פרופ' ג'קי פלדמן הוא ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, מרצה באקדמיה כבר כמעט שלושה עשורים, פרסם שני ספרים על מחקריו ומכהן כראש מרכז ראב לחקר השואה, אבל אם תשאלו אותו מה הקורס הכי טוב שהוא למד בחייו התשובה תהיה – "קורס מורי דרך". כמעט כל תלמיד ותלמידת אנתרופולוגיה באוניברסיטאות השונות נתקלו באחד המאמרים
חודש: אפריל 2025
מימונה- ממרוקו הקדומה ועד ימינו
רפי גרוסגליק ואנדרה לוי (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) כותבים לבחברת האדם על מאמר חדש שפרסמו בכתב העת Food and Foodways, שכותרתו Culinary Versatility and the “Mufletization” of Israeli Mimouna Rituals. במאמר עוקבים גרוסדליק ולוי אחר השינויים הקולינריים שחלו במימונה במסעו של החג ממרחב למרחב (ממרוקו לישראל) ומזמן לזמן (מההיסטוריה הקדומה של החג במרוקו, עבור דרך שנות
בין הקיסוס לצבר – האם לשדה המחקר הסוציולוגי והאנתרופולוגי בישראל יש קיום כישות מקומית נפרדת?
על רקע תהליכי גלובליזציה שעברו על ההשכלה הגבוהה וההישענות ההולכת וגוברת על מדדים כמותיים בינלאומיים, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה בישראל נוטים בעשורים האחרונים להתאפיין במבט החוצה – בעיקר לארצות הברית. נטייה זו מקבלת ביטוי בנושאי המחקר של הקהילה המחקרית המקומית, בשפות הכתיבה של החוקרים, במרכזי ההכשרה שלהם ובפעילותם הציבורית. אבל מה המשמעות של שינויים אלו? האם לסוציולוגיה
אוטונומיה להלכה ואוטונומיה למעשה
רותם קליגר כותבת #סמלי_מפתח ולכבוד חג החירות: אוטונומיה להלכה ואוטונומיה למעשה בעקבות זיגמונט באומן: בעבר זהותו של אדם הייתה נקבעת קודם כל לפי תפקידו. גם ברמה המקצועית והכלכלית – מלכה הייתה נולדת לחיות כמלכה ואיכר נולד לחיות כאיכר. וגם בחיים הפרטיים – המבנה החברתי היה ברור וסדור וכך לכל פרט היה את תפקידו-עליו לא ניתן
סמלים אישיים, מותו של קפטן קוק ומי יכול לדבר בשם הילידים?
בחודש שעבר נפטר גאנאנאת אובייסקר (Gananath Obeyesekere), מבכירי האנתרופולוגים של המאה ה-20. לירון שני על האנתרופולוג ׳הילידי׳ שעירער על תפיסות מקובלות והיררכיות ידע גלובליות, פיתח את רעיון הסמל האישי, אך גם אולי נחפז להשליך קטגוריות מערביות על עמים ילידים: קרדיט תמונה: princeton university בחודש שעבר נפטר גאנאנאת אובייסקר (Gananath Obeyesekere), מבכירי האנתרופולוגים של המאה ה-20,
בין שלוכים לשלוחים – ההיסטוריה האתנו-מעמדית של כינויי גנאי בישראל
כיצד כינויי גנאי מייצרים גבולות חברתיים, משרטטים מעמדות ומבחינים בין דומיננטיות לשוליות? מוטי גיגי וגיא שני כותבים לבחברת האדם על הכינויים "שלוכים" ו"שלוחים" לאור כתיבתם על הנושא בספר "לבנה שחורה". כיצד הכינוי "שלוח" ממרוקו והכינוי "שלוך" היידי נאמרים בישראל ומה תפקידם החברתי? כינויי גנאי הם מנגנון סימבולי מורכב לסימון היררכיות חברתיות. הם מאפשרים לקבוצות דומיננטיות