הביטוי "חיות אדם" נשמע שוב ושוב בחודשי המלחמה הראשונים – לתיאור מעשי הטבח ב7 באוקטובר. אסף סעדון כתב על התגלגלות הביטוי לאורך ההיסטוריה, מתחילת המאה העשרים ועד ימינו ובזמן המלחמה, כחלק מהגליון המיוחד "לדבר אחרי 7 באוקטובר״ שהתפרסם בעיונים בשפה וחברה, בעריכת מיכל קרבאל-טובי, עמרי גרינברג, ותמר כתריאל. לאחר שנה של מלחמה, סעדון חוזר אל
ברכות חמות לאבי קוצר-בורג על אישור עבודת הדוקטורט שלו "צעירים פלסטינים ממזרח ירושלים מתנדבים במד"א ירושלים: סוכנות (agency) אצל מתנדבים פלסטינים צעירים ומפגש עם בני נוער יהודים בארגון ישראלי" שנכתבה בהנחיית ד"ר עידו שחר מהחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה. מה מניע צעיר פלסטיני ממזרח ירושלים להתנדב למד"א? במבט ראשוני, ייתכן ותופעת התנדבותם של
פרופ' דני רבינוביץ׳ (אוניברסיטת ת"א) הוא אחד האנתרופולוגים המשפיעים בישראל ועסק בתחומים רבים. לקראת כנס לכבודו שיתקיים ב-22.2.24 (ראו את התוכנית למטה), רותם קליגר חליוא ראיינה אותו וחזרה יחד איתו אל הרגעים המשמעותיים בדרך. את מסלולו המקצועי התחיל רבינוביץ׳ מדריך בחברה להגנת הטבע בבית ספר שדה בסיני. בהמשך הוא עבר לאנגליה וכתב את עבודת הדוקטורט
שגרת הבוקר של רוב הישראלים די דומה: קמים מוקדם, מצחצחים שיניים, שותים קפה, ביס מהטוסט, לוקחים את התיק ויוצאים למשרד. אלא שמאנשי צוותים רפואיים פלסטינים אזרחי ישראל מצופה להשלים משימה נוספת עם שחר: להסיר מעצמם את "הפלסטיניות שלהם" ולהשאיר אותה בבית. כשהם מגיעים לבית החולים או למרפאה הפרטית עליהם להיות נקיים משייכות אתנית ולאומית על
ה-30.3 הוא יום האדמה, בו נערכות מאז 1976 מחאות על הפקעת אדמות של פלסטינים אזרחי ישראל באותה שנה, שכללה גם פגיעה באזרחים. המחאות שהתרחשו בעקבות ההפקעה עצמה הפכו ליום האדמה הראשון, שממשיך להיערך במועד זה בכל שנה עד היום. היותו של המרחב החברתי משאב פוליטי לא מוגבלת רק ליום האדמה בתוך הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כשלמעשה היא
ברכות לד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי על זכייתה בתואר סוציולוגית החודש של כתב העת Current Sociology. לרגל הזכייה היא כותבת לבחברת האדם על חשיבותו של המפנה הארכיוני בחקר פלסטין, הפלסטינים והתנועה הציונית וכן על המונח אותו טבעה ארכיוני המידע והחשש (archives of apprehension) שעומדים במרכז מאמרה Settler colonialism and the archives of apprehension. ה"מפנה הארכיוני" הביא לכך
עמרי גרינברג על אנתרופולוגיה של ערכו גליון עדות/עדויות. גרינברג וליאנה צ׳ואה ערכו גליון מיוחד, תחת הכותרת Witnessing: Truths, Technologies, Transformations. הגיליון עוסק באנתרופולוגיה של עדות/עדויות, וכולל שישה מאמרים מחקריים (אחד מהם של עמרי) עם הקשרים תימטיים וגיאו-פוליטיים שונים, מתוך ניסיון לבסס תיאוריה אנתרופולוגית של עדות/עדויות. בגיליון גם שלושה טקסטים נוספים: המבוא (שכתבו ליאנה ועמרי), אחרית
במיוחד לט"ו בשבט סוקר לירון שני כיצד אנתרופולוגים רואים את הקשר הפוליטי בין אנשים ועצים, ומראה כיצד פעולות של נטיעה ועקירה יכולות להיות חלק ממאבקים פוליטיים, לאומיים, אתניים, ואף אקולוגיים — חגיגות ט"ו בשבט, חג הנטיעות, הן הזדמנות טובה לנסות ולהבין כיצד אנתרופולוגים ואחרים חקרו וניתחו את הקשר הפוליטי בין אנשים לעצים, ובעיקר כיצד פעולות
פוסט ראשון בבלוג של עמליה סער "חופרת תרבות". סער, פרופ' לאנתרופולוגיה בחיפה, תכתוב על פוליטיקה, תרבות, ומה שביניהן בישראל, דיונים ציבוריים על נושאים שקשורים ליחסים אתניים, לאומיים או מעמדיים כרוכים כמעט באופן אוטומטי בוויכוח מִשנה בשאלה אם מדובר בנושא "פוליטי" או "חברתי". הסיווג של סוגיה כפוליטית נתפס כהבלטה של המרכיבים הקונפליקטואליים שלה, ולעתים קרובות הוא
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-23.1.2014 עמרי גרינברג על אתנוגרפיה של חיי היום יום בצל הסכסוך קשה לערער שקיים תחום מחקר אקדמי אותו ניתן לכנות "מדעי הסכסוך הערבי-ישראלי". יש שיכנו אותו "המוסלמי-יהודי", אחרים יבחרו ב"פלסטיני-ציוני"… בהחלט נכונות הטענות שהכמות העצומה יחסית של חוקרות ומחקרים העוסקים בתחום אינם משקפים
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-5.2.2015 אירה ליאן על לילה אבו-לועיוד: הצלת נשים מאסלאם וכתיבה נגד תרבות לילה אבו-לועיוד (Lila Abu Lughod) היא פרופסורית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קולומביה הכותבת על הנשים בעולם הערבי במטרה לשנות את המבט המערבי המרחם על נשים מוסלמיות. אבו-לועיוד היא בת לשני פרופסורים, אב פלסטיני
פורסם לראשונה ב-17.5.2019 בעיתוי מעניין של חגיגות האירוויזיון במקביל לציון יום הנכבה התפרסם מאמר חדש של האנתרופולוג נדים כרכבי מהחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה והאתנו-מוזיקולוג עודד ארז מהמחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן בכתב העת Popular Music. ארז וכרכבי בוחנים במאמר את מה שניתן לכנות "השיבה אל הערבית" בשדה המוזיקה הפופולרית הישראלית בעשור החולף, אשר במהלכו זכו להצלחה