תחושת שעמום במרחב האקדמי עלולה לעורר בושה, מבוכה, חרדה ופחד. מה יהיה על המחקר שלי אם אני חווה שעמום בתצפיות? בראיונות?? האם מותר לכתוב על זה? לדבר על זה עם המנחה? במאמר חדש שהתפרסם בכתב העת International Journal of Social Research Methodology, דנות תאיר קרזי-פרסלר (בר אילן) ועדנה לומסקי פדר (העברית) באפשרות ששעמום במחקר יכול
תגית: מחקר
"השדה המציף" – אנתרופולגים בעבודת שדה מורכבת
עבודת השדה האנתרופולוגית היא מחקר קרוב, אינטימי. האנתרופולוגיות והאנתרופולוגים מצופים להיטמע בשדה המחקר, לחיות בקרב התרבות הנחקרת כחלק מהעבודה האנתרופולוגית – עד לכדי הבנה מעמיקה ומורכבת של המבט התרבותי על המציאות. גופן ותחושותיהן של החוקרים והחוקרות עצמן מהווים כלי מחקר בשדה דרכו אפשר לעשות רפלקציה ולזהות כיצד מנגנונים תרבותיים פועלים עלינו. הקרבה של החוקר.ת לשדה
"מרחב הטעות" – על טעויות וכשלונות בעבודת שדה
עבודת השדה האנתרופולוגית מתבצעת בחוץ, ביציאתו של האנתרופולוג אל התרבות אותה יחקור, אל הקהילה או החברה בה מחד ייטמע ומנגד יוותר תמיד כצופה חיצוני. לעיתים המפגש עם התרבות הנחקרת מוליד רגעים של חוסר הבנה או חוסר רגישות, פספוס, או הפתעה המובילה לכיוון לא צפוי. האינטראקציות האנושיות והמחקריות עשויות להוליד התמודדויות רבות, וגם רגעים או בחירות
אתיקה במחקר האנתרופולוגי
ביום ראשון ה-10/3/2024 התקיימה סדנה על אתיקה במחקר האנתרופולוגי של המכללה האקדמית צפת והאגודה האנתרופולוגית הישראלית בצפת. בסדנה חוקרים שונים דיברנו על בעיות אתיות בהן נתקלו במחקריהם והציעו קווים מנחים והמלצות. הצעותיהם יכולות לסייע לכל חוקר בכל שלב בדרך, ולכן אנחנו משתפים אותן גם כאן: פרופ' פנינה מוצפי-האלר על אתיקה ויחסי כוח בשדה המחקר: האם
"מדע, פסאודו-מדע וההתחייבות להוכחה" – טכניקות שכנוע ו- Neuro Linguistic Programming (NLP)
ד"ר אוראל ב. עמנו כתב לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלו, שנכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' זוהר קמפף מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות. במחקרו בחן עמנו סוכנים שונים העוסקים בגישה מדעית שנויה במחלוקת בשם "Neuro Linguistic Programming" (מעתה NLP) ואת היחסים שלהם עם פסיכולוגיה ומדעי המוח כחלק מהמפעל המדעי. האם מדע שייך רק
האנשים שלי בשדה – בין קשרים אישיים למחקריים בעבודת השדה
בלב המחקר האנתרופולוגי ישנם אנשים. מה הם חושבים? כיצד הם מבינים ומפרשים את המציאות? מהם מבני העומק של תרבות מסוימת? המענה על השאלות הללו הוא לעולם האתגר החמקמק של האנתרופולוג הבא מן החוץ, המבקש לעשות שני תהליכים במקביל – להיטמע ולהתחבר לבני התרבות, לחיות איתם על-מנת להבין את נקודת מבטם על העולם, לצד המבט החוקר
שדה של התחלות חדשות
כיצד נראה "מאחורי הקלעים" של המחקר האנתרופולוגי? מהו התהליך המחקר של אנתרופולוג, להבנת קוד תרבותי המהווה את נקודת המוצא של נחקריו? בפינה החדשה בבחברת האדם: "עבודת שדה", ננסה להעביר משהו מתוך המהות החמקמקה של שיטת המחקר האנתרופולוגית הלא שגרתית. איך מתחילים לחקור שדה מסוים? איך נכנסים לשדה מחקר? מה קורה לנו "שם"? ואיך מפרשים וכותבים את זה אחר כך?
על-מנת ללמוד את תהליך המחקר האנתרופולוגי הגדוש נתעסק בפינה בשאלות אלו ואחרות. על שאלות אלו, הטווות את רצף המחקר האנתרופולוגי יחדיו תוך תשומת לב לנקודות חשובות שבדרך, יענו שורה של אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים בולטים בשלבים שונים של הקריירה האקדמית שלהם. הפעם לכבוד הפינה הראשונה ולכבוד ראש השנה כמובן, נעסוק בהתחלות.