האם יש הידרדרות במעמדן של נשים בחברה הישראלית העכשווית? מה מקור ההתנגדות לדרישות לשיווין מגדרי ואיך זה מתבטא בתרבות ובחברה הישראלית? במאמרן של תאיר קרזי־פרסלר ואורנה ששון־לוי, אשר פורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות על המהפכה משטרית ומלחמה הנוכחית, הן מראות כי תהליכי ההתקדמות במעמדן של נשים אינם ליניאריים, אלא לעתים קרובות גל של התקדמות
ליגת הכדורגל האמריקאית השעתה לצמיתות לפני ימים אחדים ארבעה מאמנים בשל התנהגות לא נאותה. לארי נאסר, רופא נבחרת ההתעמלות האמריקאית לשעבר נידון ליותר מ-300 שנות מאסר בעקבות התעללות מינית במתעמלות. אך כנראה שזה רק קצה הקרחון. האנתרופולוגית וחוקרת הספורט שלומית גיא כותבת על הפרויקט בו היא ושותפיה מתחילים לחקור את התופעה של אלימות של מאמנים
לציון הרצח של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל נחזור למחקרו של מיכאל פייגה ז"ל, שהיה סוציולוג פוליטי מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. פייגה חקר את תנועות שלום עכשיו וגוש אמונים, וכתב על רצח רבין ועל הרקע של יגאל עמיר במאמר "רצח רבין והשוליים האתניים של הציונות דתית". המאמר פורסם לראשונה ב"תיאוריה וביקורת", עשרים שנים
אילת מעוז, כיום פוסט-דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כתבה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת שיקגו, בהנחיית קאושיק סונדר-רג׳אן ושטפן פלמיה. עבודת הדוקטורט של מעוז היא אתנוגרפיה היסטורית התמקדות במשטרה בג׳מייקה – כמושג, כמוסד, וכרעיון וחוקרת דרכו את הסדר החברתי הגלובלי, המרובד והמתעתע. בעבודתה היא מציעה את המושג של ״כלכלת משטרה״ (police economy)
לרגל יום בריאות הנשים העולמי אשר צויין השבוע, חוזרת האנתרופולוגית טל ניצן לעבודת השדה שלה בגוואטמלה ב2010, ולהתמודדות של המדינה עם התפרצות הר געש קטלנית יחד עם סופה טרופית הרסנית. הנפגעים הקשים ביותר, מראה ניצן, היו בתים ומשפחות בראשן עמדו נשים. כמו במקומות אחרים בעולם, גם כאן נשים הן אלו שהיו חשופות העיקריות לאסונות, מגפות
אלעזר בן לולו (אוניברסיטת אריאל) כותב במאמר שפורסם בכתב העת Open Theology על תפילות יהודיות למניעת אלימות כלפי נשים ולשיקום נפגעות תקיפה מינית. בן לולו מראה כיצד הם אמצעי פוליטי להשמיע את הטראומות של נשים ולשלבן בספירה הדתית, ובכך לתקן שיח שהושתק עד עכשיו. קדיש לזכרן של קורבנות אלימות במשפחה _(הרבה רוחמה וייס) יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ
במסגרת אסופת המסות 'אש בשדה קוצים' שפורסמה בכתב העת תיאוריה וביקורת של מכון ון ליר, טוענים הילה צבן ונמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) שכדי להבין את אירועי האלימות בעכו, שהייתה לכאורה ספונטנית, יש להבין את תהליכי נישול ודחיקה מתמשכים של אוכלוסיית המיעוט הפלסטיני, את המעמד כלכלי–חברתי של המשתתפים באירועים ולראות באלימות פעילות פוליטית. הפרויקט ״אש
פוסט ראשון של הסוציולוג הפוליטי אלדד לוי בבלוג החדש שלו "במדינה מתוקנת" שיעסוק בסוציולוגיה הפוליטית של מדינה, אלימות וביטחון אישי . בפוסט זה לוי סוקר את הרקע ההכרחי למי שרוצה להבין מה קורה היום בארה"ב: על מחאות, אלימות, פשיעה ותפקיד המדינה והמערכת הפוליטית, משני צדי המפה, ליצירת המציאות הנוכחית. לכאורה, ארה"ב נמצאת בתקופה חסרת תקדים של
פורסם לראשונה ב-28.11.2016 מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין. הפעם הם מארחים את האנתרופולוגית ד"ר יעלה להב-רז, המדברת על מחקר הדוקטוראט שלה, שעסק בפורומים מקוונים של צרכני מין, חשוב להדגיש: המחקר לא עסק בפורנו, ולא התמקד בנשים בזנות, אלא דווקא בלקוחות, והוא אחד המחקרים הראשונים בארץ ובעולם המתעסקים בתופעה מזווית זו. עוד