לרגל הוצאת ספרה החדש "החיים כחלום: סיפורים, סודות ומסעות מטייוואן", משתפת האנתרופולוגית מיטל מרגוליס לין את קוראי בחברת האדם בפרסום ראשון ובלעדי של הפרק הראשון. הספר פורש מסע אישי ואתנוגרפי שנמשך למעלה מעשור בלב החברה הטייוואנית, ובו מתוודעת מרגוליס לין לעולם תרבותי עשיר, למורכבויות של זהות ושייכות, ולחיים שבין עולמות. בכתיבה רגישה, לעיתים משעשעת ולעיתים
השבוע באנתרופולוגיה לשבת, ד"ר אנה פרשיצקי (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי) כותבת על השינוי שחל ביחס למאכלים של העולים מברית המועצות לשעבר בישראל, ועל האופן שבו אוכל הפך לביטוי של גאווה אתנית, נוסטלגיה והיברידיות בקרב העולים. במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Food, Culture & Society, פרשיצקי מנתחת את תהליכי השינוי שעברו מאכלי העולים
הפרשות חלה, שמירת שבת וחזרה לטקסטים דתיים – מדוע הישראלים חוזרים אל הדת אחרי אירועי ה7 באוקטובר? רחל ורצברגר מהמרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים כותבת לבחברת האדם על התחייה הדתית שצברה תאוצה החל מ8 באוקטובר, לצד מבט כללי על דתיות ויהודיות עכשווית, יהדות שאינה היררכית ושוזרת בתוכה שמירת מצוות לצד ערכים כמו משפחתיות, לאומיות ולכידות
ד"ר ז'נט כהן מהמכללה האקדמית צפת כותבת לבחברת האדם על הילולת רבי יהודה בר עילאי ועל התמורות שחלו בה בשנים האחרונות, בין השאר בעקבות האסון במירון והשינויים באופי ההילולה בו. דרך כתיבתה של כהן על השתתפותה בהילולה ועבודתה האתנוגרפית, היא מתייחסת למבנים החברתיים בקהילה הדתית, ללוגיסטיקה של הקדושה, להתחדשות דתית ולחווית הקומוניטאס המאפשר תיקון ויצירת
לכבוד צאת מאמרן החדש, רומי שפר, יעלה להב-רז ויעל השילוני-דולב כותבות על אגודת אפרת ועל השינויים שהיא עברה לאורך השנים ועל הדמיון וההבדל בינה לבין עמותות נגד הפלות ברחבי העולם. דרך עיון בפרסומיה של אגודת "אפרת" ובמסגור המסרים שלה, המחקר מתאר כיצד אגודה שמרנית מאמצת עקרונות פמיניסטיים לכאורה כדי לקדם מטרות לאומיות. סוגיית ההפלות בישראל עלתה לאחרונה
רעיה שירה כהן, דוקטורנטית בתכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית באוניברסיטה העברית, כותבת לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית פרופ' הגר סלמון. עבודתה עוסקת בעלייה לרגל למירון, ומתמקדת בתיעוד ובניתוח של פרקטיקות, מופעים, שיחים ונרטיבים הקשורים באתר קברו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) במירון שבגליל העליון: בתמונה הראשית- ל"ג בעומר במירון בשנים (2006 או
עבודת השדה האנתרופולוגית היא ממושכת ורצופה בשהייה בשדה, ראיונות, תצפיות, יציאה מהשדה, תיעוד ביומן השדה וחוזרת חלילה. כאשר עבודת השדה מתקרבת אל קיצה והחומר האנתוגרפי נאסף בקלסרים, ארגזים או תיקיות בענן – מגיע שלב הכתיבה. הפעם במדור "עבודת שדה" נתמקד בשלב המעבר החמקמק בין ממצאים מהשדה אל הפרשנות והתיאוריה. או במילים אחרות, איך מגיעים מיומן
בתמונה הראשית: טקס המילה של רועי זיוון, שדה בוקר, 1971. צלם: רפי גרוס יהודים רבים המגדירים עצמם אתאיסטים בוחרים למול את בניהם בהחלטה שמדגימה מה רב כוחה של התרבות והקונפורמיות החברתית, גם בהיעדר אמונה, ובאימוץ עמדות נגד התרבות הפופולארית. במאמרה החדש שהתפרסם בכתב העת Journal for Scientific Study of Religion, חוקרת תמר פרידמן (אוניברסיטת בר
אנחנו שמחים וגאים לברך את הזוכים.ות בפרסי האגודה האנתרופולוגית על עבודותיהם המצטיינות – אלירן ארזי יקבל את פרס גלקמן על עבודת הדוקטורט שלו ״מהעיט הקניבלי לאנפה הסוחרת (ובחזרה): דינמיקות כוח בין יער ושוק באמזונס (ראו פירוט עליה באתר) ״, שנכתבה בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ פיליפ דסקולה באוניברסיטה העברית בירושלים ובית הספר ללימודים מתקדמים במדעי