עבודה עברית: על הכלכלה הפוליטית של העבודה בישראל בהסכת ״המעבדה״
העבודה בישראל הייתה מאז ומתמיד עניין פוליטי. מי זוכה להגנה ולזכויות, מי נותר בשולי שוק העבודה, כיצד נבנה כוחם של ארגוני העובדים ומתי הוא נשחק – כל אלה קשורים קשר הדוק ליחסי הכוחות בין עובדים, מעסיקים ומדינה, ולתמורות הפוליטיות והחברתיות שעברה ישראל. בסדרה בת ארבעה פרקים בהסכת ״המעבדה״ של כאן, בהגשת גיל מרקוביץ, מתארח ד"ר אסף בונדי (החוג לשירותי אנוש, אוניברסיטת חיפה), החוקר את הכלכלה הפוליטית של העבודה בישראל, לשיחה על ההיסטוריה של יחסי העבודה בישראל/פלסטין, על מקורותיה של ההעסקה הקבלנית, על התמורות בכוחה של ההסתדרות ועל מקומם של ארגוני העובדים במאבקים הפוליטיים של השנים האחרונות. דרך מבט היסטורי ומעמדי, הסדרה מזמינה לחשוב מחדש על הקשרים העמוקים שבין עבודה, אי-שוויון ודמוקרטיה.
.
הדיון הציבורי על עבודה בישראל נוטה להתנהל בשפה של שוק ולהתבסס על מושגים של ביקוש והיצע, פריון ושכר, ולעיתים גם על כעס כלפי ועדי עובדים שנתפסים כמי שמפריעים לפעילות המשק. גם כאשר עוסקים באי-שוויון, השיח מתמקד לרוב בכישורים, בהשכלה ובהשתייכות מגזרית, כאילו מצבם של העובדים נגזר בעיקר מתכונותיהם או מזהותם – חרדים, ערבים או מהגרים – ופחות ממיקומם ביחסי הכוח מול המעסיקים והמדינה.
מחקרו של אסף מציע נקודת מוצא אחרת, הרואה בשוק העבודה תוצר של יחסי כוח המתעצבים במפגש בין עובדים ונציגיהם, מעסיקים ומוסדות המדינה. מנקודת מבט זו, חוזי העבודה, הזכויות והחובות בעולם העבודה והחוקים המסדירים אותם הם תוצאה של מאבקים, משאים ומתנים ובריתות בין השחקנים השונים. כדי להבין מי מועסק, כיצד ובאילו תנאים, יש לבחון מי צבר כוח, מול מי ובאיזה מחיר.
בסדרת הפרקים, בהפקתה ובהגשתה של גיל מרקוביץ, מציע אסף קריאה מחודשת של ההיסטוריה הישראלית מנקודת המבט של העובדים וארגוניהם. הסדרה נפתחת בשנים שבהן ההסתדרות ומוסדות המדינה היו שזורים אלה באלה כמעט לחלוטין, וארגון העובדים היה גם אחד המעסיקים הגדולים במשק, גם ספק מרכזי של שירותי בריאות ורווחה וגם זרוע של התנועה הפוליטית השלטת. מבנה זה העניק לעובדים כוח יוצא דופן, אך בה בעת גם הגדיר את גבולותיו, שכן כוח הנשען על קרבה לשלטון תלוי בטיב היחסים עמו.
משם ממשיכה הסדרה אל העשורים שבהם הקשרים הללו הלכו ונפרמו, בין היתר בעקבות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שניתק את שירותי הבריאות מהחברות בהסתדרות והוביל לצמצום דרמטי במספר חבריה. בהמשך נדונות הבריתות החדשות שנרקמו בין ארגוני העובדים לבין מפלגות הימין, ועד למציאות העכשווית של כלכלת מלחמה, שבמסגרתה נדחקו עובדים רבים משוק העבודה, ובראשם העובדים הפלסטינים, שעבודתם בישראל נאסרה כמעט לחלוטין, בעוד עובדים אחרים הובאו בהמוניהם מחו״ל כדי להחליפם.
המקרה הישראלי מאפשר לבחון כיצד מאבקי עובדים משנים לאורך זמן את אופיים ואת שיוכם הפוליטי. האם ארגוני העובדים אכן התנתקו מהפוליטיקה, או שמא השינויים בכלכלה הפוליטית בישראל מיצבו אותם מחדש ביחס לשחקנים פוליטיים שונים? שאלה זו עומדת גם בבסיס הדיון במאבקי העובדים של השנים האחרונות, החל במאבקים לשיפור תנאי העסקה ועד למעורבותם במאבק נגד ההפיכה המשטרית, שהמחישה עד כמה שאלת מקומם הפוליטי של ארגוני העובדים נותרה פתוחה ושנויה במחלוקת.
אחת התובנות המרכזיות העולות מן הסדרה היא שתופעות הנתפסות כיום כחדשות מושרשות עמוק בהיסטוריה החברתית והמעמדית של ישראל. דוגמה בולטת לכך היא ההעסקה באמצעות קבלנים, שמקובל לייחס את התרחבותה לתהליכי ההפרטה של שלושת העשורים האחרונים. מחקרו של אסף מראה כי שורשיה של צורת העסקה זו נטועים כבר בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, וכי התפתחותה כרוכה במתחים מעמדיים, מגדריים ואתניים.
בהקשר זה מוקדש בסדרה מקום נרחב למחקרו על ראשיתה של ההעסקה הקבלנית בענף הניקיון בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. בתקופה זו הועסקו נשים רבות, בעיקר מזרחיות וערביות, באמצעות קבלנים או ״ראיסים״, בתנאי העסקה פוגעניים ומקפחים. סיפורן של עובדות הניקיון מאפשר להתחקות אחר ההבחנה ההיסטורית בין עובדים שנחשבו ראויים להגנה ולזכויות לבין מי שנותרו מחוץ להן, בין ״עובדי המפעל״ לבין העובדים המצויים בשוליו. הבחנה זו מלווה את יחסי העבודה בישראל מראשיתם, כאשר לאורך השנים השתנו היקפה וזהותם של מי שנמצאו בצידה המוחלש.
הטענה המחברת בין ארבעת הפרקים היא שהעבודה המאורגנת בישראל הייתה מאז ומתמיד סוגיה פוליטית עמוקה. כוחם של העובדים נבנה ונשחק דרך המערכת הפוליטית, והשאלות הנוגעות לארגוני עובדים קשורות באופן הדוק למבנה הדמוקרטיה, לגבולות ההשתייכות אליה ולמחירים שמשלמות קבוצות שונות בתקופות של משבר ומלחמה. בתקופה שבה הדמוקרטיה הישראלית עצמה נתונה במחלוקת, שאלת מקומם של העובדים ושל ארגוניהם בתוכה מקבלת משמעות מחודשת.
מחקרו של אסף משלב ניתוח השוואתי של יחסי עבודה במדינות שונות עם היכרות מעמיקה ומעורבות מתמשכת בעולם העבודה המאורגנת בישראל, הן כחוקר של ארגוני עובדים ופעולתם והן כפעיל בתוכם. נקודת מבט זו מלווה את השיחות בסדרה ומאפשרת לבחון את יחסי העבודה בישראל מתוך שילוב בין מחקר היסטורי, ניתוח פוליטי והיכרות עם המאבקים המתרחשים בשטח.
עוד בנושא:
צילום תמונה ראשית: יוסי זמיר, שתיל סטוק