לעשות אנתרופולוגיה באקדמיה, בעולם בחוץ – ולמה לא גם וגם? אריאל אפל ב׳אנתרופולוגיה בשטח׳ על אנתרופולוגיה באקדמיה, בטבע וחינוך. אפל הוא אנתרופולוג וראש החוג לאלטרנטיבות בחינוך במכללת אורנים. הוא חוקר יחסי אדם וטבע, מכשיר מורים ופעיל ב׳שומרי הגן׳, שמבחינתו זה הכל חלק מאותו מרחב. אפל כותב למדור "אנתרופולוגיה בשטח" על כיצד בוא משלב גם סקרנות
מה ניתן לעשות כשהמחקר בשדה מעורר אי-נוחות? איך מצליחות לשרוד את בערת השדה ונשמרות מפני "שריפה" בתהליך המחקרי? יעלה להב רז (אוניברסיטת בן גוריון וחברת צוות בחברת האדם) כותבת על מאמרה החדש "Caught in the fire: An accidental ethnography of discomfort in researching sex work" בו היא מציעה להתבונן ברגשות לא כרעשי רקע אלא כמשאב
טליה טרזה אסן (פוסט-דוקטורנטית בתוכנית עמיתי מרטין בובר, האוניברסיטה העברית), גל לוי (חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה, למדעי המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה) ומחמד מסאלחה (חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה, למדעי המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה) כותבים לבחברת האדם על מאמרם החדש שבחן את פעילותם הפוליטית של בני ובנות נוער במחאה נגד רפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית בשנת 2023: צילום תמונה
גל לוי, חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה, למדעי המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה כותב לבחברת האדם על מאמרו החדש שבוחן את היחס לערבים-פלסטינים בישראל ובזירה הדיגיטלית ואת האופנים בהם מעורערת (ואף נמחקת) אזרחותם: ארבעה ימים לתוך מה שהתפתחה להיות המלחמה הארוכה והאכזרית ביותר בה ישראל מעורבת – מלחמה שבין אם נגדיר אותה כמלחמת ג'נוסייד או לא, מתאפיינת
ד"ר מריק שטרן, גאוגרף עירוני־פוליטי ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר, כותב לבחברת האדם על ספרו החדש: "כיכר החתולות: מסע אל התת מודע הירושלמי" ועל הבחירה שלו לכתוב אותו כספר שאינו אקדמי במוצהר: כתיבת הספר כיכר החתולות היתה מעשה אנטי אקדמי במהות שלו, מבחינתי. כלומר זה בהחלט היה פרויקט אינטלקטואלי, מבוסס ידע ותיאוריה, אבל לא
פרופ' גודמן המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית הוא אנתרופולוג חברתי העוסק בשאלות של דת, חילון, פסיכיאטריה, רפואה, אזרחות וזהות יהודית. הוא ותלמידיו הרבים חקרו ופרסמו על מתמודדי נפש בחברה החרדית, טיפולים מותאמי־תרבות, עובדות סוציאליות, זהות אתנית, ניתוחי הרזייה, חוסן תרבותי, הפרעות למידה ועוד ועוד. השאלה שמעסיקה את גודמן כבר בראשית דרכו המחקרית הייתה: כיצד מתהווה הסובייקטיביות
מה מביא אנשים להקים יקב דווקא בלב המדבר הצחיח? מה מושך אליהם אלפי מבקרים בכל שנה, ומה היין עושה לאנשים ברגע שהוא נמזג לכוס מול הנוף המדברי? שאלות אלו עמדו בבסיס מחקר אתנוגרפי שערכה לירז עמר במשך שישה חודשים בשני יקבים בנגב: יקב "רמת נגב" שבמושב קדש ברנע וחוות הבודדים "כרמי עבדת". לאורך המחקר בחנה
אנתרופולוגיה מחוץ לאקדמיה, יש דבר כזה? במדור "אנתרופולוגיה בשטח" נפגוש אנתרופולוגים ואנתרופולוגיות הפועלים גם מחוץ לאוניברסיטאות, ונבחן כיצד כלים ותובנות אנתרופולוגיות מתורגמים לעשייה יומיומית. והפעם: כמה מחשבות של ד"ר הלנה גרינשפון. גרינשפון היא בעלת דוקטורט מאוניברסיטת קיוטו, מומחית בחקר חברה ותרבות יפנית עכשווית. מרצה באוניברסיטה העברית בחוג ללימודי אסיה, באוניברסיטת תל אביב ובתל-חי. בנוסף, היא
עדי רוזנשטוק כותבת לבחברת האדם על עבודת התזה שלה, שהתמקדה בצעירים בטייוואן ובתרבות הקולינרית שהם מקיימים – אשר מהדהדת פרספקטיבות לאומיות ודמוקרטיות. "למה צריך להכניס לכל דבר פוליטיקה? למה אי אפשר פשוט לאכול? מה הקשר זהות לאומית טאיוואנית? גם ככה כל מה שאנחנו אוכלים הוא סיני". את המשפטים הללו אמר בכעס מאופק פו-אן אבא של
ד"ר אורי מאוטנר החל לאחרונה לשמש כעמית באקדמיית פולונסקי במכון ון ליר שבירושלים. לפני כן, מאוטנר היה עמית מחקר ומרצה לאנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטת קיימברידג'. מחקריו עוסקים במפגש שבין האנתרופולוגיה של הדת, האתיקה והפוליטיקה. פרויקט המחקר הנוכחי שלו מבוסס על עבודת שדה מתמשכת ברמלה, שם התגורר במשך כ־14 חודשים ב־2024–2023. המחקר בוחן יחסי שכנות בין יהודים
אורית גזית ואורן ברק כותבים ל"בחברת האדם" בעקבות מאמרם החדש בו הם בוחנים באצמעות "שוטטות" את רחוב עזה בירושלים ואת תהליך ההשתנות שלו- מהפרדה בין עזה לירושלים ועד להתמזגות ומאבק סימבולי על רקע המלחמה: רחוב עזה רחוב עזה, או 'דרך עזה', מהווה נתיב תחבורה מרכזי בלב ירושלים המערבית, והוא אחד הרחובות הוותיקים והמוכרים בעיר. הרחוב
כיצד שיטות חישוביות מתקדמות שמקורן במדעי המחשב משפיעות על דיסציפלינות מדעיות שונות? במאמר Cutting Across Disciplines: Co-Production and the Rise of a Computational Culture ד"ר לירון שני וד"ר ניר רותם (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) מנסים להבין כיצד “המפנה החישובי” הזה משפיע לא רק על הכלים שבהם חוקרים משתמשים, אלא על הדרך שבה הם מבינים
פרופ׳ נורית בירד-דוד היא מהאנתרופולוגיות הבכירות בישראל. היא פרסמה ספר ועשרות מאמרים ופרקים בספרים, שרבים מהם חצו את גבולות הדיסציפלינה האנתרופולוגית ומשמשים חוקרים בתחומים מגוונים. כיום היא פרופ׳ אמריטה בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, אבל את הדרך לשם היא התחילה בכלל עם תואר ראשון בהצטיינות במתמטיקה וכלכלה. רותם קליגר חליוא מצוות בחברת האדם ראיינה אותה ושמעה