אתנוגרפיה בהולה משהו איך ייתכן שמדינה שמכונה "אסם התבואה של אירופה" ממשיכה לייצא חיטה לעולם – בעוד אזרחיה מתקשים להגיע לצריכה הקלורית היומית הנדרשת? ארבע שנים למלחמה באוקראינה מזמנות מבט מחודש על שאלות של רעב, שרשרות אספקה, חברה אזרחית וזכויות בסיסיות. נמרוד לוז כותב לבחברת האדם על מקרה המבחן האוקראיני דרך שיח הזכאויות של אמרטיה
למה ישראלים יוצאים להתנדב במלחמת רוסיה – אוקראינה? מה המניעים להתנדבות במוקדי מלחמה? ואיך ההתנדבות משפיעה על הזהות של המתנדבים? ניר גזית (המרכז האקדמי רופין) כותב על מאמרו "שאלה של זהות: מתנדבים ישראלים במלחמת רוסיה־אוקראינה" שפורסם בכתב העת תיאוריה וביקורת. המאמר עוסק במתנדבים הישראלים שיצאו להילחם באוקראינה במלחמת רוסיה-אוקראינה ועל ההשפעות הזהותיות של התנדבות זו.
כיצד השפיעה הפלישה הרוסית לאוקראינה על העברות הכספים של נשים אוקראיניות מהגרות עבודה בישראל – נשים שהגיעו ארצה שנים רבות לפני הפלישה, במטרה להרוויח כסף ולסייע לילדיהן, לבני זוגן, להוריהן ולבני משפחה נוספים שנותרו באוקראינה? אנה פרשיצקי (מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי) בוחנת שאלה זו במאמר שהתפרסם בכתב העת Population, Space
ד"ר רוית תלמי-כהן חוקרת קהילות באתיופיה ובישראל כבר מעל 15 שנים. אם הייתם מספרים לה בתחילת הדרך שב-2024 היא תקדיש חלק גדול מזמנה להבנת חוויתם של פליטים שברחו בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה ונקלעו לעוד מלחמה, היא כנראה הייתה מופתעת. אולם מאז ה-7 לאוקטובר החיים של כולנו השתנו, וכאנתרופולוגית יישומית היא התאימה את שדות וסוגיות המחקר
הספרות האנתרופולוגית מקדישה תשומת לב מועטה יחסית ליציאה מהשדה לעומת לכניסה אליו. לרוב, ההחלטה לצאת מהשדה מתקבלת כאשר החוקרת חשה שאספה מספיק חומר אמפירי והיא יכולה לנתח אותו בבטחה. אך מה קורה כאשר מבחינה אתית החוקרת מרגישה שהיא לא יכולה עוד להישאר בשדה? לידיה גינזבורג, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה בעברית, כותבת על מה שקרה בשדה שחקרה אחרי