניברסיטת קליפורניה, דיוויס) והאנתרופולוגית יוליה לרנר (בן גוריון) אשר פורסם בכתב העת European Journal of Cultural Studies.

במאמר, Gastro-emotivism: How MasterChef Israel produces therapeutic collective belongings, בוחנים גרוסגליק ולרנר כיצד הפורמט הגלובלי של מאסטר שף "תורגם" לקונטקסט המקומי-ישראלי. גרוסגליק ולרנר מזהים כי המוטיב המרכזי בגרסא הישראלית של מאסטר שף הוא הדרישה "לבשל את עצמך". כך למשל, מסביר אייל שני, השף הידוע ואחד השופטים בתחרות הריאליטי-בישול המפורסמת, את אחת ממשימות הבישול שניתנה למשתתפים/ות: "אתם יכולים להיות טבחים נהדרים כל חייכם, אבל לעולם לא תוכלו לרגש אף אחד אם לא תגעו בעצמי האותנטי שלכם. המשימה שלכם היא לבשל פרוטרט-עצמי. אתם צריכים לתאר את עצמכם על ידי בישול של מנה אחת בלבד".

גרוסגליק ולרנר שואלים מהי המשמעות של "לבשל עצמך", ביטוי החוזר על עצמו בפרקים רבים בגרסא הישראלית של הפורמט הגלובלי. מה ניתן ללמוד מהאופן שבו נשזרות פרקטיקות של בישול במסגרת הכללית של תוכנית-ריאליטי ? מדוע המשתתפים והמשתתפות במאסטר שף הישראלי בוכים/ות ומתחבקים/ות כל הזמן וכיצד הם/ן משרטטים/ות את ה"עצמי" שלהם/ן באמצעות אוכל?

מתחבקים ובוכים - צילום מסך

על מנת להשיב על שאלות אלה ביצעו גרוסגליק ולרנר שני מהלכים מתודולוגים: ראשית, הם ערכו ניתוח תוכן השוואתי בין מאסטר שף ישראל לגרסאות מאסטר שף ממקומות אחרים בעולם (ארצות הברית, קוריאה, אוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה ורוסיה). שנית, הם ערכו ניתוח תוכן שיטתי של פרקי מאסטר שף הישראלי. מהלך זה מגלה כי המוטיבים הרגשיים והשיח התראפויטי הם מבני השיח המרכזיים בגרסא הישראלית של מאסטר שף, ואלה בולטים יותר בהשוואה לגרסאות אחרות.

גמר "מאסטר שף" 2018: הגבר הישן ניצח את הגבר החדש בנקודות - וואלה ...
צילום מסך מתוך מאסטר שף

בנוסף, גרוסגליק ולרנר גילו כי בניגוד לגרסאות אחרות של מאסטר שף העולמי - בהם המוטיב המרכזי הוא השיח הניאו ליבראלי וכינון עצמי ניאו-ליבראלי (כלומר, עצמי ממותג ומשווק, אחד מהמאפיינים של תרבות הידוענות ותרבות טלוויזיית הריאליטי) - הגרסא הישראלית אינה ממוקדת אך ורק בעצמי האינדיבידואלי אלה היא אף רוויה בהתייחסויות קולקטיביות ופוליטיות - לרבות הגירה, יחסים אתנו-מעמדיים (מזרחים-אשכנזים), הגירה, יחסים אתנו-לאומיים וייצוגים של קטגוריות לאומיות ("מתנחלים").  

כך, טוענים גרוסגליק ולרנר, מאסטר שף ישראל מגלמת שיח תרבותי-קולינרי חדש (הקונה לו אחיזה בעולם הקולינרי וחורג מעבר לתוכנית שבנדון) – השיח הגאסטרו-אמוטיביסטי (השיח הרגשי-תראפויטי הקשור באוכל ואכילה), כפי שכינו זאת גרוסגליק ולרנר. גאסטרו-אמטיביזם הוא שיח תרבותי העושה שימוש בייצוגים ובמרכיבים קולינריים על מנת לעגן את השיח הרגשי בזירה הציבורית ובשיח היומיומי, את הקפיטליזם הרגשי ואת הבניית העצמי התראפויטי. לטענתם של גרוסגליק ולרנר, השיח הגאסטרו-אמוטיביסטי מאפשר את שזירתו של השיח הרגשי ותראפויטי בהבניה ובדיבור על זהויות וקטגוריות חברתיות, דווקא משום שהוא עוסק באוכל—ארטיפקט הרווי בסמלים קולקטיביים.

שיח רגישי - צילומי מסך

טיעונים אלה תורמים למספר דיונים תיאורטיים. ראשית, מהפרספקטיבה של הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה של האוכל - המאמר תורם להבנת האופן בו אמצעי מדיה פופולאריים מבנים את האופן שבו ישראלים וישראליות מבשלים ומדברים על אוכל. שנית – המאמר מצטרף לדיון העוסק בייצוגים של עצמי ניאו-ליבראלי וייצוגים קולקטיביים ופוליטיים במדיה בכלל ובתוכניות הריאליטי בפרט. שלישית, המאמר תורם להבנת התפשטותו של השיח הרגשי והתראפויטי בישראל. הוא מראה כי מסגרות השיח הרגשי והתראפויטי מיושמות בשדות תרבותיים מגוונים (כמו למשל בשדה האוכל ובהיווצרותו של השיח הגאסטרו-אמוטיביסטי) וכיצד מסגרות שיחניות אלה משמשות לא רק כאמצעי לכינון עצמי אינדיבידואלי אלא גם לכינון ולייצוג של קבוצות וקטגוריות חברתיות.

ולסיום, הדגש המרכזי על רגש, חיבוקים ומגע בגרסה הישראלית, מאפשרים הצצה לקושי של ההגבלות בעידן הקורונה בחברה הישראלית, ואת ההתנגדות של חלק מאכלוסיה, לקיים אותן.

עוד על גרוסגליק

על ספרו של גרוסגליק - אוכל אורגני בישראל - התנגדות, היטמעות ותרבות גלובלית
אנתרופולוגיה (וסוציולוגיה) לשבת - רפי גרוסגליק ואורי רם על גלובליזציה ואוכל סיני בישראל
מסמני דרך - רפי גרוסגליק על אולף האנרץ: תרבות עולמית, קוסמופוליטיות ודגי נוי טרופיים

עוד על לרנר
'רוסים' בישראל: הפרגמטיקה של תרבות בהגירה
דעת בהגירה: סטודנטים יוצאי רוסיה באוניברסיטה הישראלית