מאז ה־7 באוקטובר 2023, החברה בישראל והאזור כולו מצויים ברגע היסטורי טעון, סוער ומטלטל. המלחמה בעזה, ההרס האנושי והחומרי, האובדן, השסעים הפוליטיים, החרמות האקדמיים, שאלות של אתיקה, מוסר, זהות, גבול, קול ושתיקה — כל אלה מעלים שאלות עמוקות ומהדהדות שאנתרופולוגיה לא יכולה ואסור לה להחמיץ. הזמנו את קהילת האנתרופולוגים והאנתרופולוגיות בישראל, להציע טקסטים קצרים שמביאים
מיכל קרבאל-טובי כותבת לבחברת האדם על הביטוי "איפה המדינה?", לאור מאמר שכתבה כחלק מהגליון המיוחד "לדבר אחרי 7 באוקטובר״ שהתפרסם בעיונים בשפה וחברה, שערכה יחד עם עמרי גרינברג, ותמר כתריאל. עם פרוץ המלחמה נשמע שוב ושוב הביטוי "איפה המדינה?" עם שינויים קלים – "איפה הצבא?", "איפה כוחות הביטחון?", המסמנות תחושות של הפקרות ונטישה מצד המדינה.
האנתרופולוג וחוקר הערים אורי אנזנברג כותב במיוחד לבחברת האדם על החוויות שאסף במהלך מחקר אתנוגרפי של 15 חודשים במערכות התכנון של תל-אביב יפו. מחקר זה היווה את הבסיס לעבודת הדוקטורט שלו אותה כתב בבית הספר לניהול של אוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה. ___________________________________________________________________ "זה לא וואו, אתם צריכים לבוא עם הצעה שנגיד וואו" "אני לא מבין מה
בימים טרופים, מומץ להקשיב לשיחה בין מדען המחשב דוד הראל והאנתרופולוגית תמר אלאור אשר נערכה ב-2019 במסגרת יום עיון של מכון דוידסון:"…בני אדם מתקשים מלהימנע ממיון וקיטלוג. כאנשים, כאשר אנו מתנהלים בתוך עולם ממיון ומקוטלג – זה מונע מאיתנו להגיב למה שקורה סביבנו.אפילו אלוהים בספר בראשית מתחיל מלסדר את העולם.. ואפילו באופן בינארי – יום